זה המקום שהפך אותי (סופית) לטבעונית

יתכן ויום שני לפני שבועיים חלף כעוד יום רגיל עבורכן, אבל עבור פעילי סביבה ובע״ח ברחבי העולם היה מדובר ביום חג של ממש: יום הטבעונות הבינלאומי שצויין ב-1.11. במשך שנים שיחקתי פינג פונג עם תזונה טבעונית. התקרבתי והתרחקתי ונתקעתי בצומת הצמחונות (במשך חמש שנים; אבל מי סופרת). ראיתי עשרות סרטונים על תעשיית הבשר והחלב. הבנתי את הקשר הישיר למשבר האקלים וגם לבריאות שלנו מלבד להתעללות. ובכל זאת – משהו… לא חלחל. 

חוות החופש | צילום – ורד גולדמן

בטיימינג לא פחות ממושלם, קיבלתי בסוף החודש שעבר הזמנה לאירוע מיוחד במינו. חגיגת יום הטבעונות הבינ״ל לצד השקת קמפיין חדש ומסעיר של חוות החופש. למי מכן שהשם הזה אינו מוכר לה – מדובר בחווה בלב עמק חפר שמעניקה חיים חדשים וחופשיים לבעלי חיים שונים שניצלו מהתעללות ותעשיות הביצים, הבשר והחלב בארץ. 

תכננתי להגיע למקום הקסום הזה בעבר, וסוף כל סוף הגיעה ההזדמנות. ידעתי שאתרגש, אבל לא תיארתי לעצמי שאצא משם בהחלטה שתשנה את חיי.

ובכלל, לא ממש ידעתי מה מצפה לי. אז הנה ניפוץ מיתוס או הנחת יסוד קטנה על חוות החופש: לא מדובר בפינת ליטוף וגם לא בגן חיות במסווה של מקום מלא חמלה. מדובר בבית שהגיעו אליו חיות פצועות, מפוחדות, נכות, גוססות, מוכות טראומה ופוסט-טראומה. את רובן אי אפשר ללטף כי הגוף שלהן מלא כאבים כתוצאה מהחיים שנכפו עליהן. וחלקן מתחננות לחיבוק ומחוות אהבה. הסיור לא מורכב רק מליטופים וסלפיז. אלא גם משיח והדרכה מפורטת מטעם מדריכות החווה. גיליתי נתונים ועובדות שלא ידעתי לפני, ועוד הנחתי שאני אחת שיודעת ומכירה את נזקי התעשייה (רמז: הכל הרבה יותר נורא משחשבתי).

הגעתי לחווה לצד חברותיי פעילות הסביבה, עיתונאים ומסקרי אוכל למיניהם. כולם הגיעו להראות נוכחות לקראת השקת ׳ביס של שלום׳. הקמפיין המדובר של חוות החופש. אם אתן נוסעות על איילון – ודאי פגשתן את הילדה המתוקה שאוחזת בעז מתוקה לא פחות, ובידה סכין. הקופירייטינג הבועט נועד לזעזע אותנו. ואחרי שנים של יח״צ גרוע לטבעונות שמעורר רק אנטגוניזם בקרב אוכלי-כל, הגיע הזמן לשנות גישה.

חוות החופש | צילום – ורד גולדמן
אלימות לארוחת בוקר

הרעיון מאחורי הקמפיין הוא פשוט: לא להפציר באנשים שחלב ובשר זה רע, אלא לתת להם לטעום אוכל טבעוני טוב. קבלו משפט שכל מאמנת כושר או נטורופתית מצויה תגיד לכן: אנחנו מה שאנחנו אוכלים. האם זה נכון?

קיים דיסוננס במוח שלנו בין פרה שנלטף בחוות החופש ואפילו נחוש כלפיה אהבה וחמלה אמיתית, לבין בשר שמונח מולנו בצלחת. הפער הזה גורם לנו לשכוח מה באמת נכנס לגוף שלנו והופך לדלק שמזין אותנו. ולהתעלם למסע הארוך, המתעלל והמיותר שבעלי חיים עוברים כדי להפוך למזון עבורינו. אותו הפער גורם לנו לשכוח שהתעללות – זו אלימות. ולמעשה באופן ישיר אכילת מזון מהחי מקושרת לאלימות (בין אם אנחנו המתעללים או האוכלים). כיוון שמדובר במילה שמרתיעה כל אחת: רצח.

שלום מתחיל בצלחת

במהלך הערב, ׳ביס של שלום׳ הגיע בצורת פוד טראק שניצחו עליו השפית האיטלקיה הטבעונית נדיה אליס ומסעדת באנה הנהדרת. האוכל שהוגש היה מטריף. 100% טבעוני (מן הסתם), ומשם משאית האוכל המשובח הזה יצאה למסע על גלגלים ברחבי הארץ שהסתיים היום.

״הדרך הכי טובה להגיע ללב של אנשים ולדבר איתם בפתיחות היא דרך אוכל טוב״, ציינה עדית רומנו, מנהלת ומייסדת חוות החופש, בערב ההשקה. לא כולם יכולים להתמודד עם האמת המזעזעת שמוצגת בסרטונים קשים ברשת. בחוות החופש פיצחו דרך אחרת להנגשת הנושא – אם חוש הראייה מבוטל, נפעיל חושים אחרים. ומה נעים יותר מטעם? (עד עכשיו מתבאסת שלא יצא לי לטעום את השווארמה הטבעונית).

חוות החופש | צילום – ורד גולדמן

אחרי שטעמנו, יצאנו לסיור בחווה וברז הדמעות שלי נסגר רק בסיומו. אין לי דרך לתאר את כמות האהבה שחשתי באותו היום כלפי כל החיות שנכחו שם. ואני בטוחה שמעבר לאוכל הטעים שהזכיר לי כמה שפע יש בתזונה טבעונית שאינה אכזרית כלפי אף יצור חי לפגוש פנים מול פנים בעלי חיים ששרדו חיים כה קשים ללא סיבה. רק מתוך האינטרסים שלנו המונעים בעיקר ממניעים כלכליים – אפילו לא בריאותיים (!) היו חלק עצום בהחלטה שקיבלתי כשיצאתי משערי החווה: היום זה היום לעשות (עוד) שינוי.

אני תמיד מזכירה לעצמי ולמי שסביבי שהמאבק למען עולם טוב יותר מורכב מצעדים קטנטנים.

 מוויתור על שקית פלסטיק או לזכור לקחת כוס רב פעמית כשיוצאים מהבית, ועד לשינויים גדולים באורח החיים, כמו תזונה. לכל אחת ואחד קצב משלה. כל צעד נמדד במרחק מעט שונה. אף אחד מהם לא פשוט, וחלקם מרגישים בהתחלה כמו ויתור – אבל האמת היא שברגע שמבינים את גודל האימפקט, אין דרך אחרת מלבד לבחור לעשות את הצעד הבא. מעולם לא חשבתי שקמפיין ישפיע עליי בצורה כזו, אבל אם כבר להיות מושפעת, אז לטובת עולם טוב יותר.

לקביעת סיור בחוות החופש תוכלו להתחיל כאן,  למידע על הקמפיין ׳ביס של שלום׳

אם גם אתן מתקשות עם המעבר לטבעונות ומרגישות שאתן ׳כמעט׳ שם, ספרו לנו בתגובות – מה הכי קשה לכן? מה היה עוזר לכן? ואם שמעתן על הקמפיין – האם הוא שינה את דעתכן או גרם למעבר הסופי, כפי שהוא גרם לי?

דילוג לתוכן