שיתוף הפעולה בין ענקית הספורט אדידס למעצב האמריקאי ויילי צ'אווריה הפך מזמן לאחד המבוקשים בעולם. בשבוע שעבר בפאנל מיוחד חשף המעצב את הנעל החדשה שעיצב עבור המותג. ומהר מאוד זכה מהעולם לטיפול זהה לזה שקיבלו הסנדלים ההן של פארדה.
ווילי צ'אווריה הוא מעצב אמריקאי ממוצא מקסיקני שמכניס את המורשת המיוחדת שלו לכל דבר שהוא יוצר
בהתאם את הנעל החדשה שעיצב לאדידס בחר להקדיש לקהילה ממנה הגיע. כך נוצרו נעלי "Oaxaca Slip-On" ששואבות השראה מהסנדל המקסיקני המסורתי, huarache. צ׳וואריה רצה לעשות הומאז׳ לנעל שהפכה עם השנים לסמל ואפונת הרחוב של ה״צ׳יקאנו״ (אמריקאים מקסיקנים ממש כמוהו).
כדי להשיק אותה בחרו באדידס לקיים אירוע תרבות מיוחד במוזיאון לאמנות בפורטו ריקו. במסגרתו התקיים פאנל שעסק בשאלה כיצד המותג ממשיך לספק שיתופי פעולה אותנטיים על ידי פיתוח הבנה מעמיקה של תרבות, היסטוריה וקהילה. הפאנל כלל את מנהלת הארכיון סנדרה טראפ. רפאל מאיורגה מנהל העיצוב של מחלקת Originals. וכן גם ולנטינה בניטז קסטלאנו. ראש מחלקת ה-storytelling של אדידס.
אך הכוונות הטובות של המעצב לא התפרשו כך בעיני הקהל והקהילה. שמהר מאוד יצאה נגד המוצר וזעמה על הניכוס התרבותי
שעות בודדות מרגע הפרסום של הדגם חדש כבר יצאה נגדו הקהילה באואחאקה, שם נולדה הנעל ומיוצרת באופן מסורתי. מקסיקנים רבים טענו כי מדובר בניכוס תרבותי שפוגע באופן ישיר במורשת שלה. החל מהעובדה שהיא ״גוזלת״ את ההיסטוריה של הקהילה המקומית של אואחאקה. עושה שימוש לא ראוי בשם של המוצר המקורי. וכמובן שבסופו של יום הנעליים המסורתיות כביכול ייוצרו בסין ולא במקסיקו.
המעצב ששם את הקהילה שלו תמיד בראש סדר העדיפויות מיהר להתנצל. ״"לתושבי אואחאקה, אני רוצה לדבר מהלב על נעלי ה-Oaxaca slip-on שיצרתי עם אדידס… הכוונה תמיד הייתה לכבד את הרוח התרבותית והאומנותית העוצמתית של אואחאקה וקהילותיה היצירתיות. אני מצטער עמוקות על כך שהעיצוב נוכס ולא פותח בשותפות ישירה ומשמעותית עם הקהילה באואחאקה. זה לא עומד בכבוד ובגישה שיתופית שהקהילה ותושביה ראויים לה".
״הסקנדל״ הזה של אדידס וצ׳וואריה מגיעים חודשים בודדים לאחר הסקנדל של פראדה אך הוא שונה בתכלית
בעוד בפראדה יצרו סנדלים בהשראת התרבות ההודית אך ללא כל יד הודית מכוונת. או כפי שכתב גולש אחד באינסטגרם, ״נעליים שנוצרו על ידי אנשים לבנים שלא מבינים או מכירים את המשמעות שלהן״. אלא שפה מדובר במעצב ממוצא מקסיקני שניסה לחלוק כבוד למורשת שלו. התיאור ״ניכוס תרבותי״ לא בהכרח תופס שכן התרבות של מקסיקו היא אכן תרבותו של היוצר. גם אם לא נולד במדינה הוא ניסה לחלוק לה כבוד ולתת לה במה בקנה מידה בין לאומי.
הטעות היחידה שלו אולי הייתה שלא הפך את הדבר לפרויקט שבהחלט היה יכול לתת חזרה לקהילה. אבל אם מעצב ממוצא מקסיקני לא יכול לשאוב השראה מהתרבות המקסיקנית – למי בעצם כבר מותר?
