20% מכל רכישת מרצ׳נדייז יעברו לעמותת כנפיים של קרמבו! מלאי מוגבל

בכל לכלוכית מסתתרת סינדרלה – בואו להכיר את סיציליה

כשסיפרתי לחברים שלי שאני טסה לסיציליה, התגובה הראשונה שלהם הייתה: “המאפיה”. אם גם לכם הסטיגמה הזו קפצה לראש, אנא מכם קחו את המחשבה הזו, תקווצ’צו אותה וזרקו לפח. נכון, השם של סיציליה ממש לא הולך לפניה. היא נחשבת לילדה הרעה של איטליה. אבל בעיניי יותר נכון להסתכל אליה כ-“לכלוכית”, שהיופי הגולמי שלה סמוי מן העין. אם תתמסרו אליה, תתגלה בפניכם נסיכה אמיתית. 

אי אפשר להתכחש לעובדה שביחס לערים אחרות באיטליה לסיציליה יש קצת פחות קלאס ותחכום. אבל היא חצופה, נועזת ואפילו יחסית זולה. במרחק של שלוש שעות טיסה ישירה מתל-אביב נחתתי באי ים-תיכוני, שהוא שילוב מושלם של חזות אירופאית עם חום וחופים של המזרח התיכון; הרחובות האירופאיים עתיקים עוד מימי הביניים. ומלאים בהשפעות היסטוריות יווניות, רומיות וערביות. החופים יפהפיים ומיוחדים, הטבע עשיר וגועש (לא בצחוק, באמת יש שם הר געש). הסצנה הקולינרית מטריפה את בלוטות הטעם והבטן. והמקומיים מקבלים בזרועות פתוחות את המבקרים. לכן בעיניי, היא ממש תפורה על התיירת הישראלית.

היתרון הגדול שלה, הוא שאפשר ליהנות מסופ”ש ארוך בצד המזרחי או המערבי שלה, או לעשות טיול סובב אי של שבעה עד עשרה ימים. כך או כך, אתן תתאהבו ואולי אפילו תתמכרו אליה. אז הנה דוגמה למסלול של ארבעה ימים בצד המזרחי של האי האהוב:

קטניה – Catania

ישנתי בקטניה במשך כל החופשה, וממנה יצאנו לטיולי כוכב. במקומות מסוימים היא נחשבת משעממת, אבל בעיניי היא מקסימה והחזרה אליה בכל ערב מילאה אותי בנחת ובתחושת חופש. ישנתי ברחוב הראשי והמפורסם Via Ethna, שבקצה אחד שלו ניתן לראות את הר הגעש “אתנה”. הרחוב מתחבר לכיכר “אגתה”, הצמודה לשוק הדגים שוקק החיים שאסור לפספס. תמצאו בו חנויות של מותגים אירופאים מוכרים ומסעדות, ויוצאים ממנו רחובות קטנים ומסקרנים. אני ממש ממליצה להגיע לשם בערב, כשהרחוב הראשי נסגר לרכבים והופך למדרחוב מגניב לצורך חגיגת שעת ה-‘אפרטיבו’; שעה שמתחילה באפרול שפריץ ומתאבנים איטלקיים באחת המסעדות על המדרחוב, ומסתיימת בדרינק הארדקור בבר הצמוד. 

קסטלמולה – Castelmola

אחרי הנחיתה הלילית בקטאניה וכמה שעות שינה טובות, נסעתי במשך 45 דקות לאיזור טאורמינה. תחילה, עצרתי למספר שעות בקסטלמולה – עיירה פצפונת עם כמה אלפי תושבים בלבד. כשהגעתי, עלינו למבצר עתיק שמשקיף לנוף המדהים של הר הגעש אתנה, של הרים ירוקים נוספים וחופים כחולים. שוטטתי בסמטאות מלאות עפר געשי בגווני שחור מיוחד שמעניק לעיירה אישיות עמוקה. הרחובות הצרים של העיירה מלאים בהפתעות; חנויות מזכרות צבעוניות, מסעדות קטנות כפריות, ובמיוחד אנשים מקומיים חביבים שבירכו את פניי ב”בונז’ורנו”.  

טאורמינה – Taormina

משם המשכתי לטאורמינה, כ-15 דקות נסיעה מקסטלמולה. אחרי ששמעתי עליה ביקורות מדהימות, רק חיכיתי להישבות בקסם שלה. במבחן המציאות – טאורמינה באמת קסומה. אי אפשר לשים את האצבע על מה בדיוק מושך בה כל-כך. הרחובות הקטנטנים, הציוריים והצבעוניים שלה משרים שלווה גם כשהם עמוסים בתיירים. יש בה חנויות בוטיק מתוקות שעושות חשק להיכנס ולקנות ארגזים של דברים לא נחוצים, והיא מלאת מסעדות עם אוכל מקומי אותנטי. אני ממליצה להתחיל את השוטטות בה משער “מסינה” ולסיים בשער “קטאניה”, שנשקף ממנו נוף מושלם של ים כחול, וכמה מהריזורטים היפים בטאורמינה שיושבים על צלע ההר. 

חנות מומלצת: Artigiana Siciliana – חנות מזכרות מהממת שקניתי בה ממרח פיסטוק מעולה ומפת שולחן עם הדפס לימונים – אחד הסמלים המזוהים עם סיציליה. החנות מציעה טעימות של שוקולד עם פיסטוק, אגוזים ואפילו לימונצ’לו. כמובן שחזרנו לחנות כמה פעמים כדי לקבל עוד טעימות (תיירת ישראלית מצויה לפניכן). 

