לאן שלא תפנו את הראש תשמעו את ההכרזה ״2026 היא 2016 החדשה״. הטענה הזו אולי נשמעת כמו נוסטלגיה אינטרנטית אבל מסתתרת בה אינטואיציה תרבותית עמוקה. השנים המקבילות משקפות סופו של עידן שהחל בהתפכחות ומסתיים בהשלמה ובחירה.
אירועי 2015 ערערו כל סמכות אפשרית. מדינות שלא מגינות על האזרחים, מוסדות מגמגמים, תאגידים שקרניים ותקשורת שאיבדה שליטה ביצירת נרטיב. ב-2015 פייסבוק וטוויטר הרשתות החברתיות מובילות באותן שנים, הפכו באופן רשמי ממדיות חברתיות למדיות משפיעות. כלי התקשורת המסורתיים איבדו את המונופול והציבור גילה שהוא חי בבועה. גם זאת של התקשורת ובהמשך תגיע גם הבועה של המדיה החברתית זו שאנחנו חיים בה היום.
2015 הייתה שנת לידתה של תקופת פוסט אמת שהתפוצצה במלואה ב-2016.
בהיבט הכלכלי, 2016 הייתה שנת מחאה נגד האליטות והקפיטליזם הגלובלי. דור ה-Y נתקף חרדה כלכלית ועלייתו של טראמפ לשלטון כבר לא הייתה בדיחה מצחיקה אלא חזון ממשי שמוביל אותנו עד היום. בדומה לאז, יוקר המחייה ממשיך לטפס למרות ההבטחות על יציאה מאינפלציה והביטחון התעסוקתי נהיה חמור יותר ויותר. האמון במערכת נשבר.
האופנה כמובן מגיבה מיד: נטישה של פנטזיה וזוהר מוגזם לטובת ״נורמקור״ או במילים פשוטות, חזרה לנורמליות. נורמקור התבטא בעיקר בלבוש גנרי של סקיני וטי שירט לבנות, ספורטי שיק פונקציונלי והרבה סניקרס, ויתור על לוגואים ואולי על הדרך גם על האינדיבידואליות. או לפחות על הרצון להחצין אותה.
מאז פרוץ הקורונה העולם נמצא בשחיקה מתמשכת, שנים של מגפות, מלחמות, אינפלציה וערעור המציאות בה אנחנו חיים ע״י הבינה המלאכותית.
תחושת חוסר ההשפעה הקולקטיבית גוברת מה שמחזיר אותנו לעצמנו למקום שבו אנחנו כן יכולים לקחת שליטה לפחות על הבחירות האישיות שלנו. שוב האופנה נוטשת ראוותנות ובשונה מ-2016, הפעם מתוך בחירה ולא מחאה. הלוגואים והטרנדים נדחקים הצידה ומפנים את הבמה לחומר, לטקסטורה, לתהליכים רגשיים בתוך מותגים. מלאכת יד והרבה הישענות על ארכיונים ונוסטלגיה למה שפעם היה תמים ומתוק.
בדיוק מאותה הסיבה 2026 הוכרזה להיות 2016 החדשה. היום בדיעבד אפשר לומר שזו הייתה השנה שבה החלה מגמה של self brand. ולפני שהאדם הפך למותג הוא היה זמין, חד ויצירתי מטבעו. 2016 הייתה שנת תפנית עבור המדיה החברתית. שנה שבה הזהות האישית לא הייתה מנוהלת ע״י אסטרטגיות שיווקיות. אלא 100% אותנטיות ויצירה בתוך המרחב. אז גם הדור החדש של הדוגמניות והאיט גירלז פרץ במלוא העוצמה. והתווכחנו לראשונה לתהליך התבגרות מסוג חדש על המסך. לפוסטים לא הייתה משמעות עמוקה, אלא בעיקר הרבה כיף. לייף סטייל תמים ותמונות שכללו נעליים, צילום מלמעלה של משקפיים ופילטרים (פני הכלב) של סנאפצ'ט.
אם שנת 2016 הייתה שנת התפנית של המדיה החברתית, 2026 היא השנה של הבינה המלאכותית.
השאלה היא לא מה ה-AI מסוגל לעשות אלא איך אנחנו מתקיימים לצידו מבלי להיעלם. וכן לשמור על כושר עבודה, יצירה וחשיבה עצמאית. כפי שהמדיה החברתית שינתה את הדרך שבה אנחנו נראים ומתנהלים בעולם, הבינה המלאכותית משנה את עצם הזהות שלנו ומאלצת אותנו גם לבחור מה נשאיר בידיים אנושיות.
בשורה התחתונה הנוסטלגיה ל-2016 משקפת את כל מה שאנחנו רוצים וזה להרגיש שוב חופשיים.
