את היום האחרון של שבוע אופנת הגברים בפריז סגרה תצוגה לה חיכו המון זמן. תצוגת הגברים של בית האופנה סלין, הראשונה שיצר הקריאייטיב דירקטור לגמרי לבד. הקולקציה עמדה בציפיות והפכה ויראלית ברשתות החברתיות כי אלו הייתה חדשנית אבל בצורה שאף אחד לא ממש ידע להגדיר.
״רצינו להנות ממה שאנחנו עושים בסטודיו ולעצב מה שאנחנו חושקים בו בעצמנו. את הכל, הבגדים וגם הדמויות שילבשו אותם״
מאז שנכנס לתפקיד שלו בסלין מייקל ריידר בחר לעצב בגדים אחרת. לא להתמקד בקראפט או בכלל לנסות לשחזר תקופות היסטריות אחרות, כמו הקולגות. לא ריידר הגיע לסלין לעשות אופנה לבישה, יומיומית ונזילה. כזו שבעזרת סטיילינג וטעם אישי משתנה כמו כפפה ליד והופכת בכל פעם מחדש לזהות של הלובש. וזו אולי הסיבה שהשיח על תצוגת הגברים הראשונה שלו ברשת מתפוצץ. כי שוב, בשונה מהקולגות שאת החזון שלהם אפשר להגדיר או לשייך לתנועות / תקופות. הקולקציה הראשונה שיצר המעצב לבד עבור בית אופנה היא הכל בכל מקום ובבת אחת.
המראה שריידר יצר עבור סלין לא נכנע לאף קטגוריה מוכרת. ״הוא לא בדיוק פרפי, לא לגמרי בוהמי, לא רוקרי, לא חנוני. לא גותי, לא מינימליסטי ואפילו לא סגנון של רקדן בלט אוף דיוטי״ כתב ל-WWD מיילס שואה שסיקר את התצוגה. ואולי זו ההגדרה הטובה ביותר לחזון הכללי של ריידר. זה שמצליח להכיל אלמנטים מכל התרבויות יחד ומייצר תוצאה גדולה בהרבה מסך הפריטים. אם בתחילת חודש האופנה לגברים התלהבו המבקרים מהחזון הרך של סימון רושה לגבריות החדשה. ריידר מציע נק מבט חדשה לחלוטין. בה הגבר החדש הוא בעצמו עדיין Work in progress.
הסיבה שאת ״הסגנון הכללי אי אפשר היה בהכרח להגדיר״ שמורה לגזרות והפרטים הקטנים בקולקציה שמשכו את העין באופן מיידי.
המקסימליזם של סלין בעונות האחרונות יכול להיות מעט מטעה. ממבט ראשון העומס לא מאפשר לעין להתמקד בפרטים הקטנים של הקולקציה אך המבקרים שוב ושוב מציינים כי שם טמון הקסם האמיתי של ריידר. כך בתמונות המסלול הרשמיות שהגיעו לידי המגזין אפשר לראות איך אורכים של מקטרונים הפכו קצרים והדוקים יותר. חולצות שרירים הודקו מאחור באמצעות שרוכים. אפילו המכנסיים, שהופיעו בגזרות פדלפון, סיגר ואפילו הרמון, נגזרו באורך שהיה מעט קצר מהצפוי.
מאחורי הקלעים סיפר ריידר לכתבים כי הליהוק היה מכוון על מנת ליצור כמות גדולה של דמויות שהוא והצוות היו רוצים להיות. לטענתו יש לו ולצוות בסלין תחושת חופש אמיתית. כזו המאפשרת ליצור מה שבאמת מרגש אותם. ולהראות גם את מגוון הרבדים המיוחד שהם מאמינים שקיים בתוך בית האופנה. כאשר נשאל אפילו הודה שהוא והצוות מודדים את כל העיצובים בעצמם כדי להביא לקהל מוצרים שבאמת ירצו. ״אנחנו חייבים לרצות אותם בעצמנו, אנחנו בעצם בונים אותם אחד לשני״.
