20% מכל רכישת מרצ׳נדייז יעברו לעמותת כנפיים של קרמבו! מלאי מוגבל

פנו אלי מהליהוק של חתונמי, ללכת? – גאווה בריאליטי

כולנו מכירים את הקונספט של תוכנית הריאליטי חתונה ממבט ראשון (a.k.a. חתונמי). רווק ורווקה מחפשים זוגיות מוכנים לשלב הבא. רוצים כבר למצוא את האחד.ת שלהם.ן שיוכלו להזדקן יחד לגדל ילדים. ולהישאר חלק מהסטטיסטיקה של העולם המערבי ההטרונורמטיבי הבנאלי והמשעמם שהם חונכו לו מילדות. פאן. מצחיק לחשוב על זה רק לרגע אבל, חתונמי זה בתכל’ס מה שקורה אחרי ה-“והם חיו באושר ועושר לנצח”.  

בואו נדבר רגע על הקאסטינג, סליחה ליהוק (אני גם יזרעלית שי), כאחת שמשחקת בכל הצדדים (*ווינק* *ווינק*) לא היה גבר אחד בעונה הזו שהייתי יוצאת איתו.

הם כולם ילדים בני 30+ שכל מה שמעניין אותם זו העבודה, הטיסה לסיישל (מתערבת איתכם שכל זוג שלא טס לחו”ל בירח דבש אכל ת’לב). ושהכלה תהיה כוסית (כפמינאצית אני מתכחשת למילה הזו). יכלנו לראות על הפרצוף שלהם כשהם לא היו מרוצים מהכלה (אהמ בן אהמ) ויכולנו להיאנח באכזבה מובנת כשההורים לא רצו לקחת חלק בחשיפה כזו איומה.

המשפט נשים הן המין היפה תקף גם כאן ואין הרבה מה להוסיף מעבר. אה, לא רגע, יש (פמיניזם). הן חכמות, מוצלחות, עצמאיות, הנשים האלה הן בת הזוג המושלמת של כל לסבית בודדה שרוצה זוגיות (ונדיר למצוא אחת שלא רוצה זוגיות). הן יודעות מה הן רוצות (נדיר אצלנו), מוכנות לעבוד בשביל זה ומאמינות באהבה הזו שמופיעה בסרטי דיסני (טוב הן לא מושלמות). 

ביוני האחרון פנו אלי בבקשה לקחת חלק בתהליך המיונים לחתונמי הבא כבחורה מהקהילה הגאה, מתברר שהן מסתובבות להן בפייסבוק, בקבוצות להט”ביות גדולות של נשים (אני מניחה שגם אצל גברים אני פשוט לא מסתובבת שם, אובייסלי) ושולחות הודעות בפרטי בנוגע לכך.

לראשונה שפנתה אלי עניתי (חצי בהומור) שאני צעירה מידי (הייתי בת 27 והיא אמרה שזה החל מגיל 28). לשנייה שפנתה כבר לא עניתי. העובדה שהן מחפשות אותנו בפייסבוק מראה שהקהילה שלנו חזקה במדיה החברתית הגוססת הזו, שזה קצת עצוב (כי בכל זאת פייסבוק נחשבת למקום של זקנים) אבל מובן. קבוצות פייסבוק הן so happening right now, ואין עוד מדיה חברתית כזו שיוצרת קהילה מחוץ לפרופיל שלך. זה חתיכת חור רציני לשאר האפליקציות שאולי כדאי שהן יפתרו. וואו עליתי כאן על משהו ממש קריטי, יובל ריכוז. חתונמי. מתברר כמובן שאני לא היחידה אליה פנו. מסקר שערכתי במכללה לכלום במסגרת מחקר על כלום במימונן הנדיב של נשות המגזין (סתם לא) התבהרה תמונה די ברורה שהן אמנם פנו לכמה וכמה נשות קהילה אך עשו עבודתן לא נאמנה. כך שכנראה שהן לא באמת חיפשו ללהק כמו שהן חיפשו להבין האם יש בכלל ביקוש מתוך הקהילה שלנו.

