בשבועות האחרונים עלה באינסטגרם ובקהילת האופנה בלונדון דיון שקשה להתעלם ממנו. דיון סביב תערוכת האופנה “Costume Art” שעלתה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. ובעיקר סביב שאלה שנמצאת בלב התעשייה מאז ומתמיד: מי באמת מקבל קרדיט על יצירה?
הכל התחיל כשאמנית הטקסטיל הבריטית אנוסקה סאמס פרסמה סדרת פוסטים. בהם טענה כי העבודה שלה הוצגה בתערוכת מכון התלבושות בלי קרדיט וללא אישורה.
לפי גרסתה של סאמס, מוזיאון המטרופוליטן הביע בתחילת העבודה על התערוכה עניין ביצירה המשותפת שלה ושל המעצב יואב הדרי. הדרי הוא מעצב ישראלי שגדל בתל אביב ולמד בבית הספר סנטרל סיינט מרטינס בלונדון. לאחר לימודיו עבד אצל תום בראון, סקיאפרלי ואלכסנדר מקווין לפני שהקים את הסטודיו שלו (YH) ועבר לניו יורק.
השניים שיתפו פעולה בקולקציית סתיו־חורף 2023 בזמן שהיו חלק מתוכנית אמנים בקרן סאראבנד בלונדון. קרן שהקים אלכסנדר מקווין ב־2006 במטרה לתמוך במעצבים, אמנים ויוצרים צעירים בתחומי אופנה, טקסטיל ואמנות. כיום הקרן פועלת כחממת יצירה המעניקה מלגות, חללי סטודיו, מנטורינג ותמיכה מקצועית. והיא נחשבת לאחד המקומות המשמעותיים לצמיחה של כישרונות צעירים בתעשיית האופנה הבריטית.
לדברי סאמס, היא הייתה בקשר ישיר עם אנדרו בולטון, האוצר הראשי של מכון התלבושות במטרופוליטן, כדי לוודא שתקבל קרדיט על עבודתה. אלא שבשלב מסוים נאמר לה שהשמלה לא תיכלל בתערוכה, ולכן מבחינתה הסיפור הסתיים שם. זה לפחות עד שגילתה, דרך האינסטגרם ובמקרה לגמרי, שבתערוכה מוצגת שמלה בשם “Corpus Nervina 0.0”. אשר נראית דומה מאוד לשמלת השיער המקורית שעליה עבדה עם הדרי.
ופה מתחיל החלק המורכב.
הדגם החדש שיצר יואב הדרי שמוצג במטרופוליטן עשויה משכבות אורגנזה עם רקמת יד בחוטי משי, ריון וכותנה, כשחוטי המשי השחורים אמורים להזכיר גם שיער וגם מסלולים עצביים בגוף. כלומר, מהזווית של הדרי, מדובר ביצירה חדשה שנבנתה עם טקסטיל חדש שיצר. מבחינת סאמס, אי אפשר להפריד את העבודה החדשה מהשפה הוויזואלית ומהטקסטיל המקורי של הדגם שהיא יצרה יחד איתו.
לאחר שסאמס פרסמה את הפוסטים שלה, התגובה הרשמית של מוזיאון המטרופוליטן הייתה שמדובר בסכסוך בין שני היוצרים, ולכן זה לא עניין שהמוזיאון מתערב בו. ועכשיו לשאלה שנשארת. אפשר להתווכח שעות על מי צודק כאן מבחינה משפטית או אתית. אבל האמת? זה לא החלק המעניין. מה שמעניין הוא כמה הסיפור הזה בכלל לא חריג וכמה תחומים אפורים יש בתעשייה כשזה מגיע לקרדיט.
עולם האופנה בנוי על שיתופי פעולה. מעצבים עובדים עם אמני טקסטיל, רקמה, אמני הדפסים ובעלי מלאכה שלפעמים אחראים לחלק הכי ייחודי ביצירה.
אבל לא תמיד מקבלים את אותה נראות כמו השם שעל התווית. וזה לא נעשה מתוך כוונה רעה. זאת פשוט הדרך שבה התעשייה בנויה. אבל אולי זאת בדיוק הבעיה. כי ברגע שאופנה מנסה למצב את עצמה כאמנות, במיוחד בתוך תערוכה כמו “Costume Art”, עולה גם השאלה איך נותנים קרדיט ראוי בעולם כזה.
אל המגזין הגיעה תגובתו הרשמית של המעצב הישראלי לנושא:
״יואב הדרי הגה את הקונספט של שמלת Nervina בשנת 2023, בזמן שפיתח את קולקציית סתיו/חורף 23 שלו בלונדון. השמלה כבר הייתה מפותחת בשלב שבו סאמס הוזמנה לשתף פעולה עם הדרי. שיתוף הפעולה התמקד בפיתוח פרשנות טקסטיל לרעיון שהדרי כבר הכין עבורו דגם מוקטן באמצעות לוחות השראה, דוגמאות אריגה מארכיון העבודות האישי שלו, דיגומים חופשיים ואבות-טיפוס. וזאת כדי להעביר את החזון שלו שכבר כלל מבנה של חוט-על-שמלה-לבנה ואת הסילואט שלה.
קונספט ה-Nervina שהחל בשנת 2023 התפתח לכדי עיצוב חדש אשר אינו משתמש בטקסטיל המוגן של סאמס. היצירה החדשה, "Nervina Corpus 0.0", הייתה מאז ומתמיד עיצובו של הדרי, כולל הקונספט, הרכיבים, הטכניקות, הרגישות האמנותית וסכמת הצבעים שלה, התואמים את מכלול עבודתו הכללי. הדרי הציע לתת קרדיט ראוי על שיתוף הפעולה של שנת 2023, אך הצעה זו נדחתה על ידי סאמס.״
