בצל תוכנית המכסים של טראמפ, ממשיכה הודו לשווק את עצמה בחלופה היצרנית המשתלמת בעולם. ראש הממשלה מודי משיק קמפיינים ענקיים. הסכמי סחר מתגמלים נחתמים עם מעצמות באירופה. אבל האם זה יספיק?
הודו מנסה בשנים האחרונות ללכת בעקבותיה של סין ולשדרג את התדמית שלה בשוק הבינלאומי
מבחינת תעשיית האופנה והטקסטיל היא נתפסת לרוב ״ייצרנית מסורתית״. זו שיכולה לייצר כותנה ולספק מלאכות יד מדויקות בצורה הגבוהה ביותר. העולם מנגד, מחפש יצרנים העוסקים בייצור מתקדם וטכנולוגי של בדים סינתטיים. סין הייתה הראשונה להבין את הדבר. וקידמה כבר לפני עשור תוכנית ממשלתית שמטרתה הייתה אחת, להפוך למעצמת ייצור איכותית ונחשקת בעיני העולם.
כעת הודו רוצה לעשות את אותו הדבר בדיוק. להתייעל, לשנות את התדמית ולעקוף את המדינות השכנות בתעשייה. על מנת לעשות זאת הממשלה יצאה בקמפיין ענק. בשלב הראשון שלו היא מפרסמת את המפעלים שלה לעולם כדי לשנות את התדמית. בשלב השני, יזם ראש הממשלה מודי הסכמי סחר חדשים עם אירופה. הראשון כבר נחתם מול בריטניה ויאפשר למדינה לייבא ולייצא ללא עלות לשני הצדדים. וזה עוד לפני ההתחייבות להשקיע מיליארדים בתשתיות.
אלא שמומחי תעשייה טוענים כי זה לא יעזור למדינה בטווח הקצר. ויקחו שנים רבות עד שהתשתית ההודית בכלל תגיע לרמה של המתחרה הסינית
לייצור ההודי, גם במקום שהוא נמצא היום, יש יתרונות. הגדול שבהם הוא עלויות העבודה הנמוכות. בממוצע מרוויח עובד הודי כ-1.50 דולר לשעה. כאשר מקבילו הסיני ירוויח בין 3.85-4.60 דולר. ומקבילו הויאטנמי בין 2.10 ל-3.50 דולר. עוד המדינה נחשבת ליציבה פוליטית ובטוחה למי שנכווה בעבר מהפיכות כאלו ואחרות. "הודו נמצאת במקום טוב יחסית", מסרה צ'אנדרימה צ'טרג'י, מזכ"לית התאחדות הטקסטיל ההודית ל-BOF. לפי צ'טרג'י היעד ששמה לעצמה הממשלה ההודית, היא להגדיל את הייצוא ולהרוויח ממנו 100 מיליארד דולר עד 2030.
אך למרות היעדים השאפתניים והיתרונות, הודו עדיין מפגרת מאחור. עוד לפני ייעול שרשראות האספקה וההשקעה במפעלים. למדינה עצמה קשיים שיכולים להשפיע מאוד על הייצור. כמו תשתיות מיושנות, כבישים שבורים והפסקות חשמל תכופות, המקשות על העבודה השוטפת. וזה עוד לפני שדיברנו על המס שהוטל על ידי ארה״ב שמגיע ל-50% על טקסטיל הודי.
בפועל ההודים חדורי מטרה. בארץ מותגים רבים כבר עברו לייצר במדינה ויכול להיות מאוד שזו תהיה הדרך שלה להשתלט על העולם. צעד אחר צעד ודווקא דרך מדינות קטנות. הודו ייצור
