ממשנקר לסטודיו פעיל בחודשים בודדים – סטודיו הכלות של המעצבת רותם כהן

אי שם בין גל קורונה אחד לאחר, הציגה המעצבת רותם כהן את קולקציית הגמר שלה בתצוגת שנה ד’ של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. אז עולם החתונות לא הצליח להתאושש וזוגות רבים נאלצו לדחות את הרגע המאושר שוב ושוב ושוב. ובהתאם קולקציית הכלות של כהן קיבלה טוויסט “בידוד” שגרם לה לבלוט ולבועט. מאז עברו חודשים בודדים והיום כהן כבר פתחה סטודיו ומעצבת שמלות כלה בסגנון הייחודי שאפיין גם את קולקציית הגמר שלה. ישבנו איתה לשיחה לדבר על החלום לעצב, וקולקציית הגמר המקיימת. 

קולקציית הגמר של רותם כהן | צילום – אלה אוזן

לראיון שלנו, רותם הגיעה עם 2 שקיות עמוסות. כך עוד לפני שהציגה את עצמה באופן רשמי, היא הכריזה שבשקיות הביאה את הסקצ’בוקים של שנקר כדי שנוכל לראות. ההתרגשות ממראה הסקצ’בוק הענק, ממנו זלגו בדים וחומרים, לא איחרה לבוא. וכך בלי מילים מיותרות צללנו לעומק העשייה וההשראה של המעצבת הצעירה. בין העמודים גילינו גזרות, פיתוחי בדים ועולם תוכן שנע בין מציאות לחלום. מציאות החיים שלנו בעולם המודרני והחלום, או שיש לומר הפנטזיה, של מה אפשר ליצור. 

אז רותם ספרי לנו בצורה פורמלית קצת על עצמך 

“היי, אז אני רותם כהן, אבל לא לעוד הרבה זמן כי אני מתכננת לשאת את שם המשפחה של בן-זוגי רועי אחרי החתונה, ואז אהיה רותם חן. בת 28, אוטוטו 29. מתגוררת ומנהלת את הסטודיו שלי ביישוב אירוס, שזה יישוב קטנטן בין ראשון לציון לנס ציונה. מדקלמת בעל-פה את כל סרטי דיסני ואפשר לומר שגם קצת חיה בסרט שאני אחת הדמויות. בגיל 4 התייתמתי מאמי ומאז אבא שלי מגדל אותי ואת אחי הקטן במסירות ונתינת אין-קץ.”

מאיפה הגיעה התשוקה הבוערת הזו לעיצוב אופנה?

“האהבה שלי לאופנה התחילה בתיכון. במשך שלוש שנים נסעתי מביתי בראשל״צ לתיכון המקיף ביהוד רק בשביל מגמת עיצוב אופנה. משם הדרך הייתה קצרה לבחירה ללמוד בשנקר. אבל הכישלון בבחינות הקבלה בפעם הראשונה הביא אותי לשינוי כיוון דרסטי, הישר אל אוניברסיטת תל-אביב, שם למדתי תואר ראשון דו-חוגי חשבונאות ותיאטרון. בשנה האחרונה ללימודים הבנתי שאני לא במקום הנכון וניסיתי להתקבל שוב לעיצוב אופנה בשנקר. התקבלתי. סיימתי את התואר באוניברסיטת תל אביב, ומשם המשכתי ישר אל שנקר. והנה היום אחרי 4 שנות לימודי אופנה אינטנסיביות אתן פוגשות אותי לשיחה על מה קורה עכשיו. דרך אגב הפעם הראשונה שלקחו את הבגדים שלי סטייליסטים זה היה לאדיטוריאל למגזין שלכן.” 

באמת זה מרגש ממש לשמוע, ספרי לנו על זה ועל עולם ההשראות שלך 

קיימות היא חלק מהחיים שלי מגיל אפס. אני חייה את זה אבל לא באמת קישרתי את זה אף פעם לאופנה. בשנה ג’ היה קורס שנקרא אתחול אופנה, ושם היינו חייבים לעשות בגד מחומר שיועד לזריקה. התכוננתי לזה – משנה א’ היה לי פתק שכתבתי באייפון ממה אני רוצה לעבוד וזה גם הדגם שהצטלם למגזין שלכן. בלי קשר לאהבה שלי למחזור יש לי אהבה ל”נסיכיאדה”. ונצנצים. ושמלות טול ענקיות. הבדיחה עליי בלימודים היתה שאני אחר כך ילך לעצב מרצ’נדייז של טינקרבל ל-FIX. תוך כדי הלימודים הייתי בהתמחות אצל לי גרבנאו ודנה הראל, שם עוד יותר נמשכתי לרקמות ולעבודת קראפט. היה לי ברור שאני מביאה כלות לשנקר.”

קולקציית הביכורים של רותם כהן | צילום – טלי שמל

ומה אמרו לך על הסקצ’בוק הזה בשנקר?

