נראה היה שהלימודים במחלקות לעיצוב אופנה ממשיכים כרגיל למרות התפרצות מגפת הקורונה. בכתבה/ שהעלנו בשבוע שעבר סיפרו לנו, מירב לביא ראש המחלקה לעיצוב אופנה בויצו ושלי סתת קומבור ראש המחלקה לצורופות ועיצוב אופנה בבצלאל,. איך ממשיכים את הסמסטר בעזרת הלמידה המקוונת ועם ההגבלות החדשות שנחתו על כולנו עקב המשבר. מהשיחה איתן היה אפשר ללמוד על הקשיים וגם על המאמץ העצום שעושות המחלקות והמרצים כדי להמשיך לתת לסטודנטים את הכלים הטובים ביותר להמשיך את הסמסטר במתכונת החדשה. אבל איך מרגישים הסטודנטים? והאם הצעדים שנוקטות המחלקות באמת מבטיחים שגרת לימודים פורה?
״למרות כל הזמן הפנוי שפתאום יש לנו, החשק ליצור ירד. ״הסביר לנו סטודנט לעיצוב אופנה מאחד מבתי הספר לאופנה בארץ. לטענת אותו סטודנט הקושי הגדול ביותר ב למידה המקוונת הוא חוסר היצרתיות שנובעת מתנאי ההסגר. ״קשה מאד לחדש ולחשוב על דברים שקשורים ללימודים כשסגורים בארבע קירות והחדשות מדברות כל הזמן על אותו דבר, הנושא היחיד שמדברים עליו הוא הוירוס״. לעומת זאת יש סטודנטים שדווקא מרגישים שהמשך השנה והלמידה דווקא תורם להתקדמות שלהם. ״התקופה הזאת היא אחלה פלטפורמה ליצירה בעיני״ אמרה לנו בשיחה סטודנטית לעיצוב תכשיטים שפנתה אלינו. ״זה או שתלך לאיבוד בגדול או שתתמקד בחוקים מאוד ספציפיים ותעבוד רק עם דברים זמינים שיש לך בבית. אני למשל כל הסמסטר הראשון לא התקדמתי בכלל,. הבנתי פחות או יותר מה אני רוצה לעשות אבל לא מצאתי את הכוחות לעשות. פתאום כשאין עבודה ויש מגבלות חומריות הכל מתבהר, הקונספט שלי מתהדק והרעיונות נשפכים החוצה.״
אבל לא רק היצרתיות מטרידה את הסטודנטים. הלימודים בפקולטות לעיצוב אופנה וצורפות הם לא קלים. בין השיעורים העיונים עוברים הסטודנטים מגוון גדול של סדנאות וקורסים מעשיים שהם עיקר תוכנית הלימודים.
טענה בולטת שאנחנו שומעים מכל הסטודנטים שדיברנו איתם הוא העדר האמצעים והפער המעמדי שנוצר בין הסטודנטים עקב המעבר ללמידה מקוונת. ״המצב יוצר הבדל בין הסטודנטים שיש להם לאלו שאין להם. יש משימות תפירה ודיגום שאנחנו עדיין מתבקשים לעשות ומי שאין לו את האמצעים צריך לחשוב על פתרון יצירתי״ לדבריה של סטודנטית לעיצוב אופנה מהמרכז. הסטודנטים והסטודנטיות שלומדים צורפות לעומת זאת טוענים שהם בכלל לא יכולים ליצור כאשר אין סדנאת צורפות בבית או היכן להשיג חומרים בסיסים.
״ומה לגבי שכר הלימוד״ שאלתי סטודנטית איתה שוחחתי על הנושא. ״מבחינה כספית, אנחנו משלמים על הסמסטר הזה כרגיל, כאילו אנחנו עדיין בסדנא אבל אנחנו לא ואני מקווה שיחזירו לנו כסף על הסמסטר הזה. אף אחד לא מדבר אפילו על החשמל שאנחנו משלמים כדי להפעיל את כל המכונות והמחשבים שאנחנו נאלצים להפעיל. גם זה עולה לנו הרבה כסף וכולנו מובטלים. כשניסינו לפנות לאגודה לא קיבלנו תשובה מספקת. זה יוצר אנטי כלפי הלימודים והמכללה״.
אבל אל תסימו את קריאת הכתבה הזאת בהרגשה שהסטודנטים בעיקר לא מרוצים, למרות כל הקשיים שנוצרו כל אחד מהסטודנטים שדיברנו איתנו ליצירת הכתבה הזו ראו לנכון לציין שיש גם צדדים חיוביים ללמידה המקוונת.
״כן יש מקצועות שאפשר להעביר דרך המחשב ואולי הם אפילו עוברים בצורה יותר טובה כי זה מרגיש יותר אישי״ מסרה סטודנטית אחת. לדבריהם של סטודנטים אחרים הלמידה המקוונת עוזרת להשכיח את כל מה שקורה בחוץ ועוזר לבנות שגרה ומערכת יחסים אישית עם חלק מהמרצים. יש גם אלו שמאמינים שיש ללמוד מהלמידה המקוונת ולהעביר חלק מהשיעורים העיוניים בצורה זו גם אחרי המשבר שכן בעזרת הלמידה המקוונת. ניתנה להם הזמנות ללמוד באופן יותר מעמיק וכן גם לחזור לאחור ולשמוע שוב שיעורים במידה והם צריכים רענון או לא הבינו כראוי את החומר.
ואם אפשר לסכם במשפט אחד של סטודנטית סופר אופטימית ״יש קשיים. אם היו מורידים קצת שעות לימוד ושמים דגש אולי על הקורסים שיותר אידיאלי ללמד בצורה הזו, אז זה היה יותר טוב. אבל יש גם צדדים חיוביים בללמוד ככה, זה מכריח אותנו לאלתר ולהיות יצירתיים וזה חלק חשוב מלימודי עיצוב לפי דעתי. אבל בסופו של דבר גם זה יעבור״.
