זה לא שקר שמאז מגפת הקורונה קשה למצוא עובדים. הדבר לא ייחודי רק למדינת ישראל אלא מעיד על שינוי אמיתי בתעשייה. צעירים רבים מודים שהם לא רוצים להתמודד עם לקוחות, לקפל בגדים או לעבוד במשמרות. כך ניתן לראות איך הדרישה לעובדים בתעשיית הריטייל גדלה מיום ליום. אבל זה לא רק שם, יש מי שהביאו סלידה גם מעבודה מסודרת במשרד. כך יוצא שרבים וטובים מוכנים לוותר על דרישות בסיסיות במטרה למצוא עובד שישאר במקום יותר מכמה חודשים. אז איך הגענו למצב הזה אם כל כך הרבה מעסיקים מחפשים עובדים ובהתאם הרבה אנשים מחפשים עבודה?
בארה"ב בפרט תעשיית הריטייל הפכה קאוטית והעבודה של מוכר בחנות בגדים השתנתה מקצה לקצה.
השכר לא גבוה, התנאים ירודים והעבודה הפכה קדחתנית. מאז מגפת הקורונה ועם המעבר של רבות מהחברות לאונליין החנויות הפיזיות שינו את פניהן. אם בעבר הן היו מוקדי המכירה העיקריים של המותג והושקעו בהם כספים רבים. היום הן הופכות לחלל שחייבים שיהיה אבל לא בכל מחיר. וכך נוצר מצב שחברות רבות מנסות להוזיל עלויות ולמקסם את החללים שלהם כדי להוכיח שיש להם בכלל חשיבות. ומי שסופגים את הירידה בתנאים הם כמובן העובדים. על פי סקר של חברת McKinsey מהשנה שעברה הקף הפטורים בתעשייה עומד על 70%. מה שמוביל לחנויות שפועלות במחסור אדיר של עובדים.
ואם זה לא הספיק גל הגניבות שסוחף את ארה"ב הופך את חווית העבודה של העובדים להרבה יותר גרוע.
רק בשבוע שעבר סיפרנו לכם פה כי חברות בקליפורניה הפסידו כ-94.5 מיליארד דולר בשנה החולפת בגלל גל פשיעה ניכר בחנויותיהן. ולמרות שהפסדים בגין גניבה, נזק או פגם הוא דבר שחברות לוקחות בחשבון בתחשיב השנתי שלהן. מדובר בשינוי משמעותי על השוק. אבל אם שמים את ההפסדים בצד אלו שעומדים בחזית וסובלים ממקור ראשון הם העובדים. רבים מהם לא מצליחים להתמודד מול מי שמגיעים לחנות ומרוקנים אותה לא פעם כאשר הם חמושים.
אבל לא רק תעשיית הריטייל מתקשה – גם בשלוחותיה לא מצליחים למצוא או לשמר עובדים. פשוט מאוד כי הם לא רוצים.
מה מונע מעובדים להישאר? מחויבות. "תמיד חשבתי שאני רוצה עבודה של גדולים. כזו שתתן לי שקט. שתהיה לי שגרה ואני יתעסק במה שחשבתי שאני אוהבת. ברגע האמת הבנתי שאני לא רוצה את זה. אני לא יכולה לשבת במשרד ואני כרגע מעדיפה לעשות דברים מזדמנים" סיפרה לנו ג' בשיחה קצרה שניהלנו איתה. ג' התקבלה לעבודה במשרד ניהול מדיה שהעריצה אבל החזיקה בעבודה כחודשיים בלבד. התנאים אולי היו כאלו שהופכים את החיים שלה לטובים יותר אבל היא הרגישה שזה פוגע לה ברוח. ומסתבר שהיא לא לבד.
"מאז הקורונה אנשים התרגלו לבית והבינו שהם לא רוצים לעבוד קשה באופן שלא משאיר זמן לעצמם. בעידן של רשתות חברתיות כולם מחפשים את "הדרך הקלה". של ליצור תוכן, להפוך למשפיען ולעשות "כסף קל"." מספרת לנו חן אמבר, סטייליסטית ואשת יחסי ציבור. "אנחנו חיים במדינה שמאוד מקדשת עבודה, היא לפני הכל. אבל היום כדי לשמר עובד חשוב לדאוג לו ולתת תנאים טובים".
אבל האם נראה שינוי בתקופה הקרובה? מצב הכלכלה לא מזהיר ונראה כי רבים יצטרכו למצוא עבודה גם כזו שהם לא מאוד אוהבים בשביל להשאיר את הראש מעל למים. אבל דבר אחד בטוח – משהו בשוק צריך להשתנות.
