אתמול הלך לעולמו אחד מאנשי תעשיית האופנה החשובים והמשמעותיים בעולם. המעצב האיטלקי אדריאנו גולדשמיד שזכה לכינוי המכובד "הסנדק של הדנים".
בלי הכשרה פורמלית אבל המון סקרנות לחומר החדש שגילה, גולדשמיד עשה מהפכה בג'ינס
על פי הסיפורים המסע של אדריאנו גולדשמיד ללב תעשיית האופנה החל בכלל בזכות חבר. זה עודד אותו למכור ג'ינסים מיובאים לצעירים מחוץ למועדון לילה באיטליה. ההצלחה המהירה הובילה אותו לפתיחת החנות הראשונה שלו "King’s Shop". חנות שנפתחה בעיירת נופש ושירתה קהל לקוחות בינלאומי ועמיד שחיפש פריטי אופנה ייחודיים שאי אפשר למצוא בכל מקום. ההצלחה של החנות הובילה אותו להבנה שג'ינס יכול להיות הרבה יותר מבגד עבודה גס.
כך בשנת 1974 הקים את המותג הראשון שלו, Daily Blue. גולדשמיד בחר להעז ולשבור את המוסכמות של אותה תקופה, כשהציג גזרות חדשניות וצבעים שלא נראו קודם לכן בעולם הדנים. והעלה את המחיר של המוצר לטווח שהיה שמור אז, על פי הדיווחים, לבתי אופנה ומותגי יוקרה. בראיון שהעניק בעבר ל-SJ Denim סיפר כיצד "דיילי בלו היה חשוב לא רק בזכות המכירות וההצלחה. אלא גם בגלל שהייתה לו השפעה חזקה מאוד על עולם האופנה. למעשה, באותה תקופה, אופנת הדנים ממש התחילה".
אבל השפעתו של גולדשמיד על התעשייה לא נעצרה רק בעיצובים שלו עצמו.
גולדשמיד פעל מתוך אינסטינקט טהור, ניסה בדים יקרים וטכניקות שטיפה חדשניות. ובכך יצר כמעט במקרה את קטגוריית הפרימיום דנים שאנחנו מכירים היום. בתחילת שנות ה-80 הוא הקים קולקטיב של מעצבים צעירים שעזר להזניק מותגי ענק בינלאומיים. הוא נחשב למנטור של דור שלם בתעשייה, כולל רנצו רוסו מייסד דיזל. כערך עליון הוא תמיד דאג להקיף את עצמו בכישרונות חדשים. ונדדד בין ייעוץ למותגי על כמו קלואי לבין הקמת מותגים אישיים כמו Goldsign או Agolde. הרצון שלו להכשיר את הדור הבא ולתת מהידע שלו לתעשייה כולה הפכה אותו לדמות נערצת שכולם רצו לשתף איתה פעולה.
״קול קורא במדבר למען כדור הארץ״
אחד ההיבטים המרתקים ביותר בסיפורו של אדריאנו גולדשמיד היה המחויבות שלו לקיימות. הרבה לפני שהנושא הפך לטרנד עולמי. כבר בשנות ה-90 הוא הבין שהתעשייה דוהרת לכיוון מסוכן. ושיש להמצאות שלו חלק פעיל בדבר. הוא התחיל לקדם שימוש בסיבים ידידותיים לסביבה ושיטות צביעה חסכוניות. וסיפר לא פעם בראיונות כי בתחילת הדרך כולם חשבו שהוא מבזבז זמן וכסף, אבל הוא סירב לוותר.
על פי הדיווחים בעולם גם בשנותיו המאוחרות, המשיך להסתובב בתערוכות מקצועיות עם אותה סקרנות של מעצב מתחיל. ״הוא תמיד חיפש את הטכנולוגיה הבאה, מהדפסה דיגיטלית ועד אוטומציה. והיה פתוח לשיחה עם כל סטודנטית או עיתונאית שרצתה ללמוד על עולם הדנים״ נכתב עליו ב-WWD.
