שנה עברה מאז הוקם בית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה. עוד שנה שבה מלחמה הוציאה מאיזון את המדינה ומערכות הלימוד. בשנה שעברה התבטלה תצוגת הבוגרים לאור המצב. אך השנה הצליחה המחלקה לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה לקיים את התצוגה הראשונה שלה. ולהראות לעולם את השינוי שעשתה בזמן שעבר
אל מבנה אוניברסיטת העיצוב במושבה הגרמנית בחיפה הגיעו אתמול אנשי תעשייה מכל רחבי הארץ
בחלל הביתי של המחלקה, התקיימה תצוגת האופנה הראשונה של המחלקה תחת המבנה הארגוני החדש. מי שעוקב אחרי מעצבים ישראלים בולטים ראה איך במשך שנתיים הם עלו לרגל לחלל. הסיבה הייתה פשוטה, תחת פרופ' לאה פרץ, ראשת בית הספר לעיצוב, חלו שינויים מהותיים באופן בו מלמדים ולומדים במחלקה. יחד עם ד״ר רחל גץ-סלומון, ראשת החוג לעיצוב אופנה, לוקטו המעצבים הבולטים בארץ לסגל המרצים.
וכך בשנה האחרונה הסטודנטים זכו ללמוד תחת מעצבים כמו דוד וקסלר, ענת משולם ודור חן המעצבים של HOLYLAND, שחר אבנט, אהרון גניש ועוד רבים וטובים. "השנה, אולי יותר מתמיד, הפך הסטודיו שלנו למרחב שבו היצירה העיצובית היא גם מסע אישי וגם פעולה חברתית." אמרה גץ סלומון בנאום הפתיחה של התצוגה. "תצוגת אופנה באוניברסיטה היא יותר מאירוע חגיגי. היא נקודת שיא של תהליך יצירתי, פדגוגי ורגשי, שמתרחש בתוך מציאות משתנה וסוערת."
כל קולקציה שעלתה על המסלול הצליחה להעביר מסר דרך מערכות לבוש יצירתיות שלא נופלות לקלישאות.
בין העבודות הבולטות ביותר היו אלו של הסטודנט תאו ברלינר שלקח סיפור את בית הוריו האמנים והמחיש את הסיפור המיוחד שסיפרו דווקא בגדי העבודה שלהם. מערכות הלבוש מעבר להיותן יפיפיות היו מלאות מחשבת תחילה. היו עשויות בצורה יוצאת דופן והביאו לעולם דרך חדשה ומסקרנת לבטא יצירתיות. הקולקציה של הסטודנטית, שי מנספייזר לוין, שהציגה קונפליקט נשי בעזרת פיתוחי בד וגזרות מיוחדות. ורותם תאשמע, שעל אותו משקל ייצגה טראומה מגדרית דרך טולים, סרטים ומשחקי שקיפויות מעניינים.
החלל האינטימי וההפקה המיוחדת של התצוגה, הצליחו לייצר במה מיוחד לקולקציות הגמר שהראו רמה גבוה מאוד של ביצועים
לאורך השנים האחרונות, זכינו במגזין לקבל את ההזדמנות לראות את הקולקציות של המחלקה לפני החשיפה שלהן. המפגש המיוחד עם הסטודנטים איפשר לנו לראות את העשייה של המחלקה מקרוב. והתצוגה הצליחה להראות רמה טכנית גבוהה של דגמים שונים ומיוחדים במהותם. את כתב היד של המנחים שנגעו בסטודנטים והעבירו להם מהידע שלהם בצורה מעוררת השראה. ובעיקר שיש עוד הרבה למה לחכות
