החודש הסתיימה ״תקופת המעבר״ שהגדיר האיחוד האירופי בכל הנוגע לשימוש בכימיקלים ותרכובות מסוג ה-PFHxA. החל מאמצע החודש מוצרים שלא יעמדו בתקן החדש יביאו את המותג להיזרק מגבולות האיחוד. והבדיקות של המוצרים יהיו דקדקניות מהמצופה
זה לא הפעם הראשונה ש״כימיקלי נצח״ עולים לכותרות השנה. רק באפריל האחרון הציבור הרחב למד על קבוצת הכימיקלים המדוברת בעקבות הסתבכות של לולולמון.
באפריל של השנה מצאה את עצה ענקית הספורט לולולמון במרכזה של חקירה ממשלתית תקדימית שנפתחה נגדה בארצות הברית. החקירה נפתחה על ידי התובע הכללי של טקסס, קן פקסטון, בחשד לשימוש מודע ב"כימיקלי נצח" מסוג PFAS במוצריה. מאחר שבארצות הברית לא קיימת חקיקה פדרלית האוסרת על הימצאות רעלנים בביגוד. עילת החקירה התמקדה בעבירת הטעיית הצרכניות שכן לולולמון אמנם אומרת שהיא מקדמת ״אורח חיים בריא״. בלולולמון מיהרו להגיב וטענו כי החברה משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות וכי השימוש בחומרים אלו הופסק לחלוטין כבר בתחילת שנת 2024. וכי גם חייבה את כלל הספקים בבדיקות צד שלישי קפדניות והכחשה נחרצת של הטעיית הציבור.
עכשיו ״כימיקלי נצח״ חוזרים לכותרות הפעם באירופה. שם נכנס לתוקפו התיקון לחוק REACH אחרי שנתיים בהם נדרשו חברות להוציא את הכימיקלים מכלל שימוש.
החל מה-10 באוקטובר נכנס לתוקפו התיקון לחוק REACH מ-2004. התיקון האוסר על שימוש בריכוזים מסוימים של החומר הכימי המכונה PFHxA (חומצה אונדקפלואורוהקסנואית), לצד מלחיו וחומרים נלווים. התרכובת הזו, היתה בשימוש במשך שנים ארוכות על ידי מותגים רבים כפתרון פופולרי ליצירת בדים עמידים בפני מים ודוחי כתמים. אלא שהתרכובת משתייכת למשפחת ה-PFAS אשר זכתה לכינוי המפוקפק "כימיקלי נצח" בשל העובדה שפירוקה בטבע עשוי לארוך אלפי שנים.
על פי הרגולציה החדשה כל חומר המרכיב את הבגד אינו רשאי להכיל: ריכוז השווה או עולה על עשרים וחמישה חלקים למיליארד (ppb) עבור התרכובת ומלחיה. וריכוז של עד אלף חלקים למיליארד עבור חומרים נלווים. הדרישה מציבה רף בדיקה קפדני וחסר פשרות שמחייב פירוק לגורמים של כל פריט מוגמר.
מה זה אומר? על פי SOURCING JOURNAL פריט כמו ז'קט לדוגמא אינו נמדד כחומר אחיד אחד. הוא יבדק החל מהיום לפי כל אחד ממרכיביו בנפרד. כך יבדק הבד החיצוני, השכבה חוסמת המים או הגימור דוחה הנוזלים במידה ויש כזה. ורק לבסוף הבטנה הפנימית. תנאי הבדיקה חלים באופן גורף על טקסטיל, עורות ופרוות בביגוד, הנעלה ואביזרים. וכן על מוצרי קוסמטיקה ואריזות מזון מנייר ומקרטון.
עבור בתי האופנה, הרשתות והקמעונאיות הגדולות, המציאות החדשה דורשת שינוי תפיסתי ומבני עמוק.
כבר לא די במעקב אחר מקורות חומרי הגלם. או באחריות על מה שקורה לפריט בסוף חיי המדף שלו, אלא יש צורך בבקרה מדעית וכימית מדויקת לאורך כל שרשרת הייצור של המוצר. מותגים שלא ניצלו את תקופת המעבר להתאפס על החוקים פשוט מאוד ימצאו את עצמם מחוץ לאיחוד האירופי.
