תחום הטקסטיל והתפירה התקשר לעולם היהודי מאז הופעת חוקי השעטנז בתורה. במשך מאות שנים עסקו יהודים בתפוצות בייצור, מכירה ותפירת בדים. במיוחד לכבוד החנוכה, קבלו את סיפורן של מעצבות אופנה יהודיות לאורך ההיסטוריה ששינו את חוקי המשחק.
מעצבת האופנה נטי רוזנשטיין – ה"שאנל" של אמריקה
נטי רוזנשטיין נולדה בוינה ב-1890 והיגרה עם הוריה להארלם בניו-יורק. ב-1913 היא נישאה לסול (שאול) רוזנשטיין שהיה בעלים של חנות להלבשה תחתונה והתחלה לעבוד אצלו כתופרת. בשנות העשרים, בשיא פריחת האופנה הצרפתית של שאנל, החליטה רוזנשטיין שגם לנשים אמריקאיות מגיעה "שמלה שחורה קטנה". אז התחילה גם היא לתפור שמלות שחורות מבדים עשירים. ההצלחה הייתה מיידית ונשים ניו יורקיות היו מוכנות לשלם ממיטב כספן גם בשיא השפל הכלכלי הגדול בארה"ב. שכן בניגוד לדגמים של שאנל, רוזנשטיין תפרה את שמלותיה במגוון רחב של מידות שהתאימו לקהל גדול של נשים, ובאורכים צנועים יותר שהתאימו לנשים יהודיות אורתודוקסיות יותר מאשר לפאשניסטות פריזאיות.
ב-1942 היא הודיעה על פרישה ואפילו זכתה להוקרה במגזין Time. אך מיד התחרטה וחזרה לעבוד בסטודיו שלה בניו יורק, שם העסיקה כ -חמישים תופרות. ב-1953 הסטודיו שלה אפילו עיצב את שמלת ההשבעה של אשת הנשיא האמריקאי הנכנס דווייט ד. אייזנהאואר, והיא המשיכה לעצב וזכתה לפרסי עיצוב בינלאומיים עד יום מותה ב-13 למרץ 1980.
מעצבת התלבושות היהודיה אידית הד – הקסם של אודרי
אידית הד נולדה בשם אידית פוזנר בקליפורניה ב-1897, בת למהגרים יהודים מגרמניה. ב-1919 סיימה תואר בשפות באוניברסיטה ועבדה כמורה במקצוע. ב-1924 היא קיבלה את ההזדמנות שלה חיכתה באמת, עבודה כמשרטטת תלבושות באולפני הקולנוע פרמאונט. אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב-1949 כשנבחרה לעצב את התלבושות לסרט הקלאסי "היורשת" .
אידית הד עיצבה תלבושות לכ-100 סרטים הוליוודיים משנות הארבעים ועד השישים, כולל השמלות האייקוניות של השחקנית גרייס קלי במותחן ההיצ'קוקי "לתפוס גנב". אבל היא מוכרת יותר מכל בזכות עבודתה הצמודה עם הכוכבת אודרי הפבורן. הד עיצבה את התלבושות בסרט ההוליוודי הראשון של הפבורן "חופשה ברומא". המשיכה לייצר עבורה לוקים אייקוניים גם בסרטים כמו "סברינה", "ארוחת בוקר בטיפאני" ו"גבירתי הנאווה". אמנם השמלות הכי מפורסמות בסרטים האלה נוצרו במיוחד עבור אודרי ע"י מעצב העל הצרפתי ג'יבנשי. אבל הד הייתה האחראית על רוב המלתחה. המעצבת הפכה לאייקון הוליוודי בזכות עצמה הודות ליכולת לתרגם את סגנונותיהם הצרפתיים של דיור וג'יבנשי עבור הקהל האמריקאי וליצור מהם לוקים על-זמניים.
היא אפילו נחשבה לסוג של אייקון פמיניסטי בשל התעקשותה לערב את השחקניות עצמן בתהליך העיצוב. אידית הד הלכה לעולמה ב 24 באוקטובר 1981. אך היא נחשבת עד היום למעצבת האגדית ביותר בהיסטוריה של הוליווד.
מעצבת האופנה היהודיה סוניה ריקל – מלכת הסריגים
סוניה ריקל נולדה בפריז ב-1930, בת למהגרים יהודים מרוסיה ורומניה. ב-1953 היא נישאה לסם ריקל- בעלים של בוטיק אופנה, וחיפשה דרכים לחדש את הקולקציות בבוטיק שלו. במהלך שנות השישים היא הוקסמה מקולנוע ה"הגל החדש" הצרפתי ומהפילוסופים ה"ביטניקים" שמילאו את בתי הקפה בפריז. היא הבחינה שכוכבות הקולנוע הצרפתי וגם הפילוסופים בבתי הקפה התהדרו בסריגי גולף שחורים ורכים והחליטה להפיץ את הטרנד בקרב הקהל הרחב. אך בהיותה טיפוס צבעוני, שנודעה בפריז בשיער האדום הבוהק שלה כמעט כמו בטעם האופנתי המשובח שלה… היא החליטה לייצר סריגים מבד גמיש, עם פסים צבעוניים ודוגמאות שובבות.
ב-1968 היא פתחה את הבוטיק הראשון שלה בפריז, וב-1972 הכתיר אותה המגזין האמריקאי Women's Wear Daily כ- "סוניה ריקל, מלכת הסריגים". בשנות התשעים, עם חזרת הטרנדים מהסיקסטיז, השמלות הסרוגות של ריקל הפכו לאימפריה שהוערכה בשווי של 75 מיליון דולר, והיא המשיכה להתהדר בקרה האדום אש שלה עד יום מותה ב-25 באוגוסט 2016.
מעצבת האופנה היהודיה נורמה קמאלי – שינה מתוקה
נורמה קמאלי נולדה בשם אסטלה גרנובסקי אריאז במנהטן ב-1945. בת לאם יהודייה ממוצא לבנוני ואב באסקי-ספרדי. את דרכה היא התחילה כדיילת בשנות השישים, אך מהר מאוד הושפעה משלל הסגנונות האופנתיים במדינות עליהן טסה. ב-1976 היא פתחה את הבוטיק הראשון שלה בניו יורק וקראה לו על שם בעלה דאז מוחמד קמאלי. בו דווקא התמחתה בעיצוב בגדי ים סקסיים. באותה שנה היא אפילו עיצבה את בגד הים המיתולוגי שלבשה כוכבת הסדרה "המלאכיות של צ'רלי" פארה פוסט. אבל קמאלי חיפשה קונטרה לאופנת הדיסקו המנצנצת וב-1980 עיצבה את הפריט המפורסם ביותר שלה, מעיל נפוח דמוי שק שינה. הדור החדש שהתעייף משיגעון הדיסקו התאהב ב"מעיל שק השינה" ובחליפות הטרנינג הנעימות שלה.
בשנות התשעים המשיכה קמאלי לייצר בגדים דמויי בגדי השינה והפעם עם שמלות ה-Slip dress. שמלות דמויות כותנות לילה, שהתכתבו באופן מושלם עם הקו המינימליסטי של הניינטיז. בשנת 2010, בגיל 63, היא קיבלה תואר דוקטור של כבוד ממכון האופנה FIT בניו-יורק. וב-2020 נישאה לבעלה השני איש העסקים היהודי מרטי אדלמן.
מעצבת האופנה היהודיה דיאן פון פירסטנברג – שמלה במעטפה
דיאן פון פירסטנברג נולדה בשם דיאן מישל הלפין בבריסל ב-1946. אמה, ליליאן נחמיאס, ילידת סלוניקי הצטרפה למחתרת היוונית נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. אך היא נתפסה ונשלחה לאושוויץ, משם שוחררה רק שנה וחצי לפני לידתה של דיאן. רצה הגורל, וב-1969 נישאה בתה של ניצולת השואה לנסיך אגון פון-פירסטנברג. בן למשפחת אצולה גרמנית עתיקה. דיאן ניצלה את קשריה האריסטוקרטים כדי להיכנס לעולם האופנה. בשנות השבעים בזמן שהותה בניו יורק היא הבחינה בגל החדש של נשות קריירה. נשים שהזדקקו לבגד שהוא גם סקסי ונשי אבל גם פרקטי, נוח ומתאים לסביבה משרדית.
אז יצרה פירסטנברג את שמלת המעטפת האייקונית שלה שמלה מבד ג'רזי גמיש ונוח שהתעטפה סביב הגוף. התאמה למגוון רחב של מידות ומבני גוף והיתה רשמית מספיק לסביבת עבודה. נשים ברחבי העולם התאהבו בשמלת המעטפה שעיצבה. אשר הגיעו בשלל צבעים והדפסים פסיכודליים שהתאימו בדיוק לאווירת הדיסקו של הסבנטיז.
ב-2009 לבשה הגברת הראשונה של ארה"ב, מישל אובמה, שמלת מעטפה של המעצבת למסיבת כריסמס רשמית בבית הלבן. אבל אז החל המותג של פירסטנברג DVF לחוות הפסדים כלכליים עד אשר נסגר ב-2020 בעקבות מגפת הקורונה. דיאן פון פירסטנברג אמנם פרשה מעסקי האופנה… אך נחשבת עד היום לנסיכה האריסטוקרטית שלקחה נשים מחדר הישיבות לרחבות הדיסקו בשמלות מעטפה צבעוניות.
מעצבת האופנה דונה קארן – כוח בחליפה
דונה קארן נולדה בשם דונה פאסקה ב- 2 באוקטובר 1948 בקווינס ניו-יורק. לאחר סיום לימודיה בשנות השישים, היא עבדה במותג האופנה הניו-יורקי הוותיק אן קליין. מותג אותו עזבה ב-1985 להקים מותג עצמאי משלה. באותן שנים, הגל הפמיניסטי השני היה בשיאו ונשים החלו לתפוס יותר ויותר מקום בעולם התאגידים האמריקאי. קארן , כמו פירסטנברג לפניה, זיהתה צורך גם היא אמיתי בקרב נשים למלתחה שתשדר כוחניות בחדרי הישיבות. אבל גם רכות וסקסיות לשעות שאחרי העבודה. וכך נולדה קולקציית "שבעת הפריטים" ההיסטורית שלה. קולקציה שכללה בגד גוף, חצאית מעטפה, בלייזר מחוייט עם כריות כתפיים גדולות. חולצה לבנה מכופתרת, ז'קט עור, ושמלת ערב עם כתפיים חשופות.
"שבעת הפריטים" חוללו מהפכה באופנת הנשים האמריקאית של התקופה. כי בעזרתם יכלה כל אישה להרכיב לעצמה חליפת עסקים, שנקראה באייטיז "חליפת כוח" והייתה גרסה נשית וחושנית יותר לחליפות העסקים הגבריות.
ב-1988 היא הרחיבה את קהל היעד שלה כשפתחה את המותג הצעיר שלה DKNY (ראשי תיבות של "דונה קארן ניו יורק") שהתמחה בפריטים זולים ונגישים יותר לקהל צעיר. אשר הפך למותג על בשנות התשעים בזכות הבשמים הפופולריים שלו. ב-2015 דונה קארן פרשה מניהול המותגים שלה. אך היא נחשבת עד היום לממציאת חליפות העסקים ולמלכת הכתפיים החשופות של האייטיז.
מעצבת האופנה טורי ברץ – אימפריית הטוניקה
טורי ברץ' נולדה בפנסילבניה ב-1966. אביה היה בנקאי מצליח, והיא יהודייה מצד אמה. כבר בסיום הקולג' היא עברה לניו יורק והתברגה כעורכת במגזין Harper's Bazzar. משרה שהובילה אותה מאוחר יותר להיות יחצנית עבור מעצבי-על כמו ראלף לורן וורה וונג.
ב-2004 ברץ' טיילה בפריז, שם רכשה בשוק טוניקה פרחונית ב-5 דולר. עם חזרתה לארה"ב היא זיהתה מיד את טרנד ה"בוהו-שיק" שתפס תאוצה בקרב הפאשניסטות האמריקאיות. היא החליטה להקים מותג משלה ולייצר ליין שלם של טונקיות פרחוניות במראה היפי. דור המילניאלז התאהב בהן. ובאותה שנה ברץ' אפילו הוכתרה כ"דבר הגדול הבא" בתוכנית האירוח של אופרה ווינפרי. טורי ברץ' הרחיבה את האימפריה שלה, הקימה ארגונים פילנתרופיים לקידום נשים בעסקים, וב-2024 הוכרזה כמילארדרית ע"י מגזין פורבס.
מעצבת האופנה בת שבע היי – צניעות היפסטרית
בת שבע היי נולדה ב 1980 בקווינס ניו-יורק למשפחה יהודית ציונית. ב-2016 בזמן ביקור בחנות הוינטג' האהובה עליה בלונדון, היא מצאה שמלות רומנטיות של המעצבת האהובה עליה – לורה אשלי. השמלות שהתאפיינו במראה וינטג'י עם צווארונים גבוהים, מלמלה והדפסים פרחוניים.
בת שבע החליטה להפוך את המראה הזה לטרנד החם הבא גם בארה"ב. ב-2017 פתחה מותג על שמה החלה לייצר שמלות פרחוניות בסגנון "בית קטן בערבה". אשר לשמחתה התיישבו בול עם הכמיהה הנוסטלגית של קהילת ההיפסטרים בברוקלין. מהר מאוד היא צברה קהל מעריצים בקרב סלבריטאיות כמו לינה דנהאם ונטלי פורטמן. וב-2019 עיצבה את השמלה הצנועה והמתוקה שלבשה אלה אמהוף. בתה החורגת של סגנית הנשיא דאז קמלה האריס.
ב-2013 היא נישאה לבן זוגה, צלם האופנה צ'אז היי. השניים חזרו בתשובה ,ומקיימים כיום אורח חיים חרדי בדירתם המפוארת באפר איסט סייד של ניו-יורק עם שני ילדיהם. בשנים האחרונות, ספגה בת שבע היי הפסדים בשל תמיכתה הבלתי מתנצלת בישראל. עד כדי כך, שאת התצוגה שלה בשבוע האופנה האחרון היא בחרה להציג בפורום מצומצם מחוץ לבוטיק שלה בניו-יורק ולא להגיע לאירועים המרכזיים. ולמרות הכל, שמלות הרטרו הצנועות והעדינות שלה ממשיכות להיות פופולריות בקרב נשים בולטות בארה"ב ובאירופה.
