בשנתיים האחרונות הפכו טקסי פרסי האופנה בבירטניה וארה״ב לאירועים נוצצים אליהם רבים נושאים עיניים. האירועים הפרטים שהיו שמורים לבכירי התעשייה הפכו למופעי ענק מסחריים אליהם אפילו מוכרים כרטיסים. כך ההכרזה כל טקס פרסי האופנה האמריקאי הבא הייתה אמורה להיות בשורה משמחת. אך היא לא התקבלה באותו אופן על ידי הציבור
ה-CFDA הכריז על תאריך קיומו של טקס פרסי ה-CFDA לשנת 2026 ועל השותפה הרשמית
הטקס היוקרתי יתקיים ב-2 בנובמבר 2026 במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. זו השנה הרביעית ברציפות שבה המוסד האייקוני יארח את המאורע. וכך גם השנה האירוע יצא לפועל בשיתוף פעולה מסחרי שממשיך להסעיר את התעשייה והקהל. שיתוף פעולה עם אמזון פאשן שחוזרת לשמש כשותפה הראשית של הטקס זו השנה החמישית ברציפות.
סטיבן קולב, נשיא ומנכ"ל ה-CFDA, הודה בהודעה הרשמית לשותפים והדגיש את חשיבות האירוע. "פרסי ה-CFDA בחסות אמזון פאשן חוגגים את האומנות, המיומנות והחזון היוצאי דופן שמעצבים את תרבות התעשייה שלנו.״ אלא שלא הייתה זו ההצהרה שלו שהובילה לסערה/ אלא זו של סגנית נשיא אמזון פאשן ופיטנס, ג'ני פרשווטר. פרשווטר אמרה בהצהרתה כי אמזון גאה לשתף פעולה עם המועצה ולהכיר במנהיגים הקריאטיביים המשפיעים על העתיד. "ככל שהתעשייה ממשיכה להתפתח, אמזון פאשן נשארת מחויבת לתמוך בכישרונות החדשניים המסייעים להגדיר סטייל ותרבות כיום. תוך יצירת קולקציות וקמפיינים שמעניקים השראה לדור הבא".
מיותר לציין כי משפטים כאלו מצד ענקית הפוגעת וגוזלת ממעצבים קטנים עליהם האיגוד אמור להגן, מרתיחה.
לצד ״החגיגות״ הרשמיות בתקשורת קם גל מחאה נוקב ברשתות החברתיות. גל אשר מאשים את מועצת האופנה בצביעות מנותקת. הביקורת מתמקדת בכך שהמועצה מצהירה כי הפרסים נועדו לחגוג "אומנות, עבודת יד וחזון". אך מעניקה את הבמה המרכזית לתאגיד שמניע צריכת יתר קיצונית. המבקרים מצביעים בפרט על השיגור של פלטפורמת Amazon Haul. זו שמקדמת פריטי אופנה במחירי רצפה של עד 20 דולר ולעתים אף ב-11 סנט בלבד. הציניות בולטת עוד יותר לנוכח עמדת ה-CFDA עצמו. שמזהיר בעצמו מניצול משאבי טבע ועובדים בתעשייה, אך בוחר לקיים גאלה נוצצת במוזיאון לתולדות הטבע בחסות הגוף המאיץ את הפגיעה בערכים אלו.
עוד נטען כי הבחירה לקדם את האירוע באמצעות תמונות של ידועניות כמו קים קרדשיאן מנשקות את הפרס… במקום הצגת מעצבים בעבודתם או התמקדות בטקסטיל ובמלאכה, ממחישה כיצד התעשייה מעדיפה הון תאגידי על פני יצירה אצילית. וזה עוד לפני שמתחילים למנות את כמות המעצבים הצעירים שמצאו את העיצובים המקוריים שלהם נגנבים, מועתקים ונמכרים באמזון בשבריר המחיר.
כך שוב אנחנו עומדים בפני מציאות בה העשירים חוגגים בערבי גאלה נוצצים. אלו המניעים את התעשייה נזנחים מאחור. והציבור ממשיך להיות מוצף במוצרים זולים.
