BringThemHomeNow#
למה אנחנו רבים שוב ושוב? ואך צולחים מריבה מבלי להתפרק?

למה אנחנו רבים שוב ושוב? ואך צולחים מריבה מבלי להתפרק?

זוגיות היא מסע משותף של רצונות סותרים ובכול זוגיות יש מריבות. מאחורי המריבות מסתתרות סיבות עמוקות שממלאות את מערכת היחסים במתח ומעכירות את האווירה. אבל מהן ארבע הסיבות השכיחות לריב?  וכיצד ניתן לנהל אותן בצורה בריאה ומיטיבה יותר?  

מחקר של ד״ר ג׳ון גוטמן בנושא מריבות שינה את התפיסה בנושא ומצא שמה שמנבא אם מערכת יחסים תצליח או לא הוא לא כמה אנחנו רבים. לא על מה אנחנו רבים. אלא אך אנחנו רבים.

הסיבה הראשונה והנפוצה ביותר למריבה היא שלא רבים על העניין. כשאתם חושבים שאתם רבים על הכלים, אתם בעצם רבים על מחסור בהערכה. כשאתם רבים על איחורים או על כך שבן הזוג תקוע בטלפון, אתם בעצם רבים על הצורך בתשומת לב. הסיבה השנייה על פי ד״ר גוטמן הוא ש-69% מהמריבות אינן נפתרות מכיוון שהן קשורות להבדלים באישיות או בערכים שלנו. 

לדוגמא: בשבילך חופשת החלומות זה חוף הים באיביזה, בשבילו חופשת החלומות זה טרק בהרי הרוקי. בשבילך להוציא כסף על כורסא יוקרתית זה חשוב. אבל בשבילו להוציא כסף על טלויזיה חכמה חשוב יותר. אלו לא מריבות שנפתרות אלה מריבות שמנוהלות. החוכמה היא ללמוד לדבר על הקונפליקט ולמצוא פתרונות מבלי לנסות לשנות את האישיות של האחר.

הסיבה השלישית, היא שרבים לא יודעים להשלים אחרי מריבה. לא באמת סולחים, לא יודעים להתנצל כראוי, לא לוקחים אחריות ולא מקיימים הבטחות

כך נוצר מצב שבו כול מריבה בעצם מתווספת לאנרגיה תקועה של כעסים והתחשבנויות. קחו אחריות על החלק שלכם תלמדו לסלוח ותתנצלו עם הלב.הסיבה הרביעית והאחרונה היא שמטרת המריבה היא לנצח. להיות צודק. כמו שני עורכי דין שמנסים לנצח בבית משפט. זה כבר לא ויכוח על העניין זה מאבק על אגו וניצחון. מאבק שגורם לצדדים לשכוח שאתם באותה קבוצה ואם אחד מנצח הזוגיות מפסידה.

אז איך בעצם כדאי לריב בלי להתפרק ולפרק בכול מריבה או ויכוח? 

כשאנחנו במצב של סטרס ועצבים אנחנו מגיבים מהמוח הקדום, אנחנו מתקיפים קופאים או מתנתקים. אנחנו לא מקשיבים, ואנחנו גם לא פנויים למצוא פיתרון או לדבר על העניין באופן הגיוני ושקול. על מנת לריב נכון צריך לשתף וללמוד מהו סגנון ההתמודדות של כל אחד מהצדדים בזמן קונפליקט. האם אנחנו מתקיפים? קופאים? נמנעים? 

עם ההבנה הזו צריך להסכים שכול אחד מוציא את הטענות שלו, ושמים נקודה. אנחנו מבינים שעכשיו לא נמצא פתרון ואחרי זמן מוסכם (יש מי שצריכים יום ויש מי ששעה מספיקה להם), כשאנחנו רגועים יותר נחשוב יחד. בזמן ויכוח לא מתקיפים את האישיות של האחר. מדברים על העניין ולא מסתובבים במוזאון העבר, זה מייאש ולא מקדם. חשוב לקחת אחריות לסלוח ולהבין שאנחנו באותה קבוצה. לראות את הצד השני את הקושי והכאב, הם האנשים שבחרנו לחיות איתם, הם החברים שלנו. ותזכרו כשטוב לה לך טוב, כשטוב לו לך טוב.

רוצים ללמוד על יחסים? מזמינות אתכם להירשם לניוזלטר של הכותבת, לקרוא סיפורים מלאי השראה וללמוד עוד על יחסים.

Translate