אתמול עלו על מסלול שבוע האופנה בפריז 2 תצוגות בכורה מצופות. הראשונה של המותג מוגלר אליו הגיע המעצב מיגל קסטרו פרייטס. והשניה, מותג האופנה Carven שמינה את מארק הווארד תומס. שני המותגים הוותיקים צריכים היו מתיחת פנים אבל רק אחד הצליח.
למרות שמדובר בשני מותגים שונים בתכלית במהות שלהם, בכורה של קריאייטיב דירקטור חדש אמורה לגרום לצופה לחוש משהו
מותג האופנה CARVEN שהוקם ב-1945, מנסה כבר כמה שנים טובות לחזור למרכז תשומת הלב. ב-2023 העסיק את המעצבת לואיז טורטר והצליח להפוך אבן בדרך שלו. עם ההצעה שקיבלה מבוטגה ונטה מצא את עצמו המותג שוב ללא מעצב ראשי. אך כן עם בסיס חדש עליו ניתן לבנות אימפריה. המייסדת מארי לואיז קארבן, נחשבת לאחת החלוצות בתחום הרדי טו וור, כאשר השיקה קולקציות יוקרתיות ליום יום כבר ב-1951.
בהתאם אפשר היה לראות בכורה, שעושה אופנה מודרנית יוקרתית ולא מתאמצת. המעצב הבריטי שמר על האסתטיקה המוכרת של Carven, עם קווים מנימליסטיים. אבל לא כאלו שגורמים לנו לתחושת נמנום כמו קו ה״יוקרה השקטה״ של השנים האחרונות. דרך משחקים של גזרות, חומרים וטקסטורות הווארד תומס הצליח לייצר בדיוק מה שהמייסדת בעצמה רצתה לעשות. מערכות לבוש יום יומיות לא שגרתיות, איכותיות ועם סגנון צרפתי גבוה ובלתי מתאמץ. קולקציה שמגדירה מחדש לבוש נשי בלי ליפול לקלישאות. והקהל בחלל התצוגה וברשתות החברתיות בהחלט הרגיש והגיב לזה.
במוגלר לעומת זאת, מיגל קסטרו פרייטס בחר לקחת את האתוס של האישה שיצר המייסד וללוות אותה לעשור הבא של חייה
בלא מעט מהביקורות נכתב כי הקולקציה החדשה מציגה קו בוגר יותר לסגנון הכל כך ייחודי של טיירי מגולר. המותג שתמיד עסק בפרובוקציה ומראות לבוש נשיים עוצמתיים הצליח לייצר קוד אחיד וברור למה הוא – מוגלר. המעצב הראשי הקודם, קייסי קדוולדרס, לקח את אותו קוד הוסיף לו חומרי גלם חדשים והצעיד אותו לעתיד. ההצלחה הייתה גדולה והנשים הכי מפורסמות בעולם לבשו מוגלר בכל אירוע, הופעה או תוכנית. אפשר היה לנחש רק על פי הרקע של פרייטס כי הפעם נראה משהו אחר.
המעצב המגיע אל המותג עם ניסיון שלמעטים יש כמותו. הוא עבד תחת ג׳ון גליאנו בדיור משיך משם לבית האופנה איב סאן לורן. מסאן לורן עבר למותג לנווין שם עבד תחת אלבר אלבז. והרשימה ממשיכה עוד ועוד ועוד. את הקוד של מוגלר בחר לממש דווקא דרך גזרות חדות וגדולות ושימוש בלטקס ועורות. בעוד כל דגם עמד בפני עצמו, ככלל אוסף מערכות הלבוש הרגיש לא מגובש. הצבעים היו קשים לעיכול למרות הרכות שלהם. והבגרות, אם הייתה אמורה להגיע דרך שכבות על שכבות של בגדים… לא ממש עברה.
