20% מכל רכישת מרצ׳נדייז יעברו לעמותת כנפיים של קרמבו! מלאי מוגבל

 A SPECIAL THANKS: “נשים היסטריות”, בוראות ה ויברטור

“הו לא!!!” זעקה מצמררת נשמעה מהקומה העליונה של משפחת דרסי. מרי, עובדת משק הבית אשר עבדה בבית המשפחה כבר במשך שתיים-עשרה שנים רצה במורד המדרגות בעודה מחזיקה את חצאית שמלתה בשתי ידייה. כשהגיעה אל הקומה התחתונה פגשה את עינייה הפעורות של הגברת לורה, היא נשענה עם ידה האחת על הקיר והשניה היתה על חזהה השופע כאילו ומנסה לשמור על ליבה שלא יפרוץ מבעד לשמלתה האפורה. “זאת גברת לוסיה” היא פלטה בין נשימה לנשימה, “היא בהיסטריה!”. 

“היסטריה נשית” היא אבחנה רפואית אשר היתה נהוגה בעבר אך לא מוכרת היום בעולם ברפואה.

שורשיה טבועים בתקופה הויקטוריאנית שהתפרסה על המאה ה-19. היא התאפיינה בעיקר בנשים עם מחוכים חונקים וחצאיות נפוחות, גברים עם כובעים גבוהים ופיאות לחיים עבות. כמו בסדרה ברידג’טאון שידעה להפוך את אלה לסקסיים במיוחד. מי שסבלה מתסמינים של חוסר שינה, עילפון, עצבנות, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תאבון או אבדן חשק מיני אובחנה כסובלת מ”היסטריה נשית”.

אמנם העיסוק והטיפול ב”היסטריה הנשית” רווח במאה ה-19, שורשי המחלה מתוארים בזמנים מוקדמים יותר. תחילה, נפרק את משמעות השם. מקור השם הוא במילה היונית רחם – Hystera. אפלטון תיאר את ההיסטריה כרחם המטייל בגופה של האישה וחונק אותה בהגיעו אל החזה שלה וגורם למחלה.

אם כך, מה עלה בגורלה של גברת לוסיה? מה עשו מרי והגברת לורה לאחר ש”ההיסטריה הנשית” חזרה להידפק על דלת ביתן?

הגברת לורה קמה חיש מהר מכורסת המשי הסגלגלה שבחדר האירוח המרכזי של הבית. הורידה את משקפייה והניחה אותם ואת הספר שהחזיקה בידיה על שולחן הצד. “הזעיקי את מר רנדל” היא הכריזה בביטחון, “צאי עכשיו! זה לא סובל אף דיחוי”. מר רנדל היה רופא מכובד אשר התהדר ביכולתו המהירה לטיפול בהתפרצויות של היסטריה נשית בעיר בה התגוררו הגברת לורה, בתה הגברת לוסיה ומנהלת משק הבית שלהן, מרי. מר רנדל היה פוקד את ביתן כדרך קבע מאז שבעלה של גברת לוסיה נפטר.

באותה עת, סברו כי הפתרון להיסטריה של הרחם הנודד היא בקיום יחסי מין עם כמה שיותר גברים. בזמנים מאוחרים יותר, סברו כי המקור להיסטריה הוא חוסר בפעילות מינית בנשים שלהן חשק מיני גבוה. בהתאם לכך, מחלת ההיסטריה נמצאה בשכיחות גבוה יותר אצל נזירות, בתולות ונשים אלמנות ופחות אצל נשים נשואות. אם כך, הפתרון למחלה הנוראית היה פשוטו כמשמעו סקס, doctors’ orders.

NO STRESS – HAVE SEX

בחצי השני של המאה -19, “היסטריה נשית” הפכה למגפה של ממש. כרבע מהנשים סבלו מהמחלה הנוראית. בשלב מסוים, היו למחלה הזו כל כך הרבה תסמינים אופיינים כך שהיה זה נס אם מישהי הצליחה שלא “לחלות” בה. אם כך, מי שנשואה נשלחה עם פתק מהרופא לעשות סקס. מי שלא, נשלחה להינשא. ואם אין בררה אז הפתרון היה עיסוי אגן. במילים אחרות, אוננות. זאת על ידי רופא או נשים מיילדות עד להשגת – “פארוקסיזם היסטרי”. או כפי שאנחנו מכירים את זה, אורגזמה.

גופה של הגברת לוסיה היה מתחיל לנוע באי נוחות רק מהמחשבה על גבר אחר מבעלה המנוח. לכן, מר רנדל היה מסייע לה להרגיע את ההיסטריה אשר היתה מרימה את ראשה המכוער מפעם לפעם. לעיתים, זה היה לוקח שעות ולעיתים הטיפול בה היה קצר ומיידי. יחד עם זאת, מר רנדל מעולם לא ידע לצפות מראש את אורך הביקור בבית משפחת דרסי.

באותה עת, רופאים ידעו לתרגם את ההיסטריה הנשית למונחים פיננסיים.

הרי היות המחלה לא סופנית אך כרונית, נשים אלה נזקקו לטיפול מתמיד. יחד עם זאת, הרופאים התקשו ללמוד את המיומנות להשגת ה”פארוקסיזם ההיסטרי” בעיסוי ולכן מפגשים אלה היו לוקחים שעות. רופאים היו נמנעים מלשלוח חולות לנשים מיילדות מחשש לפגיעה הכנסה. מתוך מחשבה על תהליך ייעול נולד מכשיר העיסוי הראשון. או בעגה המודרנית – ויברטור. תחילה, אלה היו מתקני עיסוי במים וקיטור אשר נועדו להקל על הרופאים המטפלים ולקצר את זמני הטיפול. ואילו בהמשך פותח ויברטור אלקטרו מכני בו נעשה שימוש בבתי חולים פסיכיאטרים.

