תעשיית היוקרה הבינלאומית בהחלט לא ציפתה למלחמה במזרח התיכון. האזור היה בשנה האחרונה מנוע צמיחה מעודד אלא שהמלחמה והטילים שהחלו לעוף בשמי המפרץ שינו לגמרי את המשוואה. על פי הדיווחים הקונגלומרטים LVMH ו-Kering הימרו על דובאי וריאד כמרכזי הרווח הבאים שלהם. וכעת הם מוצאים עצמם מול חנויות סגורות, שדות תעופה מושבתים וחשש אמיתי מקריסת תיירות הקניות של האזור.
כשהביטחון האישי גובר על הרצון לקנות הקניונים של דובאי הופכים ריקים
אפשר להגיד שמותגי האופנה והיוקרה הגדולים בעולם מוצאים את עצמם בסיטואציה חסרת תקדים במפרץ. מעולם הם לא היו צריכים להתמודד עם איום טילים. ובטח שלא לנהל עסקים וחנויות תחת מתקפה ממשית. מי מהם חשב שהמלחמה באיראן תזלוג לגבולותיהם? על פי רויטרס קבוצת Chalhoub, המפעילה כ-900 חנויות באזור, עברה לשיטת עבודה במודל "התנדבות". הצוותים מגיעים לעבודה רק אם הם מרגישים בטוחים. בבחריין לעומת זאת החנויות, ממש כמו בארץ, נסגרו לחלוטין.
למרות שרבים במפרץ חשבו שהאזרחים ימשיכו בשגרה הדיווחים השוטפים הכניסו את הציבור לבהלה. בדובאי הפגיעה במלונות חמישה כוכבים הם לא רק אירוע ביטחוני; הם מכת מוות זמנית לתיירות היוקרה שהזינה אותה. אתמול בערב יצאו אל קניון דובאי נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד. וזאת במטרה לשדר לאזרחים עסקים כרגיל. וברשתות החברתיות אפשר לראות מובילי דעת קהל מפרסמים תכנים שמנסים לקדם ביטחון ושגרה בחסות המדינה.
אבל העיתוי של ההסלמה לא יכול היה להיות גרוע יותר עבור מותגי היוקרה
בימים האחרונים אפשר היה לראות את מניות LVMH, הרמס וריצ'מונד בירידות חדות של עד 6.5% במניות. המשקיעים רואים בסגירת החנויות במזרח התיכון כאיום כפול. מצד אחד, המכירות באותם שווקים שהיו בעלייה נעצרו לחלוטין. מצד שני, אם הקונה הערבי לא יכול לטוס לפריז או למילאנו, בתי האופנה באירופה ירגישו את זה בכיס. שכן אזרחי המזרח התיכון מהווים כ-5% עד 10% מההוצאה העולמית על מוצרי יוקרה. מדובר במאות מיליוני דולרים שנמצאים כעת בסיכון גבוה.
ובנושא אחר,
תעשיית האופנה האמריקאית נשמה לרווחה כשבית המשפט העליון פסל את תוכנית המכסים של טראמפ. אלא שבהתאם לתחזיות נשיא ארה״ב לא נשאר חייב. הוא בחר לעקוף את הפסיקה עם חוק אחר ויצר תוהו ובוהו משפטי. אבל האם המותגים יקבלו החזרים?
