מי אחראי על הטעייה צרכנית שנוצרה על ידי שחקנית AI? לסין יש תשובה

החוק הסיני הוא אחד המחמירים בכל הנוגע להטעייה צרכנית בשיווק ופרסום. אבל לאחורנה מצאו את עצמן הרשויות בפלונטר, את מי קונסים או ממי דורשים הסברים במקרה בו על החוק עברה משפיענית AI?
השחקנית הוירטואלית הסינית פאנג טאוזי, מצאה את עצמה במרכז סקנדל צרכני אחרי שפרסמה עדשות מגע
איך משפיענית AI יכולה לקדם בכלל עדשות אתם שואלים? זו בדיוק היתה השאלה שגם נציגי הממשל הסיני שאלו את עצמם לפני כמה שבועות. ב-31 ביולי העלתה לחשבונות החברתיים שלה השחקנית פרסומת בת דקה בה היא מקדמת את עדשות הראייה של NUTNUTLOOK. מדובר היה בקמפיין המסחרי הראשון של השחקנית שגרף במהרה למעלה מ-70 אלף לייקים. ועל פי הדיווחים מהר מאוד דף המוצר כבר הציג כי נעשו דרכו למעלה ממאה אלף עסקאות. אבל מהר מאוד התחילו להגיע גם התגובות מצד צרכניות שטענו כי איך דמות וירטואלית חסרת עיניים יכולה להעיד על נוחות העדשות לאורך יום שלם? הפרסומת הוסרה שישה ימים בלבד לאחר עלייתה והותירה אחריה המון סימני שאלה.
אבל פאנג טאוזי יש לציין היא לא עוד משפיענית וירטואלית. היא הכוכבת של הדרמה הסינית פופולרית 'הילדה שפוטרה'.
מדובר במיקרו דרמה שנוצרה כולה בבינה מלאכותית ועלתה לשידור בפלטפורמת דואין בחודש יוני האחרון. עד סוף חודש יולי, הסדרה חצתה את רף 200 מיליון הצפיות וצברה קרוב ל-387,000 עוקבים. עלילת הסדרה פשוטה, נערה מעיירה קטנה עם שאיפות להפוך לדוגמנית על. אשר נדחקת הצידה במקום עבודתה ומשתקמת דרך פעולות יומיומיות כמו לימוד אנגלית וכושר. סוד הקסם של הסדרה, בשונה ממיקרו דרמות אחרות שנוצרו על ידי AI, טקסטורת עור מציאותית. על פי הדיווחים מדובר במיקרו דרמה הראשונה בסין בה העור והתאורה נראית טבעית ורחוקה מהמראה הפלסטי והמנוכר שאפיין סדרות AI קודמות. טאוזי צברה מהר מאוד כמעט חצי מיליון עוקבים מה שהופך אותה למובילת דעת קהל חשובה.
אבל על פי חוק בסין אסור להשתמש בפרזנטורים על מנת לפרסם ציוד רפואי. כך שבעיקרון באופן אוטומטי הפרסומת לא חוקית. אבל איך מחילים את החוק ועל מי כאשר הפרזנוטורית לא קיימת?
החוק היבש מגדיר פרזנטור כאנשים שהם ״בשר ודם״. כך במקרה הזה הוא לא יכול לחול על השחקנית הוירטואלית הסינית פאנג טאוזי. האירוע כולו דרש מהמחוקק הסיני לחזור לספר החוקים ולנסות להבין איך פועלים במקרה כזה. ב-13 בנובמבר, קבע שופט במחוז פאניו שבגואנגג'ואו שיש להטיל קנס משמעותי על החברה שמפעילה את השחקנית. הקנס שניתן היה על סך 68,288 יואן שהם כ-10,200 דולר.
אבל למרות שהפרסומת ירדה והקנס ניתן נותרה שאלה חשובה. האם דמות AI היא יוצרת עצמאית או קניין רוחני בלבד? הרגולטורים בניו יורק ובדרום קוריאה כבר החלו לחייב גילוי נאות וסימון ברור של דמויות וירטואליות. אבל לא ברור כיצד ההשפעה שלהם על רכישות והטעיית צרכנים צריכה להיות מנותרת. בנוסף עולה שאלה נוספת האם או איך בכלל אפשר לתרגם את המעורבות הרגשית של העוקבות למכירות אבל מבלי לגרום לדמויות ה-AI ״לזייף״ חוויה אנושית?





