היא מעצבת אופנה, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, בוגרת ״חממת מפעל הפיס לאופנה״ והמייסדת של אחד המותגים הישראלים האהובים ביותר ביפן. עם זאת, מעטים הישראלים שמכירים אותה. מעטים פה בישראל מכירים אותה. אני שמח להציג לכם את יפעת פינקלשטיין, שפותחת בסוף השבוע הקרוב מכירה מיוחדת וחד פעמית ממש פה בתל אביב
צילום תמונה ראשית – מיכאל צור
פינקלשטיין, המעצבת בגדי גברים המושרשים על נוחות וחופשיות, מבנה נכון ודיוק שקט, בחרה לתאר את בגדיה ככאלו המאזנים בין פשטות לכוונה.
לטענתה, המותג שייסדה מושתת על סביבתו: החום, האובך והחיכוך שבין תל אביב לירושלים ובין הארץ לשמיים. היא מתארת זאת כמתיחות המעצבת שפה של לבוש לא מתאמץ, עכשווי ובעל מרדנות שקטה. את כל הנאמר, בחרה לתאר במשפט אחד: ״Beneath the surface, above the ordinary״. ואם כבר בנוח, חופשי ולא מתאמץ עסקינן, מתבקש להגיד שכך הייתה כל החוויה עם יפעת. ראיון שנקבע ביום קודם והתחיל משיחה כיפית על ספסל בבית קפה בפלורנטין, עם הקפה הראשון של הבוקר. הראיון נערך בקלילות חברית ובמקצועיות מעניינת אשר גרמה לעיניי לנצנץ כעיניו של ילד סקרן שזה עתה למד נושא חדש.
מתי ולמה החלטת שאת רוצה להיות מעצבת אופנה? מה הוביל אותך לשם?
״בגדול – זה קרה בגלגולים. לא באמת החלטתי אף פעם״, ענתה פינקלשטיין ולחלוטין תפסה אותי לא מוכן. כי מבחינתי מאז ומתמיד תכננה את הקריירה הזו, והמשיכה לרסק את הפנטזיה שבניתי בראשי כשאמרה ״חוץ מזה שהייתי רואה עם אמא שלי פרויקט מסלול. לא הייתה לי איזו מחשבה שאני אהיה מעצבת אופנה״. שוחחנו על הטיול שעשתה בהודו כשסיימה שירות לאומי, בו צילמה הרבה, ובעקבות כך קיבלה המלצה ממי שטייל איתה לחשוב על לימודים בבצלאל כמקום שיתאים לה. ״וזה היה בערך זה. החלטתי שאני הולכת על שתי מחלקות, עיצוב תעשייתי או עיצוב אופנה, ולמי שאתקבל אלך. לא באתי עם רעיון מגובש למותג או חלום להיות מעצבת אופנה, ולמעשה גם לא התקבלתי לשתי המחלקות. בשתיהן הייתי ברשימת המתנה, ורק כשהתקבלתי, שם התחיל המסלול״.
רוב הסחורה שאת מייצרת נשלחת ליפן. איך הגעת למכור שם את העיצובים שלך?
״בחסות הקורונה, עשיתי מחקרים על בוטיקים ושואורומים כי עוד לא ידעתי בדיוק מה זה. אבל היה לי ברור שהסגנון שלי קורה באסיה״, אמרה פינקלשטיין, כששוב, היא תופסת אותי מופתע מכמה למדה והתפתחה עם הזדמנויות לאורך הדרך ולא עם תכנית סדורה. ״שלחתי ערמות של מיילים וחזרו אליי תוך משהו כמו חצי שעה מהרגע ששלחתי. קבענו פגישה, ועשינו הכל אונליין, מאחר והעולם עדיין היה יחסית בסגר בשל הקורונה. המועד היה קרוב יחסית לשואורומים של קיץ 2022 אם אני לא טועה״.
בשלב זה תהיתי מאיפה התקציב. ״המותג שלי למעשה קם בזכות החממה של מפעל הפיס, ממנה זכיתי למימון שבאמצעותו יצרתי קולקציה וצילומים שיכולתי לשלוח ליפנים. זה לא היה מותג מגובש באיזשהו אופן״, היא ענתה. ״קבענו פגישה, התאהבנו אחד בשני וחתמנו חוזה. וזו בעצם הסיבה שהתחיל המותג שלי״. הכל נשמע על הילוך מהיר, איך הספקת הכל? ״הייתי אמורה לשלוח להם בגדים ועוד לא היו לי תגיות. כתבתי את הכל בכתב יד על בד גזור וככה שלחתי להם את זה, אפילו בלי ניילונים. ייאמר לזכותם שהם זיהו בזה את הפוטנציאל, ובזכות זה אני מוכרת שם״. בעיניי, זה סיפור סינדרלה בגרסת האנימה. ״אני באמת חושבת שזה קשה שמישהו ישים לב אליך, ובמקרה שלי אני חושבת שזה היה עניין של טיימינג וסגנון עיצוב. תקופת קורונה ועיצובים שעבורם היו סופר מידל איסט.״
זה נשמע כמו מסע רציני להתחיל לעצב ולמכור לחו״ל. כמה ודאות הייתה לך בכל התהליך כשהתחלת אותו? איך זה מסתדר עם החיים המורכבים בארץ?
