BringThemHomeNow#

הבלונד הפוליטי בארה"ב – על סגנון הלבוש שהפך להצהרה ליברלית

כתבת אורח מאת היסטוריונית האופנה אריאלה גארבר

גופי האופנה הגדולים בארה"ב ממשיכים לקשור אופנה לפוליטיקה ומגדר. אבל באופן הכי בינארי וחסר ניואנסים שאפשר. אך מדוע מי שמעדיפה מראה חיצוני מסויים נידונה להיקשר אוטומטית לדימוים  מיושנים?

צילום האילוסטרציה מהכתבה בניו יורק טיימס

בחודשים האחרונים מפרסם עמוד הסטייל של הניו יורק טיימס שלל כתבות שקושרות תסרוקת בלונדינית עם גלים בשיער לנטיות שמרניות ותמיכה בנשיא טראמפ. 

הדבר הפך כה פופולרי, עד כדי כך שבאחת הכותרות שלהם, אף הכריזו על בלונד גלי לנשים כ "Maga Hair" (רפרנס לסלוגן של טראמפ). הבוקר, בעמוד האינסטגרם של אותו מדור העלתה אחת הכותבות שלהם שאלה. "האם אני יכולה ללבוש שמלה צמודה (sheath dress) מבלי להיראות כמו רפובליקנית"? (maga woman). הכתבות הללו מקשרות שוב ושוב כל אישה הבוחרת או נמשכת לאסתטיקה נשית קלאסית עם שמרנות קיצונית ואפילו גזענות.

לא בכדי טרנד החליפות הגבריות לנשים הפך להיות הטרנד החם של השנה האחרונה 

בלייזרים גדולים ועניבות משתקפים אלינו מכל תצוגת אופנה או שער מגזין כבר כמה עונות. הרי כבר מעל 100 שנה שעניבות ובלייזרים, הלקוחים מהאופנה הגברית הקלאסית, מאומצים ע"י נשים כאקט של התנגדות ומחאה כנגד משטרים שמרניים. החל מהסופרג'יסטיות של תחילת המאה העשרים. ועד החליפות של נשות העסקים עם כריות הכתפיים באייטיז.

גם הבחירה של מגזין" ווג" להקדיש את המט גאלה השנה להתקשטות גברית ובפרט הגבריות השחורה איננה מקרית. והיא כבר זכתה לכינוי "המט גאלה הכי פוליטי בהיסטוריה". כאשר החליפות הגבריות נחשבות כהתרסה נגד הממשלה השמרנית הנוכחית.

הדיכוטומיה והמגדריות הזו באופנה הנשית מפתיעה אותי מאוד בעידן שבה הנזילות מקובלת יותר ויותר בכל אספקט אחר בחיים.

רק כשזה מגיע לאופנה, נשיות קלאסית נחשבת משום מה כסממן לערכי שמרנות קיצונית. ואילו אימוץ חליפה גברית הוא סממן מיידי לשידור ערכי פמיניזם וליברליות. התפיסה הזו הפכה כה מקובעת בעולם האופנה שכאשר מלניה טראמפ הצטלמה בטוקסידו לאחר ההשבעה של הנשיא טראמפ, הכתבת האנה ג'קסון מווג קראה לזה "קוספליי" (סוג של התחפשות). כי הרי איך אשתו של נשיא שמרני יכולה לאמץ טוקסידו גברי? זו חייבת להיות תחפושת.

בכנות, היה לי קשה לקבל מחשבה כה דיכוטומית ומגדרית מכותבת מדור ה-Z המועסקת ע"י מגזין ליברלי.

האם בעידן הטיקטוק רווי הקודים הויזואליים המידיים כל מי שמעדיפה שמלות צמודות ותסרוקת בלונד נידונה להיקשר אוטומטית לדימויי "טרד ווייף" מיושנים? האם חזרנו לדמוניזציה של מאפייני נשיות קלאסית? אלו שאל וודס מ "לא רק בלונדינית" נאבקה כ"כ קשה לשבור אי שם ב-2001? מאכזב לראות את Gen Z מאמץ באופן אירוני את התפיסה השמרנית המיושנת שנשים מתחלקות אך ורק ל… לובשות שמלות הדוקות מול עונדות העניבות. ושלפמיניזם יש בהכרח מדים מוגדרים.

אודות הכותבת: אריאלה גארבר היא חוקרת, כותבת ומרצה בתחום תולדות האופנה והתרבות הפופולרית. בעלת העמוד הותיק Timeless Hemlines – אופנה והיסטוריה.

Translate