BringThemHomeNow#

שם פס על מה שכולם חושבים: מרגי הוא הגבר הישראלי החדש

בימים האחרונים הרשת גועשת מאז ההכרזה על יהונתן מרגי כמוביל של קמפיין האיפור של חברת איל מקיאג׳. הבחירה של ענקית האיפור איל מקיאג׳ בפרזנטור גבר להוביל קמפיין איפור היא בחירה ראשונה מסוגה בישראל. מרגי, שיחלוק את הקמפיין עם עדן פינס, כבר רגיל לעשות כותרות בנושאים שמערערים על תבניות מגדריות. הבחירות האופנתיות שלו מזמן זיכו אותו בטייטל ״הארי סטיילס הישראלי״, אבל לפי התגובות ברשתות החברתיות נראה שהקהל הישראלי עוד לא מוכן לגבר סטרייט בלבוש קווירי.

צילום דודי חסון
מהו לבוש קווירי? מה זה בכלל קוויריות?

קוויר היא מילה שנועדה לתאר התמקמות של אדם על ספקטרום במקום בחירה בינארית. קוויר היא מילה שעברה ריקליימינג (מהלך פוליטי דרכו קבוצה לוקחת מילה שנועדה לבזות ומאמצת אותה ממקום של העצמה). הלבוש הקווירי מתבטא בסגנון לבוש שלא תואם לציפייה המגדרית ולסטריאוטיפים מגדריים (או אפילו נטול מגדר לחלוטין). בזירה הקווירית ניתן למצוא גברים (ומרגי ביניהם) שלובשים חולצות קרופ או מתאפרים, למרות שהציפייה המגדרית של החברה מגברים היא להיות… ״גבריים״.

העיקרון הזה עובד לשני הצדדים – וגם נשים רבות (וזהויות א-בינאריות נוספות) בוחרות בסגנון לבוש שמאפשר שחרור מתבניות מגדריות. למרות שקוויריות משויכת לרוב ללהטב״קים, יש לא מעט הטרוסקסואלים (א.נשים שנמשכים לבני המין השני) שמאמצים סממנים קוויריים לחיהם. קוויריות באופנה יוצרת לנו ספקטרום חדש בשם פרפורמנס. הפרפורמנס מאפשר לא.נשים להתלבש באיזו צורה שירצו מבלי שהדבר ישליך על נטייתם המינית או המגדר שלהם.

הקוויריות בשנים האחרונות (בעיקר בצד הגברי) הופכת להיות חלק מהמיינסטרים. 

בחירות אופנתיות שבעבר היו נחשבות כחריגות בנוף ניתן למצוא היום בכל פרימיירה הוליוודית. ליל נאז איקס, הארי סטיילס, בילי פורטר ועוד רבים אחרים מצליחים להביא לקדמת הבמה ניראות קווירית חזקה, שלרוב מקבלת תמיכה רחבה מבתי אופנה גדולים. גם בארצנו הקטנטונת אי אפשר להתכחש לבשורה המרעננת שהגיעה מהמערב, בייחוד אחרי ההצלחה המסחררת של ״השמלה החדשה שלי״ לפני כשנתיים. על פניו – אנחת רווחה גדולה. הגיעו ימי המשיח! בא לציון גואל. גברים (חלקם אפילו סטרייטים!!) מסתובבים בשמלות ועקבים והעולם מחבק ואומר לייק עליכם, אהבנו. אז למרות הויז׳ן האוטופי, המציאות לצערנו יותר מורכבת מזה. כמו כל דבר בחיים – סגנון הלבוש הקווירי מגיע עם מחירים, ובעיקר ברשתות החברתיות.

 התגובות שאיל מקיאג׳ קיבלו ברשתות על הבחירה במרגי לקמפיין נעו בין התלהבות ופרגון במקרה הטוב להתבטאויות הומופוביות ומלאות שנאה במקרה הרע. הלוואי והיה אפשר לומר שמדובר במקרה חריג, אבל לצערי זה לא המקרה. ברפרוף מהיר על טוקבקים לרגע היה אפשר להתבלבל בין מדינת ישראל לאיראן. חוסר ההיכרות והפחד סביב מגדר ושבירה של תבניות מגדריות גרר גיבובי שטויות על ״התועבה״ או ״החלשת המין הגברי״. נראה שאותם אנשים מסרבים בכל תוקף לקבל את עצם העובדה שהזהות האישית של כל אחת ואחד מאיתנו מורכבת יותר מרק הסטיגמות המגדריות שאליהן נולדנו.

