זה לא נדיר לשמוע על מעצבים ישראליים שמכוונים אל השוק האמריקאי ומנסים לכבוש אותו. כן נדיר, לשמוע על מעצבים ישראלים שכבר כבשו את השוק האמריקאי והמטרה הגדולה הבאה שלהם היא דווקא לכבוש את… ישראל. אבל הסיפור של המעצבת דניאל גרבר הוא לא שגרתי מלכתחילה. היא מעצבת ויוצרת בארץ, מוכרת בעיקר בארה"ב והתחילה להתעסק בצורפות כי לא רצתה למלצר. ישבנו עם גרבר לשיחה על היעדים שכבר השיגה ואלו שהיא מתכננת להשיג ממש פה במדינת ישראל.
דניאל אנחנו יושבות פה היום כי סיפור ההצלחה שלך ממש לא שגרתי, ספרי לנו איך הכל התחיל?
"אז אני דניאל והקמתי את מותג התכשיטים שלי בעשר אצבעות. האמת שהכל התחיל בכלל כשהייתי רשומה ללימודי פסיכולוגיה. השקעתי כל מה שהיה לי בלימודים לפסיכומטרי, בזכות השירות הצבאי שלי הצלחתי להשיג עבודה טובה לזמן הלימודים דרך משרד הביטחון. ואז טסתי להודו לחודש לפגוש חברה. ואחרי חודש החלטתי להישאר. הבנתי שאם אני נשארת אז אני מאבדת את העבודה שהשגתי וזה מאוד הפריע לי. לא רציתי לחזור למלצר אחרי שנים שעשיתי את זה. וחיפשתי משהו אחר לעשות. חשבתי לעצמי אולי כעבודה אמכור תכשיטים? תמיד אהבתי את זה, בהודו אפילו עשיתי סדנא ומלא אנשים היו מחמיאים לי על התכשיטים שיצרתי בה. אז בנאיביות החלטתי שאני ייצר תכשיטים וימכור בדוכנים בת״א."
אז שינית לגמרי את המסלול?
"כן, אחרי חמישה חודשים בהודו טסתי לדלי לסדנה קטנה ובמשך שבוע עיצבתי ליין שלם תכשיטים. האדם שהייתי אצלו במפעל היה אמור לייצר לי את כל התכשיטים תוך חודש כדי שאוכל לחזור איתם לארץ. אבל אז חליתי מאוד, הייתי צריכה לחזור לארץ והוא נעלם. מצאתי את עצמי ממלצרת שוב ולא יכולתי להמשיך. חברה אחרת היתה במרכז אמריקה ואמרתי יאללה אני טסה אליה. לא היה לנו הרבה כסף ושלושה חודשים ישנו באוהל עד שנגמר לי כל הכסף לגמרי."
ואז מה עושים?
"אני אמריקאית והצלחתי להשיג עבודת מכירה דרך חברים בקריביים. נתקעתי שם עוד שלוש שנים ולא רציתי לחזור ללמוד. לא היו לי תכשיטים וסוג של המשכתי הלאה. אחרי שנתיים אבא שלי טס לפגישת עבודה במומבאי. הוא צלצל ואמר לי 'אני במומבאי רוצה שאני יביא לך את התכשיטים שלך?'. אמרתי לו שזה בכלל בדלהי אבל זה לא עצר אותו מלקחת טיסת פנים, למצוא את המפעל ולהחזיר לי את התכשיטים שחיכו לי שם שנתיים."
"חזרתי לארץ לביקור של 10 ימים ונרשמתי לשוק אבנים ביפו. אמרתי שאני יהיה מבוסטה אם אמכור חמש. יצא שמכרתי 20 אבל לא עשיתי עם זה כלום. חזרתי לארה"ב, גרתי בהוואי היה לי דירה, רכב, הכל. והתחלתי סתם לשמוע פודקאסטים על איך למכור תכשיטים או להקים אתר. בפעם הבאה שהייתי בארץ כל החברות שלי היו עסוקות. אז במקום לשבת מול הטלוויזיה לקחתי שיעור צורפות אצל ישראל בלקה. לקחתי אחד ועוד אחד ואז התקשרתי לבוס שלי בהוואי והודעתי לו שאני לא חוזרת. ופשוט המשכתי ללמוד צורפות גם אצל גדי בר און שאני עובדת איתו עד היום. הוא המאסטר שלי."
אז בעצם החלטת שוב לשנות כיוון והלכת על זה ביג טיים?