צילומים של רוני גונן מסיציליה
הר הגעש אתנה – Etna Volcano

הלב הפועם של מזרח סיציליה. התרבות, האוכל, הרחובות, האנשים כולם מושפעים ממנו. ניתן להגיע אליו ברכבל שמשקיף על סלעי הבזלת והמכתשים הכתומים-אדומים שמכסים את ההר, או לחילופין ללכת על הדרך הפחות מתויירת (באופן אישי – אני מאוד ממליצה) ולטפס במסלול שנמצא בחלק הצפוני של ההר. העלייה אורכת כשעה וחצי, והדרך למעלה צבועה בצבעי שחור וירוק עוצמתיים. בימים בהירים, ניתן לראות מפסגת המסלול את הים, את הצד המזרחי של סיציליה ואת יתר הרכס המטורף הזה.

למטיבי הלכת שביניכן, קיים גם מסלול של יום שלם, שמסתיים בשקיעה בפסגת הר הגעש. ניתן אפילו לישון בפסגה כדי לקום ולצפות בזריחה. 

באזור ההר פזורים עשרות כרמים שהענבים שגדלים בהם סופחים את המינרלים של האדמה הגעשית ומקבלים טעם וניחוח ייחודי. בחזרה מהר הגעש, אני ממליצה מאוד להסתובב בין הכפרים והעיירות הקטנות שמקיפות אותו, ולעצור באחד היקבים שמפיקים יין מאותם ענבים.  

 

צילומים של רוני גונן מסיציליה
העיר העתיקה בנוטו – Noto

ביום השלישי נסעתי מזרחה מקטניה לעיר העתיקה בנוטו. העיר נבנתה מחדש על חורבותיה לאחר רעידת אדמה אכזרית בימי הביניים, והיא בנויה בסגנון אדריכלות בארוקי. שער הכניסה של העיר העתיקה מזמין למדרחוב ראשי רחב ושובה לב. הוא מלא חנויות בוטיק עצמאיות וקלאסיות, פינות אומנות, בתי קפה וגלידריות. בהמשך המדרחוב שוכנת קתדרלת נוטו המרשימה, שאפילו נחשבת לאתר מורשת היסטורי של אונסק”ו. 

כדי לצפות בקתדרלה ובכלל בעיר העתיקה, אני ממליצה ללכת לכנסייה נוספת וצנועה יותר בשם St. Charles. ניתן לרכוש כרטיס לגג הכנסייה ולטפס אליו במעלה מדרגות צר ומפותל, שמסתיים במראה של שלושה פעמוני כנסייה עצומים ובנוף היפהפה והרומנטי שיש לנוטו להציע.

אסור לפספס – או במילים אחרות NOTO MUST HAVE: גלידריית Cafe Sicilia a Noto המפורסמת. הקונדיטור של המקום השתתף בתכנית הטלוויזיה של נטפליקס, Chef’s Table. ממומלץ לנסות שם את גרניטת השקדים, את גלידת הפיסטוק המצויינת ואת הקנולי. אני לקחתי קנולי בטעם שוקולד מריר שהיה עשיר ואיכותי מאוד, ויש קנולי גם בטעמי פיסטוק וריקוטה. מה שנקרא – לבריאות שיהיה לכן.

צילומים של רוני גונן מסיציליה

אורטיגיה, סירקוזה – Isola di Ortigia, Siracusa

מנוטו המשכתי לחצי האי אורטיגיה, שמהווה מרכז היסטורי של עיירת נמל בשם סירקוזה. גם כאן, בדומה לנוטו, המבנים בנויים בסגנון הבארוק. השתיים יחסית דומות אחת לשנייה, אבל אורטיגיה משמעותית גדולה יותר מנוטו העתיקה והצפיפות התיירותית בה לעתים מורגשת יותר ברחובות הקטנים. ברחוב העתיק הראשי נמצאת כיכר ענקית ובה כנסייה, שלשמחתי יצא לי לראות חתונה איטלקית שהתקיימה בה. אין על חתונות בחו”ל. משם, הרחוב הופך צר יותר ויותר ולאורכו ממוקמים דוכני אמנים, בתי קפה מגניבים ומלאים בצעירים ותיירים וחנויות קטנות וחמודות. קירות הרחוב מלאים ביצירות אומנות ואפילו מוביילים תלויים באוויר. קצה הרחוב הראשי של העיר העתיקה מוביל לים. אפשר ללכת לצידו, להקיף את חצי האי ולהנות מבריזה איטלקית ים-תיכונית. 

צילומים של רוני גונן מסיציליה
המלצה קולינרית בקטניה

ביום האחרון התחיל לרדת גשם וחיפשתי מקום חמים לשהות בו, מה שמוביל אותי להמלצה הקולינרית הבאה –  La Pentolaccia Trattoria. מסעדה משפחתית מקומית עם מאכלים סיציליאניים אסליים. אכלתי אנטיפסטי מהבופה והזמנתי פסטה א-לה נורמה (פסטה ברוטב עגבניות עם חציל וגבינת ריקוטה שמזוהה ביותר עם חבל קטאניה בסיציליה), נתח בשר משובח וכוס יין אדום. בעצם… כל מה שאפשר לחלום עליו כדי לסכם טיול בסיציליה. 

האמת, שסיציליה התעלתה על כל הציפיות שהיו לי והשאירה אותי עם טעם של עוד, אפילו שאכלתי שם בשביל עשרה אנשים. אני מאמינה שלכתבה הזו ממש, תהיה כתבת המשך שתכלול את הצד המערבי. בקיצור, יש למה לצפות. 

 

לטיול המלא בסיציליה ומידע על יעדים נוספים, מוזמנים לבקר בעמוד האינסטגרם של רוני “הטיילת

דילוג לתוכן