למה בפורים זה בסדר להתחפש לאישה, אבל דראג לא?

אני זוכר את מופע הדראג הראשון שהייתי בו. חצי מרתף חצי מועדון בפינה בפלורנטין, א.נשים על כל הספקטרום הלהט”בי (וגם מחוצה לו! מבטיח) ממלאים את החלל. תפאורה מדהימה ומוזיקה שעושה לך חשק לזוז. לא הכרתי שום דבר בדראג לפני, אולי חוץ מכמה פרקים של מופע הדראג של רופול. ולא היה לי מושג כמה החוויה הזאת תהיה עוצמתית עבורי.

לחברות החדשות בעולם הדראג שבינינו, אעשה קצת סדר במושגים. דראג הוא מופע אומנותי שבו האדם בוחר להתלבש ולהופיע בתלבושת מוגזמת שמזוהה עם המגדר ההופכי משלך (יענו, דראג קווין לזכר ודראג קינג לנקבה). יש שיגידו שרופול היא “אם הדראג”. עם סדרת ריאליטי של מעל 20 עונות, הופעות בכל העולם וזכיה בלא מעט פרסי אמי לתוכניות טלוויזיה.

“רופול. CALL ME MOTHER!”

דראג עוסק כולו בשואו של אותה מלכה – התלבושת תהיה נשית ומוחצנת. עשויה בקפידה ודואגת להבליט (ולהסתיר) את כל מה שצריך. רוב מלכות הדראג יעלו מופע קומי. שבו הן רוקדות ושרות (ליפסינק, אפשר לנשום לרווחה) בצורה מוגזמת תוך כדי תקשורת רציפה עם הקהל – נו אמרנו, הכל סובב את השואו.

דראג צמח מתרבות הנשפים (ballrooms) שהיה מאפיין קריטי בחיי הקהילה הלה”טבית כבר משנות ה-60. שם א.נשים מכל הקהילה הלהט”בית (ובעיקר הומואים, לסביות וטרנס*) נפגשו בסתר כדי לחגוג את מי שהם. להכיר ולבטא את הייחודיות של כל אחת ואחד. כל נשף כזה היה מלווה במוטיב מסוים (מישהו אמר The category is?). וכל בית היה מעלה מופע בהתאם לאותו מוטיב. אופנה הייתה מרכיב מרכזי בתוך האירוע הזה, כי היא ביטאה את סמל הסטטוס של אותו בית. ככל האאוטפיט היה קשור למוטיב, נראיתם טוב כקבוצה והבאתם אופנה למסלול – המעמד שלכם בתוך הקהילה היה גבוה יותר.

ההיסטוריה של הדראג התחילה לעניין אותי אחרי אותו מופע, והגעתי לסדרה “Pose” של נטפליקס.

אמ;לק בלי ספוילרים – סדרה שמראה את החיים בקהילה הלהטב”ית (וספציפית הטרנסית) בשנות ה-60. Pose היא סדרה מורכבת. סדרה שבה אפשר להציץ לעולמם מלא הקשיים של הדמויות בו – איידס, רדיפה משטרתית, דחייה חברתית ועיסוק בזנות כדי להתקיים. הדבר המרגש ב-Pose היא שלמרות כל אלה, היא מצליחה להעביר גם את היצירתיות, האהבה, הקבלה והמשפחתיות שהיו בקהילה הלה”טבית באותה תקופה.

“ג’נדריקה. מראה לרופול שהיא חייבת להוסיף עצירה בישראל בדחיפות”
שלא תבינו אותי לא נכון, דראג זה מופע אומנותי ובגלל זה לא כולם חייבים לאהוב.

אני בעצמי לא אהבתי בהתחלה, עד שהסתכלתי עליו אחרת. כמה זה כיף לראות מישהו.י עולים על במה ומביאים את הצדדים הכי מצחיקים, יפים ופגיעים שלהם לחזית. כמה חופש וקבלה אותה דראג קווין מקבלת כשהיא עומדת על במה. מול מאות אנשים, מקבלת מחיאות כפיים ואהבה של אנשים שאוהבים לראות את הצד הזה בה לפחות כמו שהיא אוהבת. גם אם נצא רגע ממשבצת הקבלה והאהבה – דראג דואג לספק אופנה בועטת ועכשווית. כזו שמשתנה כל הזמן ומתאימה את עצמה לסיפור הרקע שאותה מלכת דראג מנסה להעביר. אופנה היא חלק מרכזי בדראג, עד כדי כך שחלק ממלכות הדראג מגדירות את עצמן כמלכות אופנה (Fashion queens). והלוקים שלהן יהיו מוקפדים, אופנתיים ומעוררי השראה.

חג פורים השנה גרם לי לחשוב – למה אנחנו מקבלים בכיף ובהומור כשגברים מתחפשים לנשים ליום אחד ומרשים לעצמם להוציא את הצד הנשי שבהם (גם אם בצורה סטריאוטיפית, נסתפק בזה)? אבל לא עובר לנו בגרון לראות גבר עולה על שמלה ועקבים ומרוויח כסף בלעשות ליפסינק לאריאנה גרנדה? מה ההבדל בעצם? איפה המקום שלנו כחברה לתת ביטוי לא.נשים ללבוש ולהתנהג איך שהם רוצים, מבלי שנצטרך לצעוד בעדלאידע בחדרה?

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לזה היא מארק באריין

 גבר סטרייט סיסג’נדר (שהמגדר שלו תואם למין שהוקצה לו בלידה) שהחליט לשבור את המוסכמות שהחברה מכתיבה בנוגע לאיך נכון (או בעיקר, לא נכון) להתלבש. זאת בכך שהוא מאמץ ללוקים היומיומיים שלו שמלות, חצאיות ועקבים. הצעד הנועז של מארק תפס הרבה תשומת לב, מה שהביא אותו להשתתף בשבוע האופנה האחרון בפריז. לככב בשערי מגזינים ולצבור כמות יפה מאוד של מעריצים באינסטגרם ובטיקטוק. בטוקיו, אגב, תוכלו למצוא חנויות שנותנות הגדרה אחרת ללבוש א-מגדרי. הן משלבות פריטי לבוש נשיים עם פרטי לבוש גבריים. מה שיוצר לוק מעורב-מגדרית במקום לוק ניטרלי.

אז בין אם אתם נהנים לראות מירוץ הדראג של רופול, או שמתחשק לכם לצאת לעבודה עם עקבים. בואו נחגוג את מי שאנחנו איך שאנחנו רוצים ורוצות. ומי יודע – אולי עוד נמצא את עצמנו עושים ליפסינק לאריאנה גרנדה מדי פעם מול המראה.

My Cart Close (×)

Your cart is empty
Browse Shop
Skimlinks Test דילוג לתוכן