בעוד שמי שבוחר למרוח לק מדי פעם נהנה מלעוף ״מתחת לרדאר״ של המגיבים והמלעיזים, אנשים שמאמצים סגנון לבוש קווירי חווים מציאות אחרת לחלוטין. 

שגיא לירן הוא יוצר תוכן ודוגמן, שסגנון הלבוש היומיומי שלו משלב גזרות, צבעים והדפסים גבריים ונשיים. ״הייתי מגדיר את הסגנון שלי כקלאסי, נטול מגדר ועם נגיעות עתידניות. אני שואב השראה ללוקים מהאינטרנט ואפילו מדמויות ברחוב. יש בתל אביב סצנת אופנה מדהימה, ובפרט האופנה הקווירית מושלמת.״ כששאלתי אותו לגבי התגובות ברחוב סיפר כיצד הקרובים אליו כבר רגילים להערות. ״מי שהולך איתי ברחוב יודע שתמיד מעירים לי משהו. אני כבר רגיל לצאת מהבית מוכן עם שריון מנטלי. זה לא תמיד כיף אבל היום אני כבר מסתכל לאנשים בעיניים ומחכה לראות אם יעזו לומר לי משהו." סיפר שגיא.

"ברוב הפעמים יהיה פרגון. ולפעמים יהיה איזה גבר שממש הפרעתי לו בעין והיה חייב לעצור את האופנוע ולזרוק איזה הערה.  אני אמנם לא חוויתי הרבה מקרים כאלה, אבל יש לי חברים טובים שחווים הצקות וחוויות לא נעימות באופן יום יומי. זה מעציב ומכעיס, אבל לאנשים בארץ ממש קשה כשאתה יוצא מהקופסא ומתלבש אחרת. אני כן מרגיש שזה משתנה, בצורה מאוד איטית אבל זה קורה.״

אני מודה שכאשר קראתי את הידיעה על הבחירה במרגי להוביל את הקמפיין רצו לי הרבה מחשבות בראש. 

המהלך הזה הרגיש לי בהתחלה כמו גימיק שיווקי מתוכנן היטב. כולנו יודעים שבימינו אין דבר כזה פרסום רע, ובמובן הזה איל מקיאג׳ השיגו את מטרתם לחלוטין (הרי הנה אנחנו כאן, מדברים על בחירתם). אז נכון – לא עשיתי מחקר סטטיסטי כמה גברים בישראל קונים מוצרי איפור, ובתור אחד שלא משתמש באיפור גם זרה לי החוויה של גבר שמסתובב באזור האיפור בחנויות הטיפוח.

צילום דודי חסון

ככל שהתעמקתי במחשבות הבנתי שההתנגדות הראשונית שלי נוצרה כי איל מקיאג׳ ניפצו כאן טאבו – שאיפור הוא עבור נשים בלבד. 

כשמרגי נשאל על הבחירה בו לקמפיין הוא אמר ״האפשרות לתת ביטוי עצמי ללא עכבות ולאפשר לכל אחד ואחת להביע את עצמם במקסימום היא בדיוק החיבור שחיפשתי והערכים שאני עומד מאחוריהם״. במובן הזה מרגי ואיל מקיאג׳ הצליחו בגדול. הצעד הזה (ללא קשר אם היה למטרות באזז תקשורתי) הוא צעד נוסף בדרך לשינוי של המציאות הקיימת בארץ. הרי איפור, אופנה, מוזיקה, ריקוד – כל הדברים האלה הם נטולי מגדר. בגדים הם אמצעי לביטוי עצמי ואיפור זו דרך יוצאת דופן לשנות ולעצב את הנראות שלנו. הם לא שייכים לאוכלוסיה אחת בלבד, והבחירה באיזה אופן אני צורך אותם לא אומרת כלום על האדם שצורך אותם.

גברים שמתאפרים לא בהכרח הומואים כמו שנשים שאוהבות מוזיקת מטאל לא פחות נשיות. חופש הבחירה והביטוי שלנו יכול רק להעצים את הייחודיות של כל אחת ואחד, והסובלנות שלנו להכיל ולקבל את המגוון הזה רק יהפוך אותנו לאנשים טובים יותר. אז כן – יכול להיות שאיל מקיאג׳ איבדו כמה לקוחות פרימיטיביות שמציאות חייהן השתנתה מקצה לקצה כי מרגי צולם עם אייליינר. אבל בכנות, למי אכפת.

Translate
דילוג לתוכן