כריסטיאן דיור תיאר את עצמו כאדריכל שעובד בבד. הפילוסופיה שלו: שמלה צריכה להיות בנויה כמו בניין, מותאמת לעקומות הגוף הנשי. כשפתח את האטליה שלו ב-12 בפברואר 1947 ב-30 Avenue Montaigne, הוא שינה את עולם האופנה לנצח. אחרי שנים של מלחמה בהן האישה נרתמה למאמצי הלחימה והבגדים הפכו פשוטים. דיור הציג שוב את הנשים כפרחים: כתפיים עגולות ומשופעות, מותן צרה ומהודקת, וחצאיות מלאות שירדו עד השוק עם עד 20 מטרים של בד.
השותף הכלכלי של דיור היה מרסל בוסאק, טייקון הטקסטיל שכונה "מלך הכותנה". בוסאק ביקש להחיות את תעשיית הטקסטיל הצרפתית לאחר המלחמה, ודיור היה השותף האידיאלי. מנהלו העסקי ז'אק רואה היה חלוץ בפיתוח מודל הרישוי המודרני: ב-1948 נפתחה שלוחת Ready-to-wear בניו יורק, וב-1950 החל הבית להעניק רישיונות לעניבות, גרביונים, פרוות וכובעים.
עד מותו הפתאומי ב-1957 כללה האימפריה שמונה חברות ו-16 חברות בת בפריסה על פני חמש יבשות, עם למעלה מ-1,700 עובדים.
