לשלוח הודעה או לחכות שהוא ישלח? או שאולי נפסיק לשחק

השנה היא 2021 בקרוב 2022 ואנחנו עדיין לא מצליחים להשתחרר מתבניות הדייטינג וצורות הפלירטוט הישנות. אנחנו כל הזמן מזכירים לעצמנו את ה”שנה” כדי לבקר את הסיטואציה העגומה בה אנחנו חיים לעומת השנה המתקדמת כביכול בה אנחנו אמורים להיות. זה מרגיש שאנחנו נוטים ונוטות לפעול מתוך מה “נכון” ולא מתוך מה שמרגיש. אנחנו נוטים לחשב מה לומר, איך להתנהג ואיך לחשוב במקום פשוט להיות אנחנו בתוך סיטואציה חדשה. סיטואציה שהגיוני ולגיטימי שנרגיש בתוכה קצת חשש או מבוכה.

יוצא לי לשבת הרבה פעמים עם חברות ולדבר איתן כמובן על דייטינג, על יחסים חדשים או ישנים ועל סיטואציות מוכרות ומשותפות שאנחנו חוות בתוך עולם ההיכרויות. לא מזמן ישבתי עם חברה ודיברנו על הבחור החדש שאיתו היא יוצאת. אנחנו יושבות ומדברות כל פעם על הדייט שהיה ומה התקדם הפעם. עד שבאיזה שהוא שלב זה נעצר.

למה זה נעצר? הוא לא שלח הודעה. 

אנחנו מתחילות לחשוב מה הסיבה, מה עושים, איך אנחנו מגיבות. והשאלה הגדולה שתכריע היא האם לשלוח הודעה או לחכות שהוא ישלח? עצם השאלה הזו הביאה אותי לחשוב על התבניות המטופשות בהן אנחנו תולים את תקוותינו כשהדבר הנכון באמת זה לשחרר מהן. התבניות בהן אנחנו מנהלים קשר חדש הפכו להיות ריטואל מאוד סטנדרטי. ריטואל מוסכם על נשים ואנשים רבים בחברה באופן יוצא דופן. אני לא יודעת אם זה משהו שראינו בסרטים או קראנו בספרים. אולי זאת תבנית שאנחנו מכירים מחברים קרובים אליהם אנחנו תמיד פונים ל”התייעצות”. אני לא בדיוק יודעת לשים את האצבע. אבל אני כן יודעת לומר שזה לא עובד כשמכוונים ליצירת קשר כנה שנוח להיות בו.

אולי אנחנו יותר מידי רגילים להקשיב לאחרים ולא לעצמנו. אולי אנחנו רגילים להסתכל על תבניות חיצוניות במקום להסתכל על מערכות פנימיות מורכבות יותר בתוכנו.מערכות יחסים הן לא שחור או לבן ואי אפשר לצפות שהן יפעלו על פי כללים מסוימים. הן יכולות לפעול רק על פי הכללים שאנחנו קובעים לעצמנו, מה מתאים לנו ומה לא מתאים לנו. זה לא דבר בוטה לומר בצורה ישירה וברורה מה הגבולות שלך. זה דגש מאוד חשוב – אני קובעת את הגבולות של עצמי כי אני יודעת מה הכי טוב לי. ואם אני לא יודעת מה הכי טוב לי כרגע? אז שווה לעצור לפני שמתקדמים הלאה ולשאול את השאלה הכל כך חשובה הזו. כשזה מגיע לגבולות אצל כל אחד ואחת זה משתנה ולכן זה לא דבר שמומלץ להשאיר לסוף. לרגע שבו מחליטים לאן הולך הקשר או לרגע בו אחד הצדדים עלול להיפגע. 

באופן מדהים יש לנו נטייה לרצות להקליל את ההתחלה.

לא להראות שאנחנו לחוצים או מציקים מידי, לא להראות שבא לנו משהו “רציני” ולהפך. לא להראות שבא לנו יותר מידי. שלא יחשוב עלינו דברים מסוימים. שלא יתרחק או יגלה את הפרצוף האמיתי שלנו ויברח וכ’ו. אבל שוב, אנחנו חוזרים לאותה נקודה בה אנחנו משחקים משחק שהוא לא שלנו. משחק חברתי מקובל וגדול יותר מאיתנו. עדיף שנאמר את שעל ליבנו ונתנהג כפי שאנחנו מרגישים בנוח אחרת שום דבר לא שווה את התקשורת מול הבן אדם שמולנו. חשוב להבין שאנחנו א.נשים כל כך שונים ושונות אחד מהשניה שזה מאוד הגיוני שלכל אחד יהיה רצון משלו. רצון שהוא לא בהכרח תואם לרצון שלנו. לכן, חשוב לדבר ולתקשר בזמן אמת ולא בדיעבד. בן אדם שבאמת רוצה קשר איתנו לא יעזוב כשיראה את הפרצוף האמיתי שלנו. אם אותו בן אדם בכל זאת עזב, כנראה שהוא לא הבן האדם הנכון לנו, וזה בסדר.

אין צורך להתבאס או לכעוס, זה בסך הכל לטובתנו – אנחנו לא בשבילו והוא לא בשבילנו, חוסר התאמה מאוד הגיוני ולגיטימי.

זה מרגיש שאנחנו מתקשים לענות לעצמנו על שאלות כל כך בסיסיות. מכיוון שנדמה שאנחנו לפעמים מאבדים את היכולת להכיר ולתקשר בדרך שלא תלויה באלגוריתמים. אני לא אומרת שהכרות פנים אל פנים נעלמה מהעולם אבל היא אכן הופכת להיות נדירה יותר עם הזמן. זה היה יכול להיות נחמד אם רשתות חברתיות ואפליקציות הכרויות היו קורסות. ככה לא הייתה נשארת בפנינו אופציה אחרת אלא לצאת החוצה ולהכיר אנשים חדשים. אבל זה לא המצב ואנחנו עלולים להניח המון הנחות על בסיס התקשורת הדיגיטלית מול הבן אדם. על בסיס הפעילות שלו ברשתות הוירטואליות, התמונות שלו, הסטוריז שלו, הפוסטים שלו ומה לא. אנחנו מפספסים את הבן אדם עצמו. שבדרך כלל מאוד שונה במציאות הממשית, מהמציאות הוירטואלית. אנחנו עלולים לנפח או להקטין את הדמות הוירטואלית בלי קשר למי שהוא במציאות וזה פספוס גדול שיכול להכריע ולהשפיע על הקשר.

מפגשים חייבים להתבצע פנים אל פנים והתקשורת חייבת להיות מתוקשרת. היא לא יכולה להיות תלויה ברמיזות, הודעות, לייקים ותגובות. לא יכולה להסתמך על תקשורת אינסטגרם, פייסבוק או טוויטר. תעשו טובה בשביל עצמכן.ם, דברו פנים אל פנים. דברו בטלפון. במינימום הודעות ישירות. ובעיקר צאו מהמסך כי ככה אי אפשר להכיר לעולם את הבן אדם שמולי. אי אפשר לאכול כל אמת וירטואלית ולא כל הנוצץ זהב. קשר כנה ואמיתי לא יתבצע בגלילה למטה ולמעלה.

אנחנו כנראה נתקל במהלך החיים בכל מיני סוגים של קשרים, הרבה מהקשרים יכללו אנשים שלא תמיד איתנו באותו הראש, אנשים שלא תמיד מרגישים את מה שאנחנו מרגישים או רוצים את מה שבא לנו.

עם זאת, זה לא אומר שאנחנו מתפשרים על הגבולות שלנו, אנחנו לא חייבים “לשרוף” את הבן אדם ישר על ההתחלה. אנחנו רק צריכים לשאול את עצמנו מה מתאים לנו ומה לא מתאים לנו. אם אנחנו מכוונים לקשר רציני או לא רציני, בשני המקרים אנחנו צריכים לבחון את הדברים, לקחת סיכונים כי זה חלק גדול מיצירת מפגש כנה ונעים. 

תבניות המשחק האלו מבלבלות ומשעממות ולא נראה שאפשר להגיע עם זה למקום חדש, אז אולי נפסיק לשחק?

דילוג לתוכן