לילה אחד לפני השינה החלטתי שאני רוצה להתחיל לראות משהו חדש. נכנסתי לדוקו, לסקשן האהוב עליי וראיתי את הסדרה "טיפול זוגי". בתיאור, "סדרה בת 9 פרקים מבית Showtime, פותחת דלת לעולם נסתר. חוויה אותנטית של טיפול שבועי עם 4 זוגות בעזרת צילום תיעודי מחדר הטיפולים. ד"ר אורנה גורלניק, ישראלית לשעבר, מובילה את הזוגות עד לפריצת דרך" התיאור לא קרוב אפילו קצת בלתאר את הסדרה המרתקת הזו.
אז מה קורה בסדרה ולמה היא בעצם כל כך מרתקת?
זוגות שונים לחלוטין אחד מהשנייה נכנסים לפגישת טיפול זוגי אצל ד"ר אורנה גורלניק. כבר מהפרק הראשון אנחנו נחשפים למגוון של זוגות. אתם בטח מכירים את זה, מין סטריאוטיפים על זוגות יש את "הזוג הסופר רגיש", יש את "הזוג המרוחק והמנוכר שחושש מבגידות", "הזוג עם הבעיות המיניות" ועוד ועוד. כל אחד מהזוגות מחליט להציף בעיה אחרת. כל אחד מספר על זה בדרך שונה לחלוטין. כל זוג מתקשר בשפה משלו או שלהפך, הזוג לא מצליח לשדר על אותו גל. כאילו אין הקשבה.
אני מרגישה שכבר בפרק הראשון וכמובן שאחריו, במאי הסדרה, ג'וש קריגמן בונה לכל זוג וזוג עולם משלו. עולם שכל אחד מהצופים יכול להזדהות ולהבין. הצופים מזדהים עם הזוגות לא בהכרח כי הם חווים את אותן בעיות, אלא דווקא כי הם חווים את הבעיה המוכרת לכולנו של חוסר התקשורת בינינו. המטפלת הזוגית ד"ר אורנה גורלינק עושה עבודה פשוט נפלאה וכל פעם מצליחה לומר את מה שלכל אחד מאיתנו קשה להגיד. היא מצליחה לשמוע שני נרטיבים ולגלות הזדהות לצד כל אחד מהם. והכי חשוב היא פשוט עומדת ודורשת כנות. בכל פעם מבקשת מאחד הפרטנרים בשיחה לומר את מה שהם רוצים להגיד, מלמדת לאט לאט לשחרר ממחסומים ומחוסרי הביטוי האותנטי.
בפרק השני של הסדרה, גורלניק הולכת ליועצת הקלינית שלה – איתה היא משוחחת ומתייעצת בנושא העבודה שלה, טיפול בזוגות ובעיותיהם. היא אומרת דבר נפלא ודי פשוט למדריכה "למה שאנשים יבלו את חייהם יחד, אם הם לא כנים זה עם זה? אישית אני לא מבינה מה המטרה"
הסדרה הזו מלמדת אותנו על מורכבויות של אנשים וטיפוסים שונים. אנשים מתנהגים בצורות מסוימות כי הם עוברים דברים במהלך החיים שעיצבו אותם להתנהל בדפוס כזה. את הדפוסים האלו הם מביאים אל תוך מערכת היחסים ושם מתחיל הקושי האמיתי. שני אנשים ש"סוחבים" כל אחד בדרכו, עולם עם בעיות, פתרונות, מנגנונים ודרכי תקשורת שמוכרות להם, עכשיו רוצים או צריכים להפוך למקשה אחת. האם זה קורה או מצליח? אין לזה תשובה אחת. הסדרה הזו לא המציאה את הגלגל והיא לא מביאה נושא או רעיון חדש שלא הכרנו. היא דווקא מביאה לנו את חיי היומיום שלנו, את הקשרים ואת האנשים שסובבים אותנו.
החשיפה האותנטית הזו היא מה שתופסת את העין ואת הלב. אני מסתכלת על הסדרה וחושבת לעצמי – וואו הלוואי שהייתי יותר כנה. הכל כל כך יותר פשוט כך. אז יכול להיות שהכנות תוביל לצד ימין ויכול להיות שהיא תוביל לצד שמאל או קדימה או אחורה. יכול להיות שהיא תוביל ליותר כיוונים ממה שאני יכולה לדמיין.
אבל כנות נותנת משמעות לקשרים שאנחנו מנהלים בחיים שלנו. בעולם שבו קשה להבחין מה הוא אותנטי זאת דוגמה חיה ונפלאה לאותנטיות ולמה היא כל כך חשובה.
