אחד ממעצבי האופנה האהובים של העשורים האחרונים, החליט בסוף השבוע לצאת נגד הבית הקודם שלו. לא תופתעו לשמוע שמדובר בהאדי סלימאן שהפיץ סטורי בו הוא קורא לסלין לפתח שפת עיצוב שלא שואבת ממנו השראה…
בניגוד לכל מה שאנחנו מכירים בתעשייה זו הפעם השנייה בה האדי סלימאן דורש שבתי האופנה בהם עבד לא ישתמשו או ישחזרו את עבודותיו
סלימאן נחשב לאחד המעצבים עם חוזי ההעסקה הדרקוניים בעולם. הוא נחשב לאחד המעצבים שעושה את המשא והמתן הכי עיקש. וזה שלא מוכן להתפשר על אף סעיף. באופן פורמלי, עבודתו של קריאייטיב דירקטור תחת בית אופנה נחשבות לקניין הרוחני והנכס של המותג עצמו. מה שעשה אלסנדרו מיקלה בגוצ׳י או דמנה בבלנסיאגה למרות שמדברים בשפה הברורה של המעצבים… מבחינת קניין רוחני וזכויות יוצרים נחשבים לנכסים של LVMH או קרינג בהתאם.
אלא שסלימאן דאג לכך שהחוקים הללו לא יחולו עליו. מה זה אומר? היום לא תראו את בית האופנה סאן לורן עושה שימוש בתמונות הקמפיין מתקופתו. המעצב דאג שכל הקמפיינים של המותג יצולמו על ידו. כאשר בכל פעם מחדש ״הועסק״ על ידי המותג לתפקיד בחוזה חיצוני. אשר הקנה לו את הזכויות על כל התוצרים.
שנתיים לאחר שעזב את בית האופנה המעצב תבע את סאן לורן על שימוש לא חוקי בנכסים שלו.
המעצב כופף את היד של בית האופנה וטען כי המותג עושה שימוש לא חוקי בתוצרים שלו. סלימאן זכה במשפט וקיבל פיצויים בסכום נמוך משדרש (רק 700 אלף דולר). אך הניצחון הזה היה עבורו בעיקר עקרוני. הוא הוכיח בפעם הראשונה לתעשייה כולה כי הוא יכול לטעון שהעשייה שלו תחת מותג היא שלו. ולא כמקובל של המותג.
השבוע הוא בחר לעשות זאת שוב כשנה לאחר שעזב את בית האופנה סלין. הפעם לא בתביעה אלא הצהרה שדרשה שסלין תמציא את עצמה מחדש.
במהלך סוף השבוע העלה המעצב הצהרה ארוכה לסטורי שלו. בה כתב כי הוא "משוכנע ושמח מראש" שבית האופנה סלין "ימציא את עצמו מחדש". וזאת עם שפה ויזואלית ייחודית שאינה תלויה בעבודתו. הוא קרא למותג לבסס את זהותו החדשה ברוח של "עצמאות ויצירתיות מתחדשת ללא הסתמכות על הארכיון או העיצובים״ שיצר בתקופתו במותג.
ולמרות שמודבר בסטורי בלבד, מדובר באזהרה ברורה למותג. ויש שיגידו אף אזהרה ״חברית״. התנאים של סלימאן בסלין היו זהים לאלו שהיו לו בסאן לורן. משמע גם על החומרים של סלין יש למעצב זכויות והוא מודיע מראש כי הוא לא מוכן לוותר עליהן. אלא שבאזהרה יש עוד רובד, הוא בפעם הראשונה דורש מהמותג להתרחק מהוויב והעיצובים שיצר. על פי סלימאן, האסתטיקה וקו העיצוב הייחודי שיצק למותג היא חלק מהדי אן איי שלו. ולא של בית האופנה. לכן הוא ״ממליץ״ לא להתקרב אליה.
אלא שבעולם האופנה כולם יודעים כי נדיר עד כדי בלתי אפשרי להילחם על עיצוב או סגנון משפטית. ואפשר לומר שההצהרה נולדה במוחו אך ורק על מנת לחדד לעולם דבר אחד. האדי סלימאן יש רק אחד.
