תעשיית הקוטור כולה נשענת על קומץ זעום של לקוחות אשר יכולות להרשות לעצמן פריטי לבוש שעולים מעל 6 ספרות. עבור הקהל הרחב אותם דגמים הם חלום רחוק או כמו שבלאזי הגדיר אותם, אגדות. בין הגישה הזו לספרייה של המייסדת מצא את עצמו הקריאייטיב דירקטור החדש שואל האם קוטור הופך גם הוא לאגדה קלאסית?
על פי הדיווחים מאחורי הקלעים של התצוגה הסתובב מתיו בלאזי עם ספר עור ישן שמצא בספרייה של המייסדת.
הספר היה ״les fees״ של הסופר הצרפתי שארל פרו שנחשב לאחד היוצרים שהניח את היסודות למעשיות וספרות הילדים שאנחנו מכירים היום. לדברי בלאזי, כאשר ביקר בדירתה של שאנל מצא את הספר שגרם לו לתהות האם המעצבת ניסתה במותג לעצב ולייצר את האגדה של עצמה. על פי בית האופנה אחד המשפטים המפורסמים שלה היה ״אני יצרתי את החיים שלי, כי החיים לא ריצו אותי״. משפט שהוביל את בלאזי לקחת את קולקציית הקוטור השנייה שלו למחוזות שלא דמיין. הוא אימץ לחלוטין את הפנטזיה והפך את המסלול והקולקציה למסע מיוחד אל עולם האגדות.
אפשר היה להסיק את זה כבר מהתפאורה שעיטרה את חלל הגראנד פאלה, פסלי ענק שנראו כמו גבעולי שעועית ופרחים מרהיבים. אחת אחרי השניה עלו על המסלול מערכות הלבוש שנוצרו כפרשנויות שונות ומתוחכמות לסיפורי ילדים קלאסיים כמו "החתול במגפיים" או "זהבה ושלושת הדובים". בלאזי בחר להמשיך את הדיאלוג שלו עם שאנל כאשר הוא פונה למחוזות רחוקים וקסומים. על פי הדיווחים סיפר מאחורי הקלעים כי לוח ההשראה שלו כוסה כולו בתמונות של פולי שעועית שנבטו בסטודיו. אשר אותם תורגם הצוות למראה הפתיחה: וסט וחצאית שקופים העשויים מתחרת גיפור גסה שהזכירה אריגת טוויד מוגדלת.
פריטי הלבוש כללו את המוטיבים המוכרים של בית האופנה עם נגיעות מיוחדות שנקשרו לנושא. רקמות של גפנים, פרחים וצמחייה בדימויי תלת ממד ואפילו וחיות כמו שראינו בקולקציות הקודמות.
מאז שנכנס לתפקידו ניסה המעצב להגדיר מחדש נשיות והבעה אישית בעידן המודרני. אם הקולקציות הקודמות נוצרו על מנת לאפשר נק מבט חדשה ומסקרנת על פריטים קלאסיים והאופן בו הם מלווים אותנו. דווקא בקוטור אפשר היה לראות איך המעצב מאמץ את המדיום לחלום בגדול יותר ולהתנסות עם טקסטורות ודימויים שהם רחוקים בהרבה משאנחנו רואים ברחוב ביום יום. אך באותה נשימה משתלבים באופן מופלא וכן יכולים להיות אולי עוד חלק בפאזל שכל אישה מרכיבה לעצמה במלתחה או ההגדרה העצמית.
התצוגה הגיע יום אחד בלבד לאחר שהכריזה שאנל כי הוא רוכשת את יצרנית החולצות הצרפתית charvet.
יצרנית החולצות העתיקה ביותר בצרפת אשר נוסדה ב-1838 ונחשבת למי שייצרה חולצות מחויטות ואיכותיות לאנשים החשובים בעולם החל מצ׳רצ׳יל ועד לג׳ון אף קנדי. ההודעה הזו לצד הקולקציה החדשה מחדדת עד כמה השקעה באיכות וייצור היא חלק בלתי נפרד מהחזון של בית האופנה הצרפתי.
״הרבה זמן לא התרגשתי ככה מקולקציית קוטור״ אמר נשיא שאנל ברונו פבלובסקי לעיתונאים. עבורו הקו החדש של המעצב מחזיר את הקוטור למיקומו הייחודי. זה המבדל אותו מיתר הקולקציות ומאפשר להציג שוב את הערך של היצירה ומלאכת היד. אבל גולת הכותרת של התצוגה היתה שבירת הכלים בלוק הסופי ששמור תמיד לשמלת הכלה המסורתית. את התצוגה סגרה דווקא שמלה שחורה, כזו ששברה את החלום והחזירה את הקהל למציאות ונוצרה על מנת להזכיר לכולם שוב כי שאנל חלמה בגלל שהחיים לא האירו לה פנים. וכי הכוח ליצור את המציאות היא בידיים של הצופה.
