20% מכל רכישת מרצ׳נדייז יעברו לעמותת כנפיים של קרמבו! מלאי מוגבל

כתבת אורח – גילוי מוקדם מציל חיים

כתבת אורח מאת – גל ולנטי

כמה פעמים יצא לנו לשמוע את המשפט הזה, אפשר לומר שיחסית הרבה אולם אני מאמינה שגילוי מוקדם משנה חיים. כאשר אנחנו שומעות את המשפט הזה ישר יוצא לנו לחשוב  על נשים שחולות בסרטן אבל מה עם הנשאיות? מה עם הנשים אשר נולדות עם מוטציה גנטית מסויימת? אז מי אלו אותן נשים נשאיות?  אלו נשים אשר באופן מולד נולדות עם מוטציה גנטית מסויימת כמו לדוגמא: הגן BRCA  המחולק ל-1 ו-2. לגנים אלו גורמים לפעילות מופחתת של חלבונים הללו (הבונים את הגן) וכתוצאה מכך לכשלים בתיקון פגמי ה-DNA כלומר מוטציות. מצב זה גורם לעלייה בסיכון לפתח סרטן השד (מתוך האתר של שיבא שם ניתן ללמוד עוד רבות על הנושא).

איור גל ולנטי
אז לי קוראים גל ולנטי אני בת 19 וחצי ואני נשאית של המוטציה הגנטית BRCA1.

נתחיל מההתחלה, אפשר לומר שאילן היוחסין שלי מצד אמא הוא לא הכי משובח בלשון המעטה. הסרטן אצלנו חוצה דורות וכך גם הגיע לאמא שלי- סיגל. לה גילו את סרטן השחלה כבר בסביבות גילאי ה-30 בעוד אני הייתי עדיין ילדה. כבר מגיל מאוד צעיר השיח על סרטן היה מאוד נוכח בבית והמודעות הייתה גדולה. אמא שלי חלתה בסרטן קרוב ל-10 שנים וכאשר הייתה בת 42, נפטרה. אני יכולה לומר שמאז המוות של אמא שלי הגישה כלפי הגוף שלי השתנתה. החשיבות והמודעות לגוף שלי גברה ועם השנים גם הרצון לדעת אם אני נשאית של הגן BRCA.

הגיל הממולץ והשכיח לבדיקת נשאות גנטית עם סיפור משפחתי הוא בגילאי ה-25 ומעלה. כאשר התגייסתי לצבא הבנתי שאני מאוד רוצה לדעת אם אני נשאית. כבר לקראת גיל 19 עשיתי את הבדיקה וגיליתי שאני אכן נשאית של הגן. בתחושה האישית שלי השיח על נשאות גנטית מאוד ירוד. לכן היה לי חשוב לכתוב את המילים האלה לאותן נשים המתמודדות עם אותה חוויה. הגילוי על נשאות של מוטציה גנטית היא לא קלה במיוחד אם יש עבר משפחתי של חולות במשפחה. 

איור ושיר – גל ולנטי
אז איך מתמודדים איתה?

1.לדבר על זה ולא להדחיק. זו יכולה להיות חברה קרובה / חבר או מישהו מהמשפחה וגם פסיכולוג.ית. בעצם כל מה שמרגיש לכם בנוח איתו. לפעמים בסיטואציות כאלה אנחנו חושבות שאנחנו היחידות בעולם שמתמודדות עם קשיים מהסוג הזה. ואין אף אחד שיבין אותנו ודווקא לפעמים הדעה הנטרלית היא זו שמכניסה לאיזון ומוסיפה קצת שפיות. ועם כל המחשבות האלו יש לזכור שאנחנו לא באמת היחידות.

2. מותר להיות עצובות ולהתמסר לרגשות. עם זאת חשוב לזכור שזה לא סוף העולם. כן לתת לרגשות את המקום שלהם אבל גם לשמור על שגרה בריאה ומאוזנת.

3. חשוב לזכור שהפן הנפשי לא פחות חשוב מהפן הגופני. עם זאת מומלץ להישאר בבקרה אצל רופאים וללכת לבדיקות כל חצי שנה. 

אני לא מעודדת בדיקת נשאות בגיל צעיר כמו שלי אבל, לכו עם האינטואיציות שלכן, אם מרגיש לכן נכון לעשות בדיקת נשאות שאתן מתחת לגיל המומלץ ( ויש לכן עבר משפחתי ) אין סיבה שלא ללכת לעשות אותה. תקשיבו לגוף שלכן זה הכי חשוב. אך כן חשוב לי להוסיף שלא הייתי ממליצה לעשות את בדיקת הנשאות במהלך הצבא.

כמה מילים אחרונות, מילים אלו כתובות בלשון נקבה אך מופנות לכל המינים, גם גברים יכולים להיות נשאים של מוטציות גנטיות ועל זה ועוד הייתי ממליצה לבקר באתר של תל השומר ומרכז מירב.

דילוג לתוכן