היום בשעות הבוקר זה קרה, בית האופנה בלנסיאגה חשף את קולקציית הקוטור ה-54 שלו. שהיא גם הקולקציה האחרונה שיצר עבורה הקריאייטיב דירקטור דמנה. מדובר ברגע היסטורי שהצליח שוב, לעצבן את כולם.
לאורך 100 שנותיו, בית האופנה של כריסטובל בלנסיאגה זכה להציג 54 קולקציות קוטור. תחת דמנה, זכה לחיים חדשים ב-2020.
אז פתח המעצב מחדש את המחלקה המסורתית ונתן לה מתיחת פנים כואבת. כאשר המלאכה הדקדקנית הופנתה ליצירת פריטי לבוש "רגילים". ולא לשמלות ערב מפוארות. המחקר התמקד בגבולות היכולת של אמני הבית. בעוד האופנה הפכה לביקורת צינית על התחום כולו. "רציתי להפוך את הקוטור לרלוונטי, לשים אותו בקונטקסט. לא בארמון, לא בסלון מהמם, אלא בחיים עצמם".
ואכן במשך חמש שנים המעצב בכל פעם מחדש תרגם את מלאכת הקוטור לחיים האמיתיים. וכך גם סיים את דרכו בבית האופנה. בקולקציית הקוטור האחרונה שלו, יצר דמנה מחווה אחרונה לעיר פריז והמורשת של המייסד. עם קולקציה שחידדה את המראות הכי מזוהים שיצר לבית האופנה לאורך העשור והוקירה תודה לכל מי שהיה חלק מהדרך. על המסלול עלו מערכות לבוש אהובות, על המסלול צעדו המוזות וברמקולים הוקראו שמותיהם של העובדים שגרמו להכל לקרות.
את האינטרנט, הבחירה לייצר רטרוספקטיבה לרטרוספקטיבה, עצבנה.
בשבועות האחרונים העלה המותג תערוכה שמציגה את העיצובים הכי חשובים של דמנה למותג. התערוכה זכתה להמון שבחים והייתה אמורה להיות המחווה של הבית לעומד בראשו. הציפייה הייתה שבקולקציית הקוטור האחרונה יוציא המעצב את התותחים הכבדים. יעשה מה שלא עשה עד היום וישאיר את העולם בהלם כבד, ממרר בבכי על לכתו.
אך המעצב מצידו בחר בפעם האחרונה וכמיטב המסורות שלו לצחוק על הקוטור, התעשייה והציפיות. הוא העלה קולקציה אישית, שנולדה כהוקרה לאנשים שסביבו והעשייה המשותפת שלהם יחד. הוא בחר לקחת פריטים ארכיוניים ולתת להם את הטיפול האישי המתאים והמעצבן. והיה פשוט הוא. על הדרך הוא גם עשה חסד עם הקריאייטיב דירקטור הבא. שהוא לא הרים את הרף אלא שמר עליו במקום. פייר פאולו הרי גם ככה לא יצליח למלא את הנעליים הגדולות, אז למה לאתגר אותו?