על אף ההכרה כי המקור להיסטריה היא בחוסר סיפוק מיני. לא ראו במכשירים הטיפוליים שהומצאו, קרי הויברטורים, כלים להשגה של אותו סיפוק מיני אלא להפחה של היסטריה. Go figure.

הרעיון של פעילויות הנאה ופנאי שזרעיהן נזרעו בעולם הרפואה אינו זר או חדשני לעולם. משקה ה”קוקה קולה” הינו המשקה הקל הפופולרי בעולם. עד כדי כך שכאשר יש במסעדות או בתי קפה את המשקה המתחרה בלבד, בהציעם אותו עבור הלקוח העובדים של אותו המוסד כמעט ומתנצלים על החלופה אותם מציעים. “סליחה, פפסי מקס זה בסדר?”. במהלך חייו של ממציא “קוקה קולה”, ג’ון פמברטון, ייחסו לקולה תכונות מרפאות מגוונות. למשל, ריפוי כאבי ראש, הקלת תחושות תשישות והרגעת עצבים. המשקה שווק גם כמרענן וממריץ. מעבר לכך, בהתאם לשמו הלא מקרי של המשקה, היתה בו כמות קטנה של קוקאין.

בכל אופן, לא בקולה המאמר הזה עוסק. אלא בויברטורים ואוננות! בדומה לקולה, גם אוננות היתה רווחת ככלי ריפוי בספירה הרפואית, הגברית, לטיפול ב”היסטריה נשית”.

המגמה עליה אני מנסה לשפוך אור במאמר הנוכחי היא התנועה של ה”פארוקסיזם ההיסטרי” מהמימד הציבורי אל המימד הפרטי. 

לאחר המצאת הויברטור המכני הראשון, ולאחר המצאת החשמל, הויברטור היה בין מכשירי החשמל הנמכרים ביותר והפך נפוץ למדי. בין היתר, היה גם משווק בקטלוג של חברת “סירס” האמריקאית בתחילת המאה ה-20. התפתחות זו איפשרה שימוש אוטונומי בכלי מבלי צורך ברופא או במיילדת או בכל שירות ציבורי אחר. יתרה מכך, היסטורית, פרויד כתב לא מעט על “ההיסטריה הנשית” ועל אופני הטיפול בה. בחלוף השנים, הכתיר את הבעיה הזו כבעלת רקע נפשי עמוק אשר מצריכה טיפול דומה. כך במחצית הראשונה של המאה ה-20, בסמוך להפצה ההמונית של הויברטור, ירדו מקרי ההיסטריה המאובחנים באופן חד. וכיום אבחנה זו אינה מוכרת יותר בספרות הרפואית.

הכניסה של הויברטור אל המרחב הפרטי וחלוף השימוש הרפואי במכשיר לשימוש של הנאה ופנאי הביאה גם להצנעתו.

מהרגע שבו הפכה המשמעות של אוננות מסגולה רפואית כפי שהוצגה כקונצנזוס חברתי עוד במאה ה-19 למשמעות של כיף ופנאי כך גם בחלוף השנים הייצוג של “מכשירי הכיף”, קרי הויברטורים עבר מפרסום בקטלוגים של המדיה החברתית אל העמוד האחרון של עיתונים מפעם, לצד מודעות סקס או בעיקר בחנויות סקס רחוב צדדיות אשר נתפסות כסליזיות על ידי מרבית האוכלוסייה. כאשר בפועל, מהניסיון האישי שלי לפחות, לרוב הביקור בהן הינו חוויה מכילה ונעימה.

חשוב לציין, לאחר היעלמותה של ה”היסטריה נשית” מן העולם, נדמה שהסגולות הרפואיות של האוננות נשכחו. אך זה לא מעיד על כך שאלה אינן עוד. אוננות היא אקט של self care או self love (ליטרלי). פעולה למען בריאות הגוף והנפש או כמו שאמר המשורר הגדול, מאק מילר –

    .“Self care, I’m treatin’ me right

לאוננות יתרונות רבים, רפואיים לצד נפשיים. אצל נשים, אוננות מסייעת ל:

  • מניעת דלקות
  • סילוק רעלנים מהגוף
  • חיזוק רצפת האגן
  • יכולת של שליטה על הגעה לאורגזמה (או פארוקסיזם היסטרי 😉
  • הפחתה של כאבי מחזור

וברמה הנפשית:

  • שחרור אוקסיטוצין, אנדורפינים והורמונים שונים אחרים מובילים לתחושות חיוביות
  • הפחתת מתח ולחץ מיני
  • הפחתת רמות דיכאון

מעבר לכל אלה, אוננות היא אקט פמיניסטי טהור. לפמיניזם היסטוריה רחבה ומגוונת, עטורת זרמים, פילוסופיות ואידיאולוגיות. אני רואה פמיניזם באופן הרבה פחות מורכב – כחופש. כל אישה חופשיה לעשות כרצונה, על כל המשתמע מכך. כך שבהקשר למאמר הנוכחי, משיוך הסיפוק המיני, או כפי שנקרא בעבר – עיסוי רצפת האגן לגופים רפואיים רשמיים גבריים אל הספירה הביתית האוטונומית עם המצאת הויברטור, הופך כל סשן אוננות למעשה הפגנה פמיניסטי. מ.ש.ל.

לסיכום, מ”ההיסטריה הנשית” של גברת לוסיה, אל מר רנדל, פרויד ועד הויברטור הראשון, צאו לאונן בנות! זה כיף וגם בריא. הצטרפו אליי בפעם הבאה לרשימת הצעצועים האהובים עליי לשימוש ביתי ☺ נתראה.

דילוג לתוכן