ביום רביעי האחרון התפרסמה בתוכנית חיסכון כתבה קצרה על נשים שנעקצו בעשרות אלפי שקלים. הפעם לא מדובר על חברת סלולר או נוכלות פישינג מתוחכמת… אלא בנשים שיצאו לרכוש במיטב כספן תיק מעצבים יד שניה או וינטג' ולאחר הרכישה המשמחת גילו כי מכרו להן זיוף. הנה כל הפרטים וטיפים לרכישה בטוחה.
רכישת תיקי יוקרה בפלטפורמות יד שניה ואתרי אופנה ענקיים הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אך ככל שהביקוש עולה אפשר לראות יותר ויותר מקרים של מכירת זיופים ועוקצים שונים ומשונים.
זיופים הם אולי הצרה הגדולה ביותר של תעשיית הלאקשרי. הזייפנים הופכים משנה לשנה לטובים יותר. רבים ברחבי העולם לוקחים חלק בקנייה שלהם. וכך אל שוק היד שניה מתגלגלים לא פעם זיופים כל כך טובים שרק אנשים המוכשרים לכך ידעו לזהות. לשם כך מפתחות פלטפורומות היד שנייה הענקיות אלגוריתמים מיוחדים לזיהוי זיופים. מכשירות צוותים לאותנטיקציה אצל מותגי העל ועוד שלל פיתוחים. אלא שאם בחו"ל יש מודעות גבוהה לזיופים וכן גם למשמעות של אותנטיקציה, פה בארץ הנושא רק מתחיל להתפתח.
כך אם אנחנו עוקבים אחר הנעשה בשוק הזה כנראה שכבר שמענו על סקנדל הזיופים של REAL REAL. או אפילו על ”קידום הזיופים” שהפך לפרקטיקה מקובלת ברשתות החברתיות. פרקטיקה שעליה נתבעו מספר בלוגריות בסכומי עתק וגם הפסידו לאמזון. אבל אם אנחנו חדשים לנושא ולא מכירים את הטריקים והתחבולות. או שלא נתקלנו בסרטוני טיקטוק שעוזרים לאמת אותנטיות של תיק או נעל… יש מצב שלא נדע להתמודד כראוי מול זיוף ברגע האמת.
"שילמתי 19,000 שקל בהעברה בנקאית וזה לא סכום קטן עבורי" סיפרה בכתבה של תוכנית חיסכון מרי דרייה על התיק המזויף שקיבלה.
דרייה היתה לקוחה נבונה, היא ביקשה קבלה מהמוכרת איתה יצרה קשר בפייסבוק. קבלה שהתבררה מאוחר יותר כמזויפת גם כן. "התחלתי לחשוד בפרטים הקטנים כמו השרשרת שהתהפכה וזה לא אמור להיות ככה בשאנל". לדבריה היא ניסתה ליצור קשר עם מי שמכרה לה את התיק אבל המוכרת הפסיקה לענות ונעלמה עם הכסף. מקרה אחר הוא של אישה שקנתה בחנות בתל אביב 2 תיקים של שאנל גם כן ב-6 אלפים שקלים לתיק. לאחר שהגיעה הביתה גילתה שהתיקים לא מקוריים ואפילו לא מעור. גם היא לא קיבלה את הכסף חזרה.
אבל מה עושים במקרים כאלו? הנה כמה טיפים למחקר הנכון לפני רכישת תיק מעצבים יד שניה…
א. רוכשים רק בחנויות רשמיות או פלטפורמות גדולות – וגם פה רק בחנויות ופלטפורמות אשר ידועות בתהליכי האותנטיקציה שלהם. קחו לדוגמא את וסטייר קולקטיב שקיבלו השקעה יוצאת דופן מקרינג. הם עובדים באופן רשמי ובלעדי עם מגוון בתי אופנה. ומוכרים בזכות ההליך המעמיק שלהם.
ב. עשו למוצר אותנטיקציה בעצמכן – היום זה כבר לא מספיק רק לסמוך על המוכר או על קבלה. מצאתן פריט יוקרה שאהבתן? צאו למסע מחקר משלכן חפשו how to spot fake ואת שם הדגם. כך תוכלו למצוא שלל סרטוני השוואה שיעזרו לכן לאמת בעצמכן את הפריט. צלמו את הפריט ועברו סעיף סעיף לוודא שהוא לא… מזויף.
ג. אם מדובר בתיקי יוקרה בסדר גודל כמו שאנל נסו את החברה עצמה או חברות אותנטיקציה – LegitGrails היא חברת אותנטיקציה שנכתב עליה בפורבס ונחשבת אמינה. לרכישות מאוד יקרות בדקו את המספר הסידורי ונסו לאמת אותו דרך המותג עצמו. כאן בארץ אפשר לפנות גם לחגית מצליח. מצליח מוכרת לאקשרי יד שניה כבר מעל ל-2 עשורים ומבצעת בדיקות אצלה בחנות.
רכישת פריטי יוקרה ביד שניה זה כיף, זה מעשיר (כי אתן עושות מחקר ולומדות דברים חדשים) וזה תורם למעגליות בתעשייה. אבל לפני שרצות להעביר אשראי תהיו צרכניות נכונות.
