רבים בתעשייה יגידו כי תצוגת הבוגרים המעניינת בעולם היו זו של המחלקה לעיצוב אופנה ב-CSM. סנטרל סיינט מרטינס נחשב למקום בו נולדות אגדות. המחלקה ממנה יצאו ענקים כמו גליאנו או מקווין ומעצבים צעירים ועולים כמו גרייס וולס בונר. אבל תצוגת הגמר שהתקיימה אתמול מוכיחה דבר אחר לגמרי – התלמידים, המחלקה והתעשייה איבדה כיוון.
המחלקה לעיצוב אופנה בסנטרל סיינט מרטינס נחשבת לאחת ממוסדות הלימוד המובילים והמשפיעים ביותר בתעשייה
מאז שנוסדה בתחילת שנות ה-90 הפכה ונחשבה למחלקה המכשירה מעצבים חדשניים ויצירתיים. מעצבים פורצי דרך שמובילים את תעשיית האופנה ומשנים באמת סדרי עולם. ההוכחה לכך היא רשימת הבוגרים הענקית שכוללת מעצבים ששינו סדרי עולם. החל מאלכסנדר מקווין, ג'ון גליאנו, סטלה מקרטני, קים ג'ונס. והרשימה עוד ארוכה. ידוע כי ב-CSM מעברת להכשרה טכנית גבוה, מקבלים התלמידים את האפשרות לפרוץ גבולות. לעצב מעבר לדמיון ולתת בביטוי לכל רעיון.
תוכניות הלימוד במחלקה כוללות חמישה מסלולים בבסיס התואר הראשון. עיצוב אופנת נשים, עיצוב אופנת גברים, סריגה, דפוס ותקשורת אופנה. וכן גם תוכנית לתואר שני (זו אליה התקבל מקווין ללא השכלה גבוהה) שזוכה אף היא להכרה בינלאומית. ובה למדו גם מעצבים ישראלים מצליחים כמו דוד וקסלר שסיפר לנו על החוויה ממש לפני מספר שבועות.
אתמול התקיימה תצוגת הגמר של בוגרי התואר הראשון במחלקה והתגובות בפעם הראשונה מאז ומעולם מאוד שליליות
בעולם הדיווחים הרשמיים עוד לא יצאו. אבל התגובות באינסטגרם כבר מציפות את עמודי המחלקה והמעצבים. כאשר הרוב המוחלט, שונא את מה שראה. "יש קו דק בין אופנה אומנותית יוצאת דופן ואופנה פונקציונאלית." כתב גולש שזכה לעשרות לייקים. "כדי לעשות כסף בתעשייה הזו צריך לדעת איך לחתוך ולתפור כראוי. איך לייצר בגדים לבישים ומכירים. אני חושש שהמחלקה איבדה עניין בללמד את הסטודנטים איך לייצר מהאופנה שלהם עסק. או להכין אותם לכך שעיצוב בתעשייה יכול להיות מאוד מגביל."
התגובה הזו מסכמת בצורה המדויקת ביותר את כל מה שהיה חסר בתצוגה. אופנה. מעטים היו הסטודנטים שהעלו קולקציות של בגדים שאפשר היה להתייחס אליהם ככאלו. מרבית הדגמים לא הראו טכניקה, חדשנות טקסטילית או רעיונות עיצוביים מסקרנים. נהפוכו על המסלול עלו שלל מייצגים אומנותיים גרנדיוזים שבלי הסבר מדויק לצופה (שלא ניתן לנו כמי שראה את הנעשה באינסטגרם) נראים כמו גיבוב של שטויות. ליצנים שיורד עליהם מים, כלבים מכניים לא קשורים, ביצים מרחפות.
ועולה השאלה – בתעשייה כל כך קשה כמו אופנה, איך בוחרים להכשיר את דור העתיד?
לאורך השנים יצא לנו לסקר את שלל תצוגות הבוגרים של המחלקות בישראל. בשנתיים האחרונות היתה לנו גם הזכות לראות מקרוב את הלימודים והמחלקות לעיצוב אופנה בדנמרק וצרפת. כל מחלקה אליה זכינו להיכנס מתהדרת ברמה הטכנית הגבוהה שהיא מקנה לסטודנטים. בפרויקטי הגמר באופן מסורתי, ממליצים המנחים לבוגרים להתפרע. כי זה הרגע שלהם לסיים את הלימודים, שהם על פי רוב "המקום הכי מאפשר", בשיא היצירה. ממש שנייה לפני שהם יצאו לתעשייה שתגביל, תסנן ותאתגר אותם. כך יש תפיסה רווחת כי קולקציות גמר אמורות להיות מיוסדן גרנדיוזיות.
אבל האם מה שראינו אתמול על המסלול נחשב "הכשרה"? אני רוצה לחשוב שמדובר היה בבחירה מושכלת של הבוגרים והמחלקה להגיב למצב של התעשייה. להעלות על סדר היום את השאלה מה היא בעצם אופנה? במיוחד בתקופה בה נראה כי היא איבדה כיוון. אך לצערי התשובה הייתה לא חכמה, מפוזרת ומבולבלת. החלק הגרוע ביותר שאת הפרס הגדול של הערב לקחו ביצים מעופפות כפי שכינתה אותם עורכת המגזין רעות זאנטקרן. החלק הגרוע ביותר השני הוא שהקולקציה הכי מעניינת של המעצב חסאב חסן זכתה רק במקום השלישי.
