כנס “סביבה 2050” – לאן הגענו ואיך ממשיכים מכאן?

כנס “סביבה 2050” ציין אתמול 20 שנות פעילות. בעצם כאשר התחיל את דרכו ב-2003 נקרא “סביבה 2020” מה שהיה נראה אז למארגנים כיעד רחוק אך שאפתני. השנה התקיים הכנס בסימן בחינת הדרך. כל הנוכחים והנואמים דיברו על מה שנעשה עד כה ואיך מתקדמים קדימה. כל זה בצל פרסום דוח החזון המדיני (המבאס מעט) לשנת 2030 וכן גם ועידת גלזגו. בין הנואמים היו עורכי דין, בעלי חברות, שרים ובעלי תפקידים כאלו ואחרים בממשלה. כולם העלו נקודות חשובות שיש להתייחס אליהן בשנים הקרובות. אבל האם יוכלו הגופים הגדולים בארץ באמת להוביל את הדרך? 

נושא איפוס פליטות הפחמן והתווית דרך לאומית הוא לא בדיחה.

ולמרבה ההפתעה היה נראה שרבים מהנואמים והנוכחים לוקחים את הנושא ברצינות יתירה. הכנס מתקיים לאחר ועידת גלזגו. זו שהותירה רבים מאוכזבים מההתקדמות האיטית של הממשלות וההבטחות ה”עתידיות מידי”. המכשול הגדול ביותר באותה ועידה היה להכניס את הודו וסין להסכם איפוס פליטות הפחמן. 2 מדינות אלו לבדן אחריות על 40% מפליטת גזי החממה העולמית. ולמרות כל המאמצים שתיהן התחייבו להגיע  לאיפוס עד… 2070. “המטרה המרכזית שלשמה התכנסו המנהיגים בגלזגו הייתה לחתום על הסכם שימנע התחממות של מעל 1.5 מעלות. זה לא קרה.” אמר ד”ר עמיר גבעתי ל- Ynet. וזה מבלי להתייחס לתוכנית של מדינת ישראל שלמרות השתתפותה ה”יוקרתית” התחייבה לאפס פליטות רק עד 2050. עם יעדי ביניים שלא מתקרבים ל-45% ההפחתה הנדרשת כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית. 

 “לא התעוררנו אתמול” אמרה גבריאלה שפיגלמן מנהלת תחום התקשורת והקיימות בקבוצת H&M כשהציגה את תוכנית החברה לשנים הקרובות. אך נראה שרבים עוד לא התעוררו ונדמה שהכל קשור לרגולציה. בעוד בכנס הציגה קבוצת H&M תוכנית סדורה עם מטרות מדידות לשנים הבאות ולעשורים הקרובים. היו גופים שלמרות השאיפות לא יכלו להתחייב לגמרי ודיברו על כך באופן גלוי. “אם לא תהיה רגולציה, לא תהיה האפשרות להתקדם” אמר בנחרצות ד”ר עמית מרמור. סמנכ”ל קיימות ואיכות הסביבה במפעלי מלט נשר הישראליים. על פי מרמור וראשי תחום אחרים כל הסקטורים שפועלים צמוד יותר למדינה נמצאים ברחוב ללא מוצא. הם רוצים לעשות שינוי מעמיק. אבל הם לא יכולים לעשות אותו בלי שיתוף פעולה מלא מצד המדינה. איפוס פחמן במפעלי נשר לדוגמא דורש השקעה מצד המדינה. וכן גם העברת חוקים שיאפשרו למפעל להתייעל אנרגטית בצורה שהוא לא יכול לעשות על דעת עצמו.

גבריאלה שפיגלמן מנהלת תחום השיווק והקיימות בקבוצת H&M
ישראל אמנם לא זזה מהר אבל היא כן זזה בצורה כל שהיא.

השימוש בפחם צפוי להיפסק לחלוטין בישראל עד 2025 על פי החלטת ממשלה מספר 465 משנת 2020. אלא שהמדינה נכון להיום עובדת יותר על איפוס פחמן בתחומיה שלה (חברת החשמל לדוגמא). ולא מושיטה יד לאלו שפועלים בתחומיה ורוצים גם כן לתרום למען הסביבה. חברות בינלאומיות כמו H&M יכולות לפועל באופן יותר חופשי וכן גם להציג יותר הצלחות בנושא. כך לדוגמא בעוד אנחנו נצטרך להמתין ל-2025 בישראל, ענקית האופנה כבר הוציאה הודעה בה נכתב כי החל מהשנה היא לא תעבוד עוד ספקים חדשים המייצרים אנרגיה מפחם במפעלים שלהם. זאת כחלק מהתוכנית שלה להפוך לניטרלית לאקלים עד 2030. כמו כן, השיקה H&M לאחרונה גם מדיניות תמחור פחמן פנים ארגונית במסגרתה מיפתה את היחידות המייצרות הכי הרבה פליטות בשרשרת הערך שלה ולכל יחידה הצמידה יעדי הפחתת פליטות בהתאם לכך.

אין להתכחש לכך שתחזיות האקלים לא מנבאות לנו עתיד מזהיר. אין להתכחש גם לעובדה שהדרך פה בארץ היא עוד ארוכה מהמצופה. אבל אם אפשר היה לקחת דבר אחד מהנאומים והנואמים בכנס הסביבה 2050 היית לוקחת את העדר הפסימיות. כל הנוכחים הגיעו במטרה לעבוד יחד כדי ליצור עתיד אחר, ואנחנו האזרחים צריכים לתת כתף ולדרוש שינוי כי רק יחד נוכל להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות. 

My Cart Close (×)

Your cart is empty
Browse Shop
דילוג לתוכן