לפי כמות השיח שהתוכנית יוצרת, האייטמים, הכותרות והטארראם. נראה כי לא חסר לחתונמי שום דבר בשביל להמשיך ולהיות תוכנית הריאליטי הכי מציצנית ופרובוקטיבית על המסך שלנו כיום. אבל כאן הטעות שלה.

מלהקי תוכניות ריאליטי חייבים.ות כל עונה לעלות הילוך בליהוקים הזויים וקיצוניים בשביל להמשיך ולמשוך את הקהל לצפות בתוכנית. כאן אנחנו נכנסים (יעני הקהילה הלהטב”קית). הקהילה שלנו בנויה מא.נשים כל כך מורכבים.ות וייחודים.ות. החל מהשקפת עולם שלא זוכה לייצוג (כגון פוליאמוריה וגידול ילדים.ות בבית ללא מגדר) ועד לזהויות מיניות שצריך לדבר עליהן (דמי\פולי\פאן – הלקסיקון הגאה מסביר כבר הכל). הייחודיות שלנו כאינדיבידואלים.ות ששואפים.ות להיות הרחק ככל האפשר מהבינארי הופכת אותנו לא.נשים הכי מעניינים.ות שיש לריאליטי להציע. מעבר לכך שחשיפה כזו יכולה לתרום המון לקהילה שלנו, וגם לגרוע ברור. יתרונות וחסרונות יש תמיד ובכל מקום.

תראו אני לא מעוניינת ולו לרגע לרדת על הנשים שהולכות לתוכניות ריאליטי כמו חתונמי אבל הן חוזרות על עצמן. נכון הן יפות ורזות אבל הן יוצרות העתק אחרי העתק של אותו הדבר וזה ממצה את עצמו די מהר. בקהילה הגאה אין דבר כזה שתי נשים אותו הדבר. זה לא קורה כי אין לנו צורך להיות כמו כולם.ן. יש לנו צורך להיות אחרות.ים, שונים.ות  וייחודיים.ות. (שוקלת לשלם למישהו.י שיהגו לי כי מיציתי). חתונמי ומלהקיה כמובן יודעים.ות זאת, לכן הם.ן רודפים.ות אחרינו ללא הפסקה בניסיון למצוא נשים מספיק “עוברות מסך” (אימוג’י מקיא). בשביל להמשיך את הרייטינג ולהחזיק עוד עונה של מציצנות אל תוך האינטימיות האנושית. הרי בינינו, אין מישהו.י בעולם שיכול להגיד בלב שלם שלא מעניין אותם.ן לדעת איך זה עובד אצלנו. מי למעלה ומי למטה? מי הגבר ומי האישה במערכת יחסים? מי לובשת את המכנסיים? מה, בוצ’ית היא בכלל האישה הכי עדינה בעולם?

תחשבו כמה סטיגמות אנחנו יכולות לנפץ עם ייצוג ראוי ומגוון.

הרי אינטימיות אנושית זה הדבר הכי חמקמק והכי לוהט שיש לנו בריאליטי כיום. ואינטימיות בין שתי נשים ועוד בתוכנית ריאליטי זה דבר שעוד לא זכינו לראות. ואין משהו יותר מושך מהדבר האסור, הלא ברור, הלא מוכר הזה שקורה בין שתי נשים בדייט. הרי לא סתם לסביות זו קטגוריה כל כך מוצלחת ב-PornHub (או לפחות כך שמעתי, לא יודעת אולי זה שקר. אבל זה מה שאומרים ומי אני שאתווכח? אני חלק מהדמוגרפיה).

צריך לזכור סיבה נוספת לכך שעד היום לא ראינו זיווג בין שתי נשים בחתונמי. מצד אחד המלהקים.ות לא מצאו אותנו, מצד שני כנראה שאנחנו לא כל כך רוצות שימצאו אותנו. הרי יש מספיק רווקות לסביסיות בישראל בשביל ליצור קהילות שלמות בפייסבוק (עם מעל ל-5 אלף חברות). אבל אין מספיק בשביל להציג על המסך? זה לא מסתדר סטטיסטית. אנחנו, הנשים של הקהילה הגאה, כנראה לא רוצות בכך. אני בטוחה שיש לזה אלפי סיבות ואין לי גישה לכל הנשים הגאות בארץ (וחבל שכך דברו איתי אני באינסטה וגם בטיקטוק אבל את זה אני מכחישה) אבל אמנה כמה סיבות משלי.