“בביקורות הראשונות שלי ובמהלך כל שנה ד׳ הייתי מביאה סקיצות של השמלות הכי מוקצפות ו״מסחריות״ שיש. כמו אלו שאני עושה היום. המנחים שלי ניסו להניא אותי מזה. מהסיבה העיקרית, שכל עוד את סטודנטית, כדאי שתתנסי בלפרוץ גבולות. ולא להביא את מה שתוכלי לעשות כל החיים אחר-כך. היה לי קשה לקבל את הביקורת, בדיעבד אני כמובן מבינה שהם צדקו, אבל באותו רגע החלטתי שאני נכנסת למזכירת החוג ומודיעה לה על פרישה. רק שבוע לאחר מכן, ובזכות המון שכנועים מאילן בז׳ה, ראש החוג, והמרצים – החלטתי לשנות כיוון ולהביא כלה ״אחרת״. לא את השמלות שכולנו מכירים בחתונות בישראל. “

אז מה עשית? 

“בהתחלה רציתי לעשות שמלות מודולריות, אחר כך רציתי להשתמש בקיים. ואז הגיע הרעיון לבקש מהסטודיוים בהם עבדתי שאריות בדים וההיענות הייתה מטורפת. כשקיבלתי גלילים קיבלתי גם כאפה. כי הבנתי שהם היו אמורים להגיע למכולה. ועד היום הם עוד מעבירים לי חומרים. זה לא מובן מאליו. היום בעסק שלי אני נשענת בעיקר על בדים שנתרמו לי. אלא אם כן הלקוחה רוצה משהו ספציפי ואז אני באמת הולכת לקנות אותו. בהמשך הדרך אני רוצה פעם בשנה להוציא דגם שמאגד את כל השאריות האלה והוא פיס. שתהיה לקוחה שזה יהיה רק שלה ואי אפשר יהיה להעתיק אותו. והוא יהיה 100% מקיים.”

אז בואי נדבר על המותג היום באמת. כשבאה אליך כלה, היא בוחרת ממגוון העיצובים שלך ואת תופרת שמלה למידות שלה?

“כן היא באה רואה מה יש ומשם ממשיכים. ולפעמיים יהיה לי את החומר ממנו נוצרה השמלה המקורית ואוכל לייצר לה העתק זהה. לפעמים מגיעות כלות שרוצות בד ספציפי שלא קיים במאגר שלי אז אני יוצאת לקנות להן במיוחד. וגם פה אני מצליחה למצוא מלאים שאני יכולה לקנות ממותגים שסוגרים לדוגמא וכן הלאה.

בשנקר הקטע היה להגיד לא הוצאתי כסף על הפרויקט גמר. על חומר, זה לא היה ממקום כלכלי אלא להגיד אני עשיתי פרויקט גמר זירו וויסט וגם שם לקחתי את כל השאריות של השאריות שלא בהכרח היה לי מה לעשות איתם וגזרתי אותם בשתי וערב ויצרתי מהם את המעיל האחרון של הקולקציה. המטרה שלי הייתה להוציא כמה שפחות שקיות זבל שילכו להטמנה. בקולקציית הגמר שלי את החרוזים והפייטים עשיתי מפלסטיק ביתי. מכסה של קוטג’, עטיפה וכו׳ לקחתי הכל גזרתי והכנתי מהם פייטים.”

קולקציית הביכורים של רותם כהן | צילום – טלי שמל
אז עכשיו פתחת את הסטודיו שלך. איך זה הולך?

“כן פתחתי את הסטודיו באירוס, בו כרגע אני יוצרת שמלות כלה מכל הבדים שנתרמו לי ומקבלת כלות. חתונות יש, ומרגיש שיש רק יותר ויותר משנה לשנה.”

כמה זמן עבר מאז שסיימת את שנקר?

“חודשים בודדים”

ואת כבר עושה כלות

“כן וזה הכי לא מובן מאליו. כל יום אני קמה ומרגישה מבורכת. אבא שלי כל הזמן אומר לי שאנשים לפעמים יושבים שנה בלי שמישהו יגיע. זה בלי פרסום או ויטרינה ברחוב מרכזי. אבל אני עובדת בזה פול טיים – מפרסמת בקבוצות, עונה לשאלות ואנשים פשוט מגיעים.” 

אז איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

“בעוד 5 שנים אני נורא רוצה לקדם את הרעיון של השמלה פרי יצירתי משאריות. כזו שבאמת אי אפשר יהיה להעתיק. שמלה שמהמחשבה והיצירתיות שהשקיעו בה היא אדירה. היום אני גם עומלת על ליין ריזורט לירח הדבש של אחרי…”

לאחר השיחה היה ברור שמדובר בהתחלה של משהו חדש. כזה שכהן עצמה עוד מפתחת אבל יביא לשינוי גדול באופן בו אנחנו תופסים אופנת כלות. אנחנו כבר סקרניות לראות את ליין הריזורט וכן גם איך היא תתפתח בשנים הקרובות לאור הביקוש העולם לאופנה מקיימת. את היצירה של רותם כהן תוכלו לראות בעמוד האינסטגרם של המותג שלה שאנחנו ממליצות בחום לעקוב אחריו לעוד מידע, השראה ופרטים.

My Cart Close (×)

Your cart is empty
Browse Shop
דילוג לתוכן