"כן, הלכתי על זה ביג טיים. אני לא הצורפת הכי מדופלמת אבל יש לי מעוף וחזון. במשך שנתיים לא הייתי רווחית. שרפתי את כל החסכונות שלי ואז התחילה הקורונה. בשיא הדיכאון שאלתי את עצמי איך ממשיכים מפה ושם הייתה התפנית. יצרתי קשר עם בלוגרית הוואית שאהבתי ומתעסקת בשמנים אתריים. היא הציע שיחת ייעוץ ב-15 דולר והחלטתי לקבוע. אמרתי לה 'תקשיבי לא קשור לשמנים אני מתה עליך ואני רוצה לעשות איתך משהו' והיא זרמה. בזמן שאני מעצבת לה קולקציה אמרתי לה אולי נעשה משהו מיוחד לשמנים שלך?
וככה נוצרה הקולקציה של הבקבוקים?
"בדיוק. התחלתי לחקור, להזמין מבחנות, להתייעץ עם גדי איך בונים כזה דבר. לקחתי הלוואה מאבא שלי ואמרתי ״אין זה קורה!״. ובאותו לילה של ההשקה החיים שלי השתנו. תוך שעתיים וחצי נגמר המלאי. האינבוקסים שלנו היו מפוצצים ולמרות שנגמר המלאי החלטנו למכור בפרי אורדר. מכרנו עוד 500 יחידות עד שהחלטתי לעצור ולהגיד נעשה עוד הפצה, עוד חודש. ואז במשך שנה כל חודש הוצאנו קולקציה חדשה שנמכרה לגמרי בכל פעם מחדש. אחרי שנה שסחטנו את זה עד הסוף סיימנו לעבוד יחד אבל הקולקציה הזו נשארה חלק מהמתוג שלי. והתפתחה למוצרים אחרים. וככה השוק האמריקאי נפתח בפניי."
אז מה היעד הבא?
"כשחזרתי לארץ הרגשתי שאני לא שייכת לא היה לי מקום בשוק המקומי. לא הבנתי אותו ולא קלטו אותי. כבר שלוש שנים שהעסק חי ונושם פה בארץ ומייצא לחו״ל. ועכשיו החלטתי שבא לי לעשות את זה גם פה בארץ."
אבל מה את מחפשת הכרה או מכירות?
בארה"ב אני מוכרת בקהילה היוגית, התכשיטים שלי שמלאים אבנים הם בדיוק זה. לדעתי דברים כאלה עוד אין בארץ יש פה מעצבות שאני מסתכלת ומעריצה אותן (!) אבל אבני חן בצורה יוקרתית? לדעתי עוד אין ממש וזה מה שבא לי להיות. נגיד יש לי לקוחות שפונות אלי מארה"ב בטלפון כי הן רק רוצות לדבר. וזה מערכות יחסים שאני רוצה שיהיה לי עם לקוחות גם כאן."
ואיך את רוצה להשיג אותה כאן?
"אני מוכרת בחנויות בכל העולם אבל בא לי לפתוח פה חנות רשמית. בשבוע הבא תהיה מסיבת פירסינג משוגעת זה פרויקט שאני מרימה כחלק מהכניסה לארץ. רציתי לעשות משהו גדול. התחלתי לעבוד על ליין עם לירן כוהנר שימכר גם באירוע וזה מרגש! בעתיד אני רוצה לארגן אירועי פופ אפ מהסוג בכל מיני מקומות מסביב לעולם פריז, לונדון, ניו יורק, קליפורניה."
ומה לגבי הייצור?
"להיות חלק מהתעשייה הזו, זה להיות חלק מהעולם החומרי. אבל אני מנסה בהתאם להחזיר לטבע. אנחנו שמים במותג דגש על האריזות שכולן ממוחזרות. הזהב שלנו ממוחזר והאבנים שאני עובדת איתם מגיעות ישירות מהמלטשות בהודו שמייצרים לנו באופן אישי ובסחר הוגן. וגם פה בארץ אני עובדת עם הצוות שלי כבר שנים שהוא כבר משפחה. האהבה הגדולה שלי לאבנים היא אהבה לקרקע. נראה לי דיסוננס לאבן אבל לא למקום ממנו היא מגיעה."
אנחנו מזמינות אתכן ואתכם לעקוב אחרי דניאל גרבר בחשבונות האינסטגרם של המותג וכן גם להתרשם מקולקציית התכשיטים האדירה שלה באתר האינטרנט של המותג.