״וודאות לא הייתה לי אף פעם, אבל למזלי תמיד היו לי קולגות ואנשים ממפעל הפיס שהיו המלאכים שיודעים לתת לי תשובות. היו גם דברים מאד אינטואיטיביים שלמדתי לאורך הדרך״. אני מניח שהייתה גם התפתחות של החוסן המקצועי לאורך השנים, אחרי הכל, קורונה, מלחמה… עברת הרבה. ״נכון״, ענתה, ״וזה לא כל כך מסתדר עם החיים המורכבים בארץ. בוא נגיד שכמה זמן המותג קיים? כמה זמן מתוך זה הייתה מגפה? כמה זמן מתוך זה הייתה מלחמה? זה דבר שמאד משפיע, גם ברמה הפרקטית של זמני הגשה, משלוחים ועוד, וגם ברמת המורל. אופנה בשבילי זה מקום שמח. ולכן ההשפעה הזו באה ברמת היצירתיות וגם ברמת הפרקטיקה״.
קו העיצוב שלך צועק ׳יפעת פינקלשטיין׳. תוכלי לספר לי על הדרך שעשית כדי להגיע לקו עיצובי שאת מרגישה שלמה איתו ומיוצגת על ידו? כמה הקולקציה האחרונה שלך שונה מהקולקציה הראשונה שלך, ומה הדרך שעשית מבחינת העיצוב ביניהן?
״המקום שדגר את מה שאני עושה הוא מן הסתם בצלאל, כי לפני כן לא עשיתי אופנה בחיים. ולצד הכלים המקצועיים שרכשתי שם, ההשראה הגיעה מאיפה שאני באה. הבית הדתי הלאומי שגדלתי בו, והעובדה שבסופו של יום הרבה ממה שאני עושה זה ורסיות שונות לציציות וטליתות. מרגיש לי שזה תמיד שייך לזה״, אמרה לי. הגבתי בהפתעה להקשר שלא זיהיתי לפני כן, ולאחר שנאמר הפך לברור כשמש. ״מבחינת הקולקציות… אני מרגישה שהן דומות, כל מני גרסאות של אותו דבר, תלוי בתקופה. הצבעים שונים, הווליום והתחושה של הבגדים מספרים את אותו הסיפור רק מזווית אחרת. ובהתאם לתקופה יכולים להיות יותר מחוספסים או נקיים, אבל הכל מאותו המקור. בסופו של יום, ההתפתחות בין הקולקציות קוראת באופן טבעי כי אני מתפתחת. אבל אני רואה את הכל כמוטציות.״
מה העיצוב שאת הכי גאה בו?
״המעיל שעיצבתי להגשה של מפעל הפיס, שהוא לא פריט שאפשר למכור באיזשהו אופן. אבל הוא מתמצת בעיניי את הכל. זו גזרה סופר רחבה, כשהטקסטיל מורכב מהמון רצועות של בדים שצבעתי צביעה ידנית. בגדול זה סופר סטודנטיאלי, אבל זה השילוב המושלם של אמנות ואופנה בעיניי״.
האם יש עיצוב או אדם שנתקלת בו במהלך החיים ששינה את הגישה שלך לעיצוב?
״כשהייתי בדרום קוריאה בחילופים, זה היה מיינד בלואינג מבחינתי לראות את האופנה שהולכת שם. את הקז׳ואל שאתה רואה ברחוב ולא מי שמשקיעים בלבוש יפה. סתם אנשים רגילים שעומדים ברמזור ברחוב״. התפלאתי שזה היה כזה מפוצץ, שכן זו עובדה ידועה על האוכלוסייה שם. ״אנחנו יושבים עכשיו בקפה, וחלק מהאנשים לבושים יפה, אבל אם תלך ברחוב ליד – אולי לא. שם זו פשוט האופנה שלהם. הקאסטרו שלהם זו האופנה ה״ברמה״ שלנו. מבחינתי אלה היו אסימונים שנפלו לי״. ולגבי אדם – יש כזה? ״בדיעבד, אני יכולה להגיד שזו אמא שלי. כשהיינו קטנים היא הלבישה אותנו בבגדים ממעצבת בשם ״לולי״, בגדים צבעוניים וסופר אוברסייז״. וזו תשובה שעשתה עבורי הכל.כי היא הוכיחה לי כמה הכל צמח מאיפה שהיא באה. אני מרגישה שאלו אבני היסוד של המותג שלי היום. איך שהיינו מתלבשים כילדים."
ניתן להשיג מלאי מוגבל של הבגדים שאת מעצבת בארץ, בחנות ‘En Culture’. מה גרם לך בסופו של דבר למכור את העיצובים שלך גם בארץ?
״מבחינתי, אן קולצ׳ר הם הדבר האמיתי. אני חושבת שבסוף מצאנו אחד את השנייה ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. אני חושבת שניקה ודן מבריקים, וזה הוכיח את עצמו. בין הקהלים שלנו יש השקה, ומבחינתי זה הבית הכי חם והכי הגיוני שיכול להיות לבגדים שלי, ואני אסירת תודה עליו״. ועל זה, לא נותר לי אלא להסכים.״
עבורי זה היה ראיון מלמד. לא כל יום יוצא לי להיכנס לראשה של מעצבת שאני מעריך וללמוד עליה קצת יותר מנקודת המבט שלה. ואם האופנה של יפעת פינקלשטיין מעניינת גם אתכם, אתם יותר ממוזמנים לקחת חלק באירוע המכירה שלה שיתקיים באן קולצ׳ר הסופ״ש.
מכירה מיוחדת לפינוי מדפים מהסטודיו של המעצבת יפעת פינקלשטיין
במכירה תוכלו להשיג פריטים אחרונים של הקולקציות FW25 – Fade Away ו-SS26 – Bushwhacking. האירוע יתקיים בחנות אן קולצ׳ר בתל אביב לילינבלום 19 ביום חמישי ה-5.11 ויום שישי ה-6.11 בשעות פתיחת החנות.
