BringThemHomeNow#

בית האופנה LOEWE העתיק עיצוב של מעצב ישראלי צעיר

העתקה בעולם האופנה זה לא דבר חדש. נהפוכו היא דבר שבשגרה וכעת עם ענקיות האופנה האולטרה מהירה אנחנו רואים בתדירות כמעט יום יומית. אבל מה קורה כאשר בית אופנה גדול מעתיק מעצב צעיר בתחילת דרכו? זה בדיוק מה שקרה למעצב ובוגר שנקר טל מסלבי ממש בימים האחרונים. כאשר בית האופנה LOEWE העלה על המסלול דגמים דומים מדי לאלו שעיצב עבור קולקציית הבוגרים שלו. אז מה היה שם? 

מסלבי, בוגר המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, העלה על מסלול תצוגת הבוגרים לפני חודשים בודדים קולקציה שלמה העוסקת במעבר החיים אל העולם הדיגיטלי. בעודו צופה בתצוגת החורף של בית האופנה LOEWE בטלפון קיבל הודעות מחברים שהעירו כי חלק מהעיצובים זהים לקונספט שלו.

"ברגע שראיתי את הדגמים מאחורי הקלעים, את הרגע שזה מודבק לגוף, הבנתי שמדובר במדבקה. הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שילוב. הרגשתי מוחמא אבל גם כועס." סיפר טל מסלבי בראיון שערכנו איתו מאז המקרה. "הטכניקה הזו כבר שנה וחצי נחקרת על ידי. התחלתי איתה בשנה ג ללימודים בקורס RTW. ובזכותה זכיתי בתחרות עיצוב בינלאומית בקטגורית אקססורי בבילבאו /ספרד. לאחר מכן אף המשכתי והבאתי את זה גם בגמר בתצורה יותר ריאליסטית, המזכירה את לואווה."

את הוידאו הראשון שחשף את פרויקט STICKERS לקורס ה-RTW שלו פרסם אי שם באפריל 2021. את הפוסטים מקולקציית הגמר, אלו שזכו להצלחה אדירה, פרסם ב-2 באוקטובר האחרון. כך ברור למדי שהקונספט הייחודי של המעצב הגיע הרבה לפני LOEWE.  

"קיבלתי מהפוסט שעשיתי [על מקרה ההעתקה] מלא אהבה ותמיכה. הרגשתי שאני לא לבד ויש מאחורי גב מדהים בארץ ובעולם. קיבלתי הרבה חיזוקים מאנשי תעשייה. מקרים כאלה קורים תמיד, עבורי זה היה דומה מידי. הרעיון בהתחלה הגיע ממדבקות של ילדים בוריאציה שעשיתי בשנה ג׳. ובשנה ד׳ רציתי שזה יותר ידבר על העבודה שבגדים הופכים ליותר וירטואלים. וטקסטורות נעשות פחות ופחות מוחשיות למגע, בתצוגה בחרתי שלא להדביק על גב הדוגמן כי אנחנו חיים בעולם של פרונט."

לא תתפלאו לגלות שבתי אופנה גדולים עושים את זה כל הזמן. אלא שהנושא לא זוכה למקום במדיה בדרך כלל. 

דוגמאות מאוד מפורסמות שדווקא כן עלו לכותרות היו… ב-2015 צוות העיצוב של בית האופנה שאנל קנה ממעצבת הסריגים הסקוטית מטי וינטריליון כמה מהעיצובים המיוחדים שלה לצורך "מחקר". וינטריליון, ידועה בסריגים שלה המשמרים  מלאכת היד המוכרת של פייר איילנד. וכך תוך חודשים ספורים אותם סריגים בשינויים מינורים עלו על מסלול התצוגה של בית האופנה. המעצבת שפנתה למותג והאשימה בהעתקה זכתה לקבל "קרדיט". על כך שהקולקציה הושפעה מיצירתה ושום דבר מעבר לזה. 

עוד סיפור הוא זה של ג'קט העור מקולקציית הקרוז 2018 של בית האופנה גוצ'י. אז טען אלסנדרו מיקאלה כי הוא עשה הומאז' למעצב האופנה האפרו אמריקאי דייפר דן. זאת כשהעלה על המסלול ג'קט עור זהה כמעט לחלוטין לזה המזוהה עם דן. ברשתות החברתיות הדבר לא עבר ורבים האשימו את מיקאלה בהעתקה בוטה וכן גם ניכוס תרבותי. וכמובן שאסור בתכלית האיסור לשכוח את הסיפורים הרבים על משפיענית האופנה דניאל ברנסטין שגנבה עיצובים של מעצבות צעירות רבות, אבל כדי לדבר עליה צריך כבר ספר. 

עצוב לדעת כי דווקא הרשתות החברתיות אלו השמשות אותנו להפצת הכשרון והעשייה שלנו הן אלו אשר מאפשרות פגיעה שכזו. 

אם נשים בצד את בתי האופנה הגבוהים… נוכל לראות כי בתעשיית האופנה האולטרה מהירה העתקה וניצול עיצובים של מעצבים צעירים קורה על בסיס יומי. קחו לדוגמא את ענקית האופנה האולטרה מהירה BOOHOO או מתחרה קצת יותר מתונה שלה ASOS. לשתי החברות יכולת להפיק פריטי לבוש בפחות משבועיים, שתי החברות מודות גם כי הן נסמכות על "מחקר אינסטגרם" כדי לזהות את ה"טרנד" הבא. וסוג המחקר הזה הוא שמתדלק את העסק אדיר הממדים שלהם. וכך הגלגל ממשיך להסתובב. ברגע שעיצוב עלה לרשתות החברתיות זה רק עניין של זמן עד שמותג אחד (או אפילו כמה) יעתיקו אותו וייצרו מאות אלפי מוצרים זולים ו"נגישים" יותר מזה של המעצב המקורי.

יש אלו הטוענים כי דווקא הרשתות החברתיות מצליחות לחשוף עוולות מהסוג הזה ולתת להן במה. 

המעצבים השונים ברוב המקרים לא נותרים חייבים. ומשתמשים בפלטפורמות השונות כדי לפרסם את העוול שנגרם להן מצד המותגים הגדולים. כך לדוגמא נחשפנו גם אנחנו במערכת המגזין לטענה של מסלבי. הפוסט שהעלה בעמוד האינסטגרם שלו, בו דוגמאות זו לצד זו של ההעתקה, זכה למעל 2,800 לייקים, עשרות רבות של תגובות והמון שיתופים. כולם מגיעים מאנשים שעומדים לצד המעצב. דואגים לתמוך בו ולנסות להעלות מודעות לאשר קרה. 

אך אם בשנים האחרונות זכו חשבונות אופנה החושפים "מעתיקנים" לתהילה, היום רובם כבר לא איתנו. קחו לדוגמא את  דיאט פראדה שהפכו מפורסמים בקרב אנשי תעשייה ובעולם בזכות עשיית הצדק שלהם. הם היו מעלים תמונות זה לצד זה של העיצוב המקורי והחיקוי וכך עזרו למותגים קטנים ומעצבים צעירים שלא יכלו להשמיע את קולם. החשבון הצליח במו ידיו להילחם למען הצדק של רבים, לבטל תצוגות ומותגים והביאו לשינוי לא קטן בתעשייה. ולמרות שרבים תייגו את העמוד גם בפוסט של טל מסלבי, נדיר יהיה לראות אם הוא יעמוד לצד המעצב עכשיו. שכן הם כבר ממזמן לא עושים "את זה".

Translate
דילוג לתוכן