קודם כל החשיפה

חתונמי מופיעה בפריים-טיים סלוט, כלומר בשעה ביום שרוב הא.נשים כבר יושבים.ות מול הטלוויזיה וכך החשיפה לתוכנית היא מקסימלית. בדרך כלל בחוזים מהסוג של תוכניות ריאליטי עניין החשיפה מופיע באמצעות התחייבויות לראיונות, הגעה לאירועים חברתיים וחתימה בחברה לייצוג טאלנטס. כל זה הופך את הרצון שלך ללמצוא את האחת לרצון של התוכנית להרוויח עלייך כמה שיותר (זה מסריח אבל היי בייבי זה שואו ביז). הדרך משם לסלב סוג ז’ די קצרה ועם קצת מזל אולי תהיי גל גדות הבאה אבל אני בספק. כי בדרך לשם את צריכה לסבול המון. וזה מביא אותנו לסיבה השנייה.

הביקורת

בילדותי רציתי להיות מפורסמת, לא בזכות משהו ספציפי, סתם מפורסמת (הכי מילאניאל). אפילו התחפשתי לכך בילדות (טראומות ילדות בשפע, לא יגמר לנו על מה לדבר אף פעם). הילדים.ות לא הבינו את התחפושת (בדיעבד אני גם לא מבינה, משקפי שמש ואטיטיוד זו לא תחפושת יובל) וחטפתי מכולם.ן. הביקורות היו במקום, מי מתחפש למילה שהיא שם תואר. זה כמו להתחפש לשם תואר “טעים”. זה חסר טעם (וואו זה היה נמוך). הביקורות שחטפתי ביסודי הן אפסיות אל מול המלל המזוויע והמחריד שיכול להופיע ברשת אחרי חשיפה של זוג גאה בתוכנית ריאליטי. אנחנו חיים במדינה בה לכל חור תחת יש דעה ומשום מה החור תחת הזה מאמין כי הדעה שלו הכי נכונה וחייבת להישמע.

הביקורות (והמימז) על הנשים והגברים בחתונמי כיום הן שבריר של חוסר אנושיות אל מול הסערה שעלולה להתחולל ברשת אם זוג נשים יתחתן בתוכנית (נניח בצד את העובדה כי כרגע אסור לנו להתחתן בארץ בכל מקרה כי רבנות וכו’). ההומופוביה עלולה להפציע פיה בכל פינות הרשת. וחשיפה מסוג כזה עלולה להוביל לביקורת שיכולה ליצור סיטואציות מסכנות חיים. זה אשכרה פחד על החיים שלנו. פחות פאן.

אבא שלי לא רוצה שאעשה זאת. עכשיו מצד אחד הוא נותן הסבר ממש לגיטימי ללמה לא כדאי, מצד שני אני בחורה בוגרת, כבר 28, אני יכולה להחליט על החיים שלי. מצד שלישי חברות שלי ממש רוצות שאלך לשם כי אז אהיה סלב (תודה חיים שלי), מצד רביעי מי רוצה להיות סלב במדינה הכי קטנה במזרח התיכון?

אז כדי לעשות לעצמי כסת”ח לעתיד אני אוהבת להגיד, אף פעם אל תגידי אף פעם, אבל נכון לכתיבת שורות אלו, אני מאמינה שתוכנית ריאליטי עם גייז ודייטינג יכולה לשבור את כל שיאי הרייטינג בטלוויזיה הישראלית אבל עד אז אני לא בטוחה שאני מוכנה לקחת בה חלק, ואתם.ן? הסקר עדיין קיים בסטורי שלי. כנסו להצביע.    

דילוג לתוכן