אייזק לוי מביא איתו אסתטיקה של וינטג׳ רומנטי ומונוכרומטי. מעין קלאסיקה שכמעט לא פוגשים בנוף האופנה הישראלי. אולי זו בדיוק הסיבה שהוא הפך בשנים האחרונות לאחד השמות המסקרנים והמבוקשים בסצנה המקומית. בשיחה פתוחה הוא חוזר אל תחילת הדרך, אל הילד שחי בעולם פנימי עשיר, ואל המסע שהוביל אותו להפוך לסטייליסט עם שפה ברורה וחזון משלו.
איזה מין ילד היית?
״כילד שגדל בחולון, הייתי ילד שחווה הכל. ילד פנטזיונר שחי את העולם הפנימי שלו. תמיד הייתי אהוב אבל שונה בנוף, הדיבור ושפת הגוף מאוד קיטלגו אותי. היו שנים שניסיתי להילחם בזה אבל עם הזמן הבנתי שזה פשוט מי שאני ובדיעבד זה גם עיצב אותי.״
״צרכתי המון תרבות, בעיקר תרבות הפופ של תחילת שנות ה2000, הכל היה כלכך חדש והייתי מוקסם ומוזן מזה. MTV, בריטני ספירס וכל הכוכבות הגדולות. נאלצתי להחביא את עצמי כילד, אבל במקביל העולם הפנימי שלי קרה, כמו שק שנאגר ובהתחלה הוא קטן ומוסתר ולאט לאט הוא גדל ואי אפשר לפספס אותו.
כשאתה ילד ואתה לבד אתה מרשה לעצמך לצלול למקומות. בבית יכולתי להיות כל דמות, ללבוש מה שאני רוצה, הייתי הכל – המעצב, השחקן, הדוגמן, המפיק וזה איזשהו מקום בטוח שיצרתי עבור עצמי.״
ואם אתה צריך לחזור לרגע הראשון של התנסות עם בגדים, מה הוא היה?
״אמא שלי ואחותי היו הראשונות לניצוץ הזה. כילד בן 5 אני זוכר את עצמי מסתכל על אמא שלי מתארגנת ומתייפה לכל מקום שהייתה יוצאת. תמיד הייתי שואל לאן והיא יכלה לענות ״לזרוק את הזבל אבל לך תדע את מי תפגוש בדרך.״ יכול להיות שהיא לא תזכור את השיח הזה אבל כבר אז הרגשתