בשבועות האחרונים תעשיית היהלומים הבינלאומית חווה טלטלה. וזאת לאחר הכרזת המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA) על שינוי שיטת הסיווג של יהלומי מעבדה. שאמור בטווח הארוך ליצור הפרדה ברורה יותר בין יהלומים טבעיים לבין אלו שנוצרו על ידי אדם.
על פניו סיווג היהלומים החדש אמור היה לייעל את ההתמודדות עם יהלומי המעבדה שמציפים את השוק
כבר שנים שמנסה תעשיית היהלומים הטבעיים להילחם במתחרה שנכנסה לשוק. קמפייני ענק יצאו, חרמות רשמיים בתערוכות נראו. ואפילו ניסיונות להגדיר מחדש מה הוא יהלום על מנת להדיר את היהלומים החדשים מהשוק. אך בפועל שום דבר לא באמת השתנה, וענף יהלומי המעבדה המשיך לצמוח ולהתפתח. היום ייצור יהלומי המעבדה הפך כל כך מוצלח, שהם פשוט נמצאים בכל מקום ובכמויות גדולות.
בפועל רוב היהלומים הם כמעט מושלמים לגמרי. וכך נוצר מצב חדש בו שיטת הדירוג שיצר ה-GIA "ארבעת ה-C" (חיתוך, צבע, ניקיון וקראט) פחות רלוונטית להם. שכן היא פותחה במקור כדי להדגיש את התכונות הייחודיות והמורכבות של יהלומים טבעיים. שינוי שיטת הסיווג של יהלומי מעבדה צפוי להיכנס לתוקף בהמשך השנה. וכך במקום דוחות דירוג מפורטים, יהלומי מעבדה שיגיעו ל-GIA יסווגו מעתה תחת דרגות איכות פשוטות יותר: "פרימיום" או "סטנדרט". יהלומים שלא יעמדו בסטנדרטים מינימליים עשויים לא לקבל דירוג כלל.
ההחלטה של GIA מהווה צעד פורמלי לחיזוק ההבחנה בין יהלומים טבעיים לסינתטיים ותומכת בגופים שמרנים בתוך תעשיית היהלומים
כמו שציינתי קודם לכן, גופים שמרנים רבים בתוך התעשייה מנסים כבר שנים לשנמך את יהלומי המעבדה. אותם גופים שמרניים דחפו במשך זמן רב את האג'נדה לייצר הבחנה ברור בין היהלומים. שכן על פיהם יהלומים טבעיים, הנוצרים במשך מיליארדי שנים מתחת לפני כדור הארץ. והם אמורים לזכות להערכה רבה יותר בזכות נדירותם ותכונותיהם הייחודיות. לעומת זאת, יהלומי מעבדה נוצרים בתהליכים מבוקרים כמו המאפשרים ייצור המוני ו"שכפול אסתטי".
אלא שהאג'נדה הזו נועדה אך ורק להגן על בעלי אינטרס בתעשייה מיושנת שנפגעה קשות מהקדמה. בעלי אינטרס שרוצים להעלות מחירים ולהמשיך ולנצל את משאבי הטבע לרווח האישי והקפטיליסטי של עצמם. ההודעה של ה-GIA מסמלת רק דבר אחד – הקפיטליזם ניצח.
