BringThemHomeNow#

האם הבגדים שלנו באמת מגיעים למחזור ולתרומה?  

בשנים האחרונות סידור הארון הפך דבר שבשגרה. שכן בעולם בו אנחנו צורכים כל כך הרבה מוצרי אופנה, יש לדלל את המלאי מפעם לפעם. ומה עושים עם השקיות שנשארו? עם הבגדים שכבר אנחנו לא צריכים? התשובה הראשונה שעולה לראש היא "תרומה". השנייה היא במידה והפריטים לא ראויים ללבוש חוזר "מחזור". אך האם אותם בגדים אותם אנחנו מעבירים הלאה באמת זוכים להתמחזר או להתרם למי שצריך? 

נתחיל מהשאלה הכי בוערת – האם בגדים באמת ניתנים למחזור? 

התשובה היא כן אבל לא. מה זה אומר? על פניו ניתן למחזר טקסטילים שונים (לא את כולם אבל את הרוב) ולתת להם חיים חדשים בדרכים מקיימות וסביבתיות. אלא שלמרות שהדבר "ניתן" רק 12% מכלל הטקסטיל שנמסר למחזור בעולם זוכה לחיים חדשים. 

אז למה לא כל הטקסטיל ממוחזר? 

מחזור הטקסטיל הוא תהליך שדורש המון זמן והשקעה. היום הבדים אותנו אנחנו לובשים עשוים מכמה חומרים שונים. כך לדוגמא טישרט יכולה להיות מורכבת משילוב של כותנה וספנדקס. היא תכיל חוטים ואפילו תגיות העשויים מפוליאסטר. כל אחד החומרים הללו צריכים להתמחזר בצורה אחרת וכך מחזור טישרט אחת הופך הליך מורכב ואף בלתי אפשרי. 

שלא נדבר על בדים העשויים מסוגים שונים של פלסטיק ודלקים. מעבר להיותם מסוכנים הם בלתי ניתנים למחזור בצורה אפקטיבית. "כשמדובר ב-100% סיב סינטטי אולי ניתן למחזר. אבל כאשר איכות הבד ככ ירודה מלכתחילה, אחרי פירוק כימי קשה לי להאמין שהבד הממוחזר שהתקבל יהיה באיכות טובה מספיק שתשמש את הלקוח לתקופה ממושכת." הסבירה גל יעקובוביץ' מעצבת המותג הממחדש מתנס.

אז מה קורה לבגדים שאני מוסר.ת למחזור?

במצב הטוב הם אכן יעברו למחזור והחומרים מהם מופקים יזכו לחיים חדשים בצורות כאלה ואחרות. במצב הרע (וזה לצערנו במרבית המקרים הדבר שבאמת יקרה לבגדים שלכן.ם) הם ימכרו למדינות עולם שלישי. שם יגיעו או לאתרי פסולת טקסטיל אדירי ממדים, ישרפו ויזהמו את האוויר אותו אנחנו נושמים. או יטמנו ויזהמו לאורך זמן את האדמה ממנה אנחנו חיים. 

אז עדיף לתרום את הבגדים? 

התשובה הכנה היא כן. במידה והבגדים במצב טוב ויש אפשרות שמישהו אחר יהנה מהם עדיף לתת אותם לתרומה. מכיוון וכל אדם זורק בממוצע כ-16 קילו של בגדים כל שנה רבות מהעמותות אשר מקבלות תרומות מוצפות. וכך יוצא שגם העמותות ממיימנות ומשליכות את הבגדים הפחות טובים לא פעם לפח. שכן אין צורך בכל כך הרבה בגדים. 

אז מה כן עדיף לעשות עם הבגדים?

קודם כל אם בחרתן.ם לתרום – תמיד עדיף יהיה לנסות ולתרום את הבגדים באופן אישי. לאנשים קרובים, מכרים שיודעים על מי שצריך. או אפילו אנשים פרטיים שמארגנים התרמה למקומות קטנים שביקשו את העזרה. לאחר מכן אפשר להעביר את הבגדים לעמותות שכותבות שהן צריכות וידועות שיוכלו לתת חיים נוספים לבגד. או לחליפין למחזר אבל בחברות שאנחנו יודעים שאכן משקיעות בתהליך. דוגמאת H&M או &otherstories שם יש מעקב צמוד אחר הנושא ואנחנו יודעים שלא יטמנו או ישרפו. 

נסו גם להחליף – ישנן קבוצות רבות בפייסבוק בהן מוכרים או אפילו מחליפים את הבגדים שאנחנו כבר לא רוצים עם בגדים של אדם אחר. כך במקום לזרוק תוכלו לסחור בבגד שיש לכם בצורה כזו שתטיב לעולם ולכם. 

בפוסט שכתבה יעקובוביץ' לאחר אחד מימי המיון שלה כמעצבת ממחדשת היא דיברה על המהירות בה אנו צורכים וזורקים.  "עצובה לי המחשבה שלזרוק בגד חדש נהיה דיפולט כל כך מהיר. וביגוד קיבל מקום של מוצר צריכה דיספוזבלי כמו מסטיקים. שהם כל כך זולים שאתה יכול לקנות (ובהסתכלות החברתית) "צריך לקנות" שוב ושוב ופשוט לזרוק באגביות." 

אלא שאם נצליח לשנות את ההרגלי הצריכה שלנו וכן גם "נפטר" מהבגדים הלא רצוים בצורה מקומית ונכונה נוכל למנוע זיהום אדיר. על פי מחקרים כ-92 מיליון טון של בגדים מושלכים לפח ומגיעים למטמנות בכל שנה בעולם. יצוא הטקסטיל המשומש למדינות עולם שלישי הוכפל בעשור האחרון על פי מחקרים באירופה ונספג אי שם במדינות עולם שלישי. אז הגיע הזמן לעשות אחרת…

Translate
דילוג לתוכן