חסינות משפטית או מאבק עיקש נגד ניצול עובדים? הצעת החוק החדשה להסדרת שרשרת האספקה באיטליה הפכה לאירוע פוליטי מתוח. אשר הוביל את הפרלמנט לעצור את הליך החקיקה ברגע האחרון. אבל מדוע חוק כה חיובי הופך לרימון פוליטי?
כבר תקופה ארוכה שמנסה ממשלת איטליה להחזיר עטרה ליושנה ולנקות את התדמית השלילית שדווקא במונח "Made in Italy"
הממשלה, מכירה בעובדה שתעשיית האופנה האיטלקית היא אחד ממנועי הכלכלה הכי חשובים שלה. לשם כך היא פועלת כבר חודשים ארוכים על מנת לחקור להוקיע ולמנוע ניצול עובדים בגבולותיה. כחלק מהמאבק העיקש שלה היא יזמה גם חקיקה שתעגן את האחריות של המותגים על שרשראות האספקה שלהם. ותהפוך את הניצול בתעשייה ללא חוקי ואף פלילי.
אלא שחלק מהחקיקה הזו כולל מערכת וולונטרית שמעריכה את שרשראות האספקה של מותגי האופנה. המערכת, אמורה להבטיח פעילות חוקית ושקופה בתעשייה, אז רבים יוצאים כנגדה. מדוע? על פי גורמים בארגוני זכויות אדם וועדי העובדים החוק כפי שמנוסח כעת נתון לפרשנות. לפיו לאחר שיתוף פעולה ראשוני עם הרשויות מותגים יוכלו לזכות באישור המערכת ולקבל תעודה שהשרשראות שלהם ״חוקיות״. אך אותה תעודה אינה מוגבלת בזמן או כפופה לבדיקות עתידיות ומבטיחה גם "חסינות פלילית מתביעה" בערך… לנצח.
ארגוני האופנה המובילים במדינה דחו את הטענות על חסינות והביעו תסכול עמוק מההחלטה לעצור את הליך החקיקה
בהצהרה משותפת של איגוד האופנה האיטלקי וארגון Altagamma נמסר כי קיים צער גדול מצידם על עצירת החקיקה. "אנו מביעים צער ודאגה על דחיית צעד רגולטורי בעל חשיבות אסטרטגית… זהו כלי חיוני להגנה על עובדים. חיזוק האמינות של Made in Italy ומאבק בפרקטיקות לא חוקיות". מנגד עומד מרקו פלצ'ינלי, מזכ"ל איגוד העובדים Filctem Cgil שמנסה להבהיר עד כמה החוק נפיץ.
פלצ'ינלי טוען כי סעיף 30 בחוק הוא לא פחות מניסיון של תעשיית האופנה להשיג לעצמה "חסינות פלילית מתביעה". וכי היא תמנע גילוי עתידי של עוולות בשרשרת האספקה. לטענת ועדי העובדים יש להסיר את הסעיף באופן מיידי ולהבהיר כי גם בעלי מפעלים ועובדים עלולים לשגות. לפיהם יש לוודא כי קיימות בדיקות שגרתיות שיבטיחו תנאי עבודה מיטביים לאורך זמן. לצד הבטחת שמירה על זכויות הפועלים בתעשייה ומתן אפשרויות הגנה בסיסיות במקרים בהם ימצאו ליקויים.
נמשיך ונעדכן בהתפתחויות.
