המתח המתמשך של תעשיית האופנה עם תעשיית הפרוות נשאר בשיחת היום. נדמה שמכל מגמות המוסר של צרכני האופנה, זו אחת שקשה להם לאמץ בלב שלם.
אז האם גם הנושא הזה מסתכם בסוף, בביקוש והיצע?
במכירה פומבית של פרוות בקנדה נרשמו מחירי שיא אשר מעוררים טענות להתעוררות מחודשת של השוק. מכירת FHA, שנערכה בנורת’ ביי בין 19 ל-21 במרץ, רשמה עליות משמעותיות בקטגוריות מרכזיות. לדוגמה, פרוות בובקט (חתול בר) רשמו עלייה של מאות אחוזים משנה לשנה. בין היתר בזכות השתתפות בינלאומית רחבה. גורמים בתעשייה הציגו את התוצאות כסימן להתחדשות המומנטום של שוק הפרווה על אף מחאות מצד פעילי זכויות בעלי חיים.
לדברי דאג קיאסון, מנכ״ל Fur Institute of Canada (FIC), ישנה עלייה בעניין במוצרי פרווה וכלבי ים איכותיים ועמידים לאורך זמן. הארגון, הפועל כגוף הגג של תעשיית הפרווה בקנדה וממוקם באוטווה. הוא מקדם את הסחר בפרווה לצד תמיכה בציד הומני ושימור חיות בר, בהתאם להנחיות הממשלה.
עם זאת, לא כולם משוכנעים שמדובר בהתאוששות אמיתית.
דעיכת תעשיית הפרווה לאורך השנים מגובה בנתונים ובסקרים ציבוריים שממשיכים להראות כי רוב הצרכנים מתנגדים לגידול והרג בעלי חיים לצורך פרווה. לכל היותר, ניתן למצוא שווקים נישתיים קטנים ושווקי וינטג׳ ייעודיים. בתעשייה שבמידה רבה קרסה ולא בהכרח משנה כיוון, מבקרים טוענים כי האיסורים פשוט צמצמו את השוק, וכך נוצרו מחירי ״שיא״ בשווקים מצומצמים עם פחות קונים.
לפי ארגון PETA, תוצאות המכירה הפומבית מושפעות מדינמיקות פנימיות של התעשייה, ולא משינוי אמיתי בדעת הקהל. ״תעשיית הפרווה נמצאת על סף קריסה. צרכנים ובתי אופנה מובילים דוחים הרג בעלי חיים לצורך פרווה״, אמרה נשיאת PETA טרייסי ריימן. ״התאוששות במכירה אחת משקפת את נשימתה האחרונה של התעשייה ולא חזרה בביקוש הצרכני.״
לפי נתוני Fur Free Alliance, ייצור הפרווה חווה ירידה חדה ומתמשכת מאז 2014, עם צמצום של כ-85% בעשור האחרון.
הייצור הגלובלי של פרוות שועל, מינק וכלב רקון ירד מכ-140 מיליון יחידות ב-2014 לכ-20 מיליון בלבד ב-2023. ובכל זאת, קיאסון מציין כי המכירה הפומבית האחרונה הציגה ביקוש חזק ממדינות רבות. במיוחד סין ודרום קוריאה, לצד עניין מצד קונים באירופה ובצפון אמריקה. פרוות ביבר וסייבל נמכרו בעיקר לקונים קנדיים, בעוד פרוות פישר נמכרו לקונה אמריקאי, ופרוות שועל אדום וקויוט נמכרו לקונים גרמנים. הביקוש לפרוות
״הביקוש הבינלאומי המתמשך הוא הפרכה ברורה לניסיונות של ארגונים אנטי פרווה באירופה ובצפון אמריקה לצמצם את תפיסת הפופולריות של הפרווה כיום״, סיכם קיאסון. ״המכירות האלו הציגו שיעורי מכירה גבוהים ועליות מחירים משמעותיות. מה שמעיד על ביקוש ברור מצד יצרנים ברחבי העולם.״
הקאמבק של הפרווה הוא בעיקר ויזואלי. היא מופיעה על מסלולים, במדיה ובתרבות הדיגיטלית כחלק משפה חזותית שמדגישה טקסטורה ועושר חומרי.
מה שמוביל את דור ה-Z לחיות את הפרדוקס שבין מוסר לאסתטיקה. הצרכנים הצעירים משקפים מתח ברור: מצד אחד הם מחזיקים בעמדות נחרצות נגד שימוש בפרווה חדשה. אך מצד שני נמשכים לאיכויות האסתטיות שלה. עבור צרכנים רבים, במיוחד צעירים, פרווה קיימת נתפסת כבחירה ״מקיימת יותר״ מפרווה חדשה או אפילו מתחליפים סינתטיים. כך הפרווה משנה את מקומה ממוצר אופנה עכשווי לנכס עם חיים ארוכי שנים. במקביל, תחליפים מקיימים ממשיכים לצמוח במהירות והמשמעות היא התפצלות השוק. מצד אחד, פרווה אמיתית הופכת לנישה יוקרתית ואספנית; מצד שני, פתרונות חדשים מנסים לענות על דרישות מוסריות וסביבתיות.
העלייה בעניין בפרווה קשורה למגמה רחבה יותר של חיפוש אחר חומרים “אמיתיים”. בהתאם לתקופה שבה הצרכן מחפש אחר עבודת יד ועמידות לאורך זמן… בעידן של ייצור המוני ותחליפים, פרווה, כמו חומרים טבעיים אחרים, מסמלת ערך גבוה והיסטוריה. לכן, גם כאשר היא שנויה במחלוקת, היא ממשיכה לעניין לא רק כמוצר אופנתי. אלא כאובייקט שמייצג ערכים תרבותיים שלמים.
