על השטיח האדום של טקס הגולדן גלוב עלתה השחקנית ג׳נה אורטגה בלוק מיוחד של דילארה פינדיקוגלו. פעם אחר פעם הוא נבחר לאחד הטובים של הערב, וזיכה את המעצבת בהמון שבחים. אבל ככל שהמותג שלה מתפרסם כך גם ההאשמות מצד העובדים.
דילארה פינדיקוגלו, המעצבת הבריטית טורקייה, היא אחת המעצבות הצעירות המצליחות המדוברות ביותר של התקופה האחרונה
היא הלבישה את הנשים המפורסמות בעולם. החל ממרגו רובי, קים קרדשיאן ואפילו הייתה אחראית לשמלה האייקונית שלבשה אלכס קונסאני ברגע ההיסטורי בו זכתה בפרס דוגמנית השנה ב-2024. היא הייתה בעצמה מועמדת בפרסי האופנה הבריטיים בשנתיים האחרונות, ואף זכתה בפרס ה-Vanguard בטקס האחרון. היא אף הקדישה אותו לכל מי שמרגיש שונה, לא מתאים או בלתי נראה.
המותג שלה נחשב להצלחה מסחררת עם צמיחה מטאורית ואותנטית שמעוררת בצעירים אחרים בתחום קנאה. אלא שהדוחות הפיננסיים של החברה אשר הוגשו לרשם החברות הבריטי חשפו סוד. לסטודיו יש עובד רשום אחד בלבד. אז איך מצליחים להגיע לעשייה כה ענפה עם עובד אחד בלבד אתם שואלים? על פי התחקירים מנצלים אינספור מתמחים שלא מקבלים שכר.
כבר ב-2023 חשף עיתונאי עצמאי בשם לואיז פיאנו את הניצול והמצב בתוך הסטודיו של המעצבת
פיאנו על פי תחקיר נוסף של FASHIONISTA הגיע למידע הזה דרך העוקבים שלו שרמזו שכדאי לו להיכנס לאתר GLASSDOOR. גלאסדור כפי שסיפרנו פה בעבר, הוא אתר בו שכירים יכולים לדרג ולתת ביקורת אנונימית על החברות בהם הם עובדים. מהר מאוד הוא מצא את עצמו קורא עשרות ביקורות שתיעדו סביבת עבודה כאוטית וניצול עובדים ברור.
כאשר אחת המתמחות הקודמות בסטודיו, מתארת ימים שלמים ללא הפסקות אוכל או שירותים. "כשהיינו רעבות, דילארה הייתה צועקת עלינו לסיים קודם את העבודה, בזמן שהיא הזמינה לעצמה פיצה. בסוף היינו אוכלות את השאריות של הפיצה שלה״. צוטטה אותה מתמחה בתחקיר. מתמחה אחרת סיפרה כיצד המתמחים נדרשו לממן מכיסם הפרטי רכישת בדים, מוניות ואביזרים. "לא יכולתי לשלם שכר דירה, וכשביקשתי החזר היא כעסה עליי". צוטטה בתחקיר.
מעבר לניצול הכלכלי, העדויות מצביעות גם על התנהגות פוגענית וגזענית.
עם הערות גזעניות שנזרקו לדוגמניות כהות עור או ממוצא אפריקאי. השפלת דוגמניות מדידות והכרחת חלק מהמתמחים לסיים את הפריטים במוניות בדרך ללקוח. על פי הכתבה של FASHIONISTA כל המתמחים נדרשים לחתום על הסכמי סודיות שלא מאפשרים להם לעשות משהו בנידון. תגובת הסטודיו לתחקירים תמיד זהה: "אנחנו מעדיפים שלא להגיב".
אבל זה לא משנה את העובדה שגם היום שנתיים לאחר מכן המעצבת ממשיכה לזכות בשבחים על עבודה שנוצרה תוך כדי ניצול הדור הצעיר שמוכן לעשות הכל כדי להיכנס לתעשייה. וזה לא דבר שצריך להריע לו.
