עד לפני שנתיים הייתה בוטסואנה בין המדינות העשירות ביותר ביבשת אפריקה. מדינה עם שטחים נרחבים מלאים ביהלומים ותעשייה משגשגת. היום יהלומי המעבדה הובילו אותה למשבר כלכלי אדיר
חינוך אוניברסיטאי מסובסד, שירותי בריאות יעילים ואף מימון לסטודנטים בחו"ל. כל אלו היו רק חלק מהשירותים שמדינת בוטסואנה הייתה מספקת לאזרחייה.
המדינה האפריקאית הייתה עד לא מזמן ההפך הגמור ממה שאנחנו מכירים על היבשת. בוטסואנה הייתה סמל לשגשוג. מדינה עם 2.5 מיליון אזרחים שחיים ממש כמו במערב ולא פעם גם עם תנאים טובים יותר. אלא שהיום המדינה חווה משבר כלכלי קשה שנובע מהמשבר בשוק היהלומים הטבעיים, שהיה אבן הכלכלה העיקרית שלה.
על פי הנתונים יהלומים מהווים 80% מהיצוא של המדינה. ושהם שליש מהכנסות הממשלה. "עשרות שנים הסתמכנו על יהלומים. היום אנו מודים בכאב כי המודל הזה הגיע לקצה גבול היכולת". כך אמר לאומה נשיא בוטסואנה, דומה בוקו, בנאום שנשא בחודש אוגוסט. היום המצב במדינה שונה, תורים ארוכים נרשמיפ בקליניקות הממשלתיות. פיטורי עובדים בענף הבנייה והכרייה. והעלאות שהובטחו לסטודנטים לא מגיעות…
המומחים סבורים שהמשבר הנוכחי שונה ממשברים אחרים בעולם הסחורות, שכן מחירי היהלומים הטבעיים לא צפויים להתאושש.
בעוד יהלומים טבעיים נוצרים לאחר מיליארדי שנים באדמה, יהלומי מעבדה מיוצרים תוך שבועות או חודשים. לפי נתוני חברת הביטוח BriteCo Inc יהלומי מעבדה היוו כמעט מחצית מרכישות טבעות האירוסין בשנה שעברה. וזאת לעומת 5% בלבד מרכישות טבעות האירוסין בשנת 2019. יהלומי המעבדה מאז ומתמיד שווקו כדרך ירוקה ונטולת קונפליקטים להנות מהאבן הנדירה. עם הזמן גם המחיר שלהן הפך נגיש משמעותית יותר. וכעת אפשר לראות שהדבר פוגע באופן ישיר בשוק היהלומים הטבעיים ובמדינות אשר התבססו עליו.
ובנושא אחר,
לפני מספר שבועות תעשיית היהלומים הבינלאומית חוותה עוד טלטלה. וזאת לאחר הכרזת המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA) על שינוי שיטת הסיווג של יהלומי מעבדה. שאמור בטווח הארוך ליצור הפרדה ברורה יותר בין יהלומים טבעיים לבין אלו שנוצרו על ידי אדם.
