בחודש האחרון עוררה הזמרת אוליביה רודריגו מהפכה ברשתות החברתיות. וזאת כשעלתה להופיעה בשמלת "בייבי דול" ורודה וקצרצרה של המותג Chloe בהופעה בברצלונה. רודריגו, מתהדרת באסתטיקה של השמלות הקצרות והילדותיות שנקראות "בייבי דול" לכל אורך צילומי היח"צ לאלבום החדש שלה-You Seem Pretty Sad for a Girl in Love. ואפילו הופיעה בשמלה בובתית עם תחרה וגרבי ברך בקליפ שלה מהאלבום- Drop Dead.
שמלת ה"בייבי דול" :תמימות או אפלה?
הרשתות החברתיות מיהרו להזדעזע למראה של אוליביה רודריגו בשמלות ה"בייבי דול". שכן מדובר בשמלות קצרות ותינוקיות למראה. המלוות לרוב בגרבי ברך של ילדות קטנות ומכנסונים רוויי קפלולים בצבעי פסטל. השמלה, כשמה כן היא מעלה דימויים של ילדות קטנות. דבר שהוביל גולשים רבים לטעון שרודריגו עושה אינפנטיליזציה לגוף של אישה בוגרת. וגרוע מכך, מקשרת דימויים פרובוקטיביים עם אסתטיקה של ילדה קטנה. אבל האם מדובר בפרובוקציה או מסר חתרני?
שורשי השמלה: מילדות לבגרות
בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 , שמלת ה"בייבי דול" אכן התחילה את דרכה ככותנת לילה או שמלת בית עבור תינוקות וילדות קטנות. ילדות אפילו סרגו את השמלה עבור הבובות שלהן. רק בשנות הארבעים עיצבה מעצבת האופנה האמריקאית סילביה פדלר שמלה דומה עבור נשים בוגרות. כדרך לעקוף את ההגבלות בטקסטיל שהטילה ממשלת ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה.
בשנים הראשונות, נלבשה השמלה הקצרצרה עם השרוולים הנפוחים ככותונת לילה. ואורכה הקצר התאים בדיוק למחסור החמור בבד שחוו מדינות רבות בשנות המלחמה. אולם הפופולריות שלה הלכה וגדלה. ובשנות החמישים נשים רבות במערב עייפו מהאופנה הפרקטית והמיליטריסטית של שנות המלחמה. הן חיפשו להתלבש באופן כיפי ו״שובב״. ושמלת ה"בייבי דול" עם הסרטים והמלמלות המתוקות הפכה לכותונת הלילה האהובה על נשים רבות ברחבי העולם.
בלנסיאגה ומהפיכת הסיקסטיז
ב-1957 זעזע המעצב הספרדי קריסטובל בלנסיאגה את עולם האופנה. וזאת כשעצב שמלת ערב בגזרת "בייבי דול" כלבוש פורמלי. השמלה הקצרה, בגזרה הרחוקה מהגוף, הייתה עשויה שכבות של תחרה שחורה. היא היתה כל כך שונה מהאופנה הנשית באותן שנים עד שהיא נחשבה לפרובוקטיבית מדי ללבוש בציבור. אך תוך כמה שנים ספורות, עם תחילת שנות השישים, ההברקה של בלנסיאגה הפכה למהפכה של ממש עבור הדור הצעיר.
הסיקסטיז הביאו לעולם את הגל הראשון של הפמיניזם המודרני, במהלכו חיפשו נשים צעירות יותר חופש ושחרור בבגדים. בנוסף, זוועות מלחמת ויאטנם, ששודרו לראשונה בשידורים חיים למיליוני בתים ברחבי העולם, גרמו לצעירים רבים לרצות לאמץ אסתטיקה ילדותית ומתוקה כאסקפיזם. הפתרון המושלם נוצר ע"י מעצבת האופנה הבריטית מרי קוואנט ומעצב האופנה הצרפתי אנדרה קורג'. אשר החלו לייצר לראשונה בהיסטוריה חצאיות מיני קצרצרות ושמלות עם פרחים וצווארונים בסגנון ילדותי. האופנה הילדותית עם הצבעים הפסיכודליים קיבלה את הכינוי "מוד" (מהמילה "מודה": אופנה), ושמלת ה"בייבי דול" הפכה לטרנד ענק בזכות דוגמניות כמו טוויגי וג'ין שרימפטון.
ה"בייבי דול" בניינטיז: מתמימות לקשיחות
אחרי שלושה עשורים בהם האופנה הנשית הייתה מקסימליסטית ומוגזמת, עולם האופנה בניינטיז פנה למינימליזם. אבל בין השמלות השחורות הקטנות של גוצ'י לגופיות המינימליות של קלווין קליין… מעצבת אחת עדיין חיפשה להחדיר חוצפה והומור חזרה לטרנד. וכך, ב-1994 בתצוגת קולקצית הקיץ של המעצבת הסינית-אמריקאית אנה סוי בניו-יורק משהו קרה. הקהל זכה לראות את הסופר-מודלס הגדולות של התקופה: נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה וכריסטי טרלינגטון, מפזזות על המסלול בשמלות קצרצרות קוקטיות. שמלות עשויות תחרה לבנה עם נוצות לבנות בשיער. האסתטיקה כולה נראתה תמימה ומלאכית. והסגנון האופטימי ומלא שמחת החיים תפס מיד את תשומת הלב של עורכי האופנה. מגזין "ווג" וה"ניו יורק טיימס" מיהרו לכנות את היצירה של סוי סנסציה. אבל מי שדווקא אימצו את הלוק באהבה היו מוזיקאי הרוק והגרנג' של התקופה, ובעיקר הרוקרית קורטני לאב, סולנית להקת הפאנק-רוק הנשית Hole.
לאב שילבה את השמלה הבובתית עם אלמנטים של מיניות נשית מוחצנת. כמו חזייה בולטת ואיפור מרושל ומרוח ואף הוסיפה קשיחות של מגפיים צבאיות. שילובים שנוצרו במטרה מכוונת למוטט את האסוציאציה התמימה של השמלה. ובכך גם את הסטריאוטיפ התמים של נשים הלובשות אותה.
בעזרת מיניותה הבועטת והבלתי-מתנצלת, הפכה לאב את שמלת ה"בייבי דול" מסמל של ילדותיות לסמל של רוקנרול נשי קשוח וקולני.
על כן, אם נסתכל מקרוב בהופעה של אוליביה רודריגו, נוכל לראות שהיא משלבת השמלה הנאיבית של Chloe, עם מגפיים צבאיות שחורות וקשוחות ממש כמו קורטני לאב לפניה. אמנם את צילומי הקליפים באלבום, בהם שילבה הזמרת את השמלה עם סרטים בשיער ונעלי בובה. דבר שניתן לפרש כניסיון ראשוני לפרובוקציה שנועדה למשוך את תשומת לב הקהל. אך ניכר שהיא זנחה מאוד מהר את האסתטיקה הבעייתית, לטובת שילובים שנראים הרבה יותר כמו הומאז' ברור לרוקריות של הניינטיז ולסטייל של קורטני לאב מאשר למסרים אפלים כלשהם. כי בהמשך מורשת הסטייל של קורטני לאב, גם ה"בייבי דול" של אוליביה רודריגו נועד למוטט סטריאוטיפים של הגוף הנשי והמיניות הנשית הבוגרת, במקום לעשות אינפנטיליזציה לגוף הנשי.
