ברשתות החברתיות אנג'ל נמברס וסרטוני מניפסטינג הפכו מטרנד אסתטי חולף לשפה שלמה. אבל בעולם מדווחים, שמאחורי הפוסטים עומד שינוי תפיסתי ודמוגרפי עמוק. כזה אשר משפיע יותר ויותר גם על הרגלי הצריכה של המשתמשים.
בעידן של חרדה אקלימית, אובדן זכויות ואי-ודאות פוליטית צעירים רבים ברחבי העולם רואים ברוחניות תקווה
אירועי 5 השנים האחרונות הובילו אנשים רבים בעולם לזנוח את הדת. על פי מחקרים עדכניים של מרכז Pew ו-PRRI חושפים תמונה ברורה: הדת הממוסדת בירידה, הרוחניות בעלייה. על פי הנתונים לפני 15 שנים המדינה עם הכי הרבה אזרחים שהזדהו כ״רוחניים״ ללא קשר לדת הייתה, יפן. אלא שמאז הפכה ארה״ב למדינה עם הכי הרבה אנשים שלא משייכים עצמם לאף דת. כאשר הצעירים הסינים מביאים את המדינה למקום השני. היום, מחקרים מראים כי כ-10 מדינות ברחבי העולם הפכו להיות בעלי רוב ״לא דתי״.
את המגמה הזו מובילים בגילאי 30 ומטה אשר חשים כי המוסדות הדתיים הם גופים מיושנים. אשר אינם עולים בקנה אחד עם תפיסת עולמם הפרוגרסיבית. עבור הצעירים, הדת הממוסדת דורשת ציות לכללים אחידים. אך לעומתה ״הרוחניות״ מאפשרת התאמה אישית שמקנה לכל אחד את היכולת להתחבר למשהו גדול יותר בצורה אותנטית. מחקר של ארגון PRRI מצא כי בארה״ב כ-60% מהצעירים שעזבו את הדת אליה נולדו עשו זאת בשל היחס השלילי של אותן קהילות לקהילת הלהט"ב.
אבל איך הרוחניות החדשה משפיעה גם על הרגלי הצריכה התפיסה הכלכלית של אותם צעירים?
בפרק האחרון של הפודקאסט סיידנוט דיברו עורכות המגזין על המנוח ״וולנס צרכני״. תפיסה חדשה שהאירה לצרכנים את הזרקור על הרגלי הצריכה שלהם. תפיסה אשר הובילה אותם ליצור מערכת יחסים חדשה עם כסף ורכוש. אותה תפיסה נולדה כתוצאה ישירה של השנים האחרונות והצורך לא רק בתקווה אלא גם שליטה.
הצרכנים שמצאו את עצמם לומדים ומתחברים יותר לעולמות ה״רוחניות״ קיבלו קונטקסט חדש לגמרי למילה חומר. אשר יצר מגמה צרכנית חדשה שמעצבת מחדש את התעשייה ומערערת את הקרקע היציבה של התאגידים. אבל מה זה אומר בפועל למותגים? את התשובה תוכלו לגלות בפרק החדש של סיידנוט שזמין עכשיו להאזנה גם ביוטיוב
