בעוד המסלולים העונתיים מתמלאים בגזרות, צבעוניות וסילואטות המאזכרות את שנות ה־70 וה־80, נדמה שתעשיית האופנה מגיבה לא רק לאסתטיקה, אלא למקרו־כלכלה הגלובלית.
אחרי שנתיים של אינפלציה גבוהה, משקי בית מתקשים ועליות ריבית חדות… העולם הכלכלי נמצא היום בשלב ביניים של צמיחה מתונה וזהירה.
האינפלציה אמנם ירדה מהשיאים של 2022. אך ברוב המדינות היא עדיין מעל יעד הבנקים המרכזיים. כתוצאה מכך, הריביות החלו לרדת באיטיות והשווקים השונים מגיבים בהתאם. מעבר כזה, מהסתכלות היסטורית, מתאפיין תמיד בשני היבטים: חזרה ליסודות ופתיחות זהירה לחדשנות. הצרכן מתמקד ביציבות. אנשים לא חוזרים מיד להרגלי צריכה פזרניים כיוון שהקושי עוד קיים למרות ניצני האור שמופיעים באופק.
האופנה מאידך מגיבה באותו אופן וזהו בדיוק הסיפור שמסלולי האופנה האחרונים סיפרו. כאשר עיצובי העונה הנוכחית משקפים מצב ביניים: יציאה מבוקרת ממשבר ולא כניסה לעידן של פריחה.
חזרתם של אלמנטים משנות ה־70 וה־80 אינה מקרית. שנות ה־70 היו תקופה של משבר כלכלי, שיבושים פוליטיים וחיפוש אחר יציבות. תחושה הדומה מאוד לזו של השנים האחרונות. האופנה אז עברה לרכות, חומרים טבעיים וצבעוניות עמוקה אך מאופקת. החזרה שאנחנו רואים היום לסילואטות רחבות, שמלות נשפכות, בדים טבעיים וצלליות “נוחות אך ייצוגיות״, מתאימה. אנשים רוצים אוויר לנשימה מבלי לאבד את המבניות והביטחון.
במקביל, החזרה לאלמנטים מהאייטיז משקפת את שלב ההתאוששות. שנות ה־80 סימנו מעבר מיציאה מאינפלציה לצמיחה כלכלית מחודשת. אך בניגוד להיסטוריה, ההשראה היום אינה מגיעה מהצד המנופח של העשור, אלא דווקא מהגרסה המאופקת שלו. כתפיים מובנות, צבעים עמוקים אך לא זרחניים וחייטות שמחזירה תחושת סדר ולא תחושת כוחנות. זוהי אופנה המתאימה לתקופה שבה האופטימיות והצמיחה קיימות באופן מתון.
בקולקציות האחרונות של סן לורן בולטת חזרה מדויקת לקודים של שנות ה־70 וה־80
אנתוני וקרלו בונה שפה הנשענת על חייטות נקייה, פרופורציות מאוזנות ושימוש מדוד בגוונים עמוקים. מה שמחזיר למותג את המשמעת החזותית שמאפיינת אותו מאז ימי איב סן לורן. בקולקציית ריזורט 2026 החיבור בין פריטי ספורטיביות יומיומיים, בדי ניילון, לקולור בלוק. ובין שמלות סאטן ותחרות בסגנון כותנות מייצר דינמיקה בין רכות לבין עוצמה. דינמיקה המשקפת היטב את התקופה: יציאה מאינפלציה ורצון לביטחון, לצד צורך בביטוי אישי. גם בקולקציית אביב/קיץ 2026 מופיעים אלמנטים של לבוש כוחני, עם כתפיים מובנות וחליפות מדויקות שתואמות את האייטיז.
מתוך המסלול ניתן ללמוד את התחזית לשנים הקרובות אשר ממשיכה את אותו הקו: צמיחה מתונה, ריבית שתרד בהדרגה, ושוק עבודה שנשאר יציב אך זהיר.
האופנה, שחשה שינויי תודעה במהירות רבה יותר ממדדי מאקרו… מהווה רמז מוקדם לכך שהשנים 2026–2027 יהיו שנים של בהירות וחזרה לשגרה. אבל שגרה שמבינה את ערך האיכות. הבחירה בחומרים טבעיים ואיכותיים ובביצוע שלא מתפשר הופך להיות ברירת מחדל של המותגים. היא תואמת את העדפות הצרכן בעידן פוסט ״old money״, בו כל פריט חייב להצדיק את עצמו.
וההשפעה על חיי היום־יום כבר ברורה. הצרכן בוחר פחות פריטים, אך איכותיים יותר. קיימות אינה מוצגת עוד כאג’נדה אלא כבחירה בסיסית ומובנת מאליה. זה בא לידי ביטוי בפריטים פשוטים, בצבעים מדויקים ובחומרים שחוזרים ליסוד. בישראל, התהליך דומה, הריבית הגבוהה מתחילה לרדת, אך השינוי איטי. הפטור החדש ממכס מסמן רצון להקל על יוקר המחיה ולעודד תחרות. אך בעיקר להעביר מסר לציבור שמשהו זז. אלו אינם סימנים לשגשוג, אלא סימנים ליציאה ממקצב של בלימה.
