לאופנה הישראלית המון פנים וסגנונות אבל המותג Jahta של המעצבת ירדן משה הוא אחד השורשיים ביותר שראינו. הבגדים שמעצבת משה משכו אותנו מהרגע הראשון שראינו אותם באינסטגרם. קלאסיים, עם נגיעה מקומית וטוהר מסוים שאי אפשר באמת לתאר. אז ישבנו איתה לראיון לראות איך ומה משך אותה ליצור את המותג המיוחד הזה…
אז ירדן ספרי לנו קצת על עצמך…
״אני ירדן משה בת 29, נולדתי בירושלים וחיה בה עד היום. מאז שאני זוכרת את עצמי עיצוב ואומנות היו חלק בלתי נפרד מחיי. המגע הראשון שלי עם עולם הטקסטיל היה ב-2014 שלקחתי קורס בארגיה על נול חגורות. היה משהו במלאכות העתיקות שהקסים אותי ומשך אותי. לאחר מכן לקחתי קורס נוסף לאריגה על נול דוושות ובין לבין המשכתי לטייל ולחקור מלאכות במקומות שונים בעולם.״
מה הסיפור מאוחרי פתיחת המותג שלך?
״לאחר שנים של טיולים בעולם, חיפוש ומחקר הגעתי לרובע אורגים בווראנסי שבהודו, שם לראשונה ראיתי את המשי הפראי והתאהבתי. לא היה לי דבר מדויק ונכון יותר באותו הרגע מלשבת ולפתח קולקצייה ראשונית שפתחה דף חדש בחיי עד היום. כשחזרתי לארץ לבקר את סבתי עם שמלה שהכנתי, היא הצביעה ואמרה ׳אני מכירה את הבד הזה, זה מה שלבשנו בבגדד׳. רק לאחר מכן, היא ספרה לי לראשונה על אביה שהיה סוחר בדים על קו הודו – עיראק. מיד הרגשתי סגירת מעגל והתחברות לשורשים המשפחתיים שלי וכן, שיש משהו עמוק וחזק ממני שמחבר ומשייך אותי אל הבד ואל המקומות אליהם הגעתי בחיי. המסעות האלה השרישו בי את הידיעה שהכל אפשרי וחלומות נועדו שיגשימו אותם. מאז, אני יוצרת קולקציות כאן בישראל ונוסעת לייצר אותן בהודו.״
ספרי לנו איך היית מתארת את סגנון העיצוב שלך? ולמה דווקא לעצב בגדים א. מיניים?
״בהתחלה הייתי מעצבת בגדים לשני המינים, הייתי מפרידה אותם אחד מהשני. עם הזמן ראיתי שכשלקוחות מגיעים הם לא תמיד שמים לב להפרדה ופשוט מודדים את מה שהם אוהבים, זה גרם לי לחשוב רחב יותר. היום כשאני מעצבת בגד אני לא רוצה לשים עליו תווית, אלה לתת את האפשרות למי שאוהב למדוד ולבחור בעצמו. ״
את מייצרת בהודו ולא בישראל. ספרי לנו למה בחרת לייצר בחול?
הייצור בהודו התחיל במקרה. הגעתי לשם והתחברתי עם בעלי מלאכה מקומיים, היה לי פנאי וחופש מחשבתי לשבת וליצור. הכל נגיש, הכל קייים. מבחינתי, האנשים האלה פתחו בפניי את הדלת הזו והם המורים הכי טובים שלי עד היום. אנחנו בקשר במהלך כל השנה ואני מכירה את המשפחות שלהם טוב.
ייצור במזרח יכול להיות מורכב, אנחנו שומעים המון על ניצול עובדים ותנאי העסקה מחפירים במתפרות במזרח. איך מוצאים מפעל לעבוד איתו והאם אפשר לסמוך על כך שדבר כזה לא קורה גם כשאת לא שם?
ניצול אוכלוסיות חלשות זה דבר עצוב שלצערי קורה בעוד הרבה מקומות בעולם. אני עובדת עם אנשים פרטיים. בניגוד למה שנוטים לחשוב אלה לא מתפרות גדולות והמוניות. לרוב בכל מתפרה יש 2-3 עובדים. ותנאי התעסוקה שלהם דומים לשלנו. ילדים לא עובדים שם ולשמחתי, אני מעסיקה גם נשים.
אמרת שה מותג בא להמחיש את הזהות של בני אדם דרך השוני. אותנו זה מעט בלבל, נשמח אם תסבירי למה את מתכוונת…
כל אדם הוא ייחודי ומיוחד ועם זאת כולנו חווים את אותן הרגשות ,תחושות, נקודות השיא והשפל בחיים ובתוך כל זה אנחנו מחפשים ״אותי״ את האינדבידואל. לבוש היא דרך ראשונית שלנו להציג את עצמנו, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. אני אוהבת לייצר את הפריטים בשני צבעים ולראות כשאנשים בוחרים אותם: חלק יודעים מיד מה הם אוהבים, חלק מתלבטים. בעיניי יש כאן בחירה של זהות.
איפה את רואה את ה מותג שלך בעוד כמה שנים?
״להמשיך ולפתח את האופנה הישראלית ו העיצוב הישראלי תוך פיתוח תשתית לייצירת טקסטיל בארץ והנגשתו ובכלל להמשיך ליצור ולעצב. השמיים הם רק הגבול״
גם אתם התאהבתם ב-Jahta? תוכלו לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק או האינסטגרם המדהימים של המותג או לרוץ כבר עכשיו לקנות באתר האינטרנט של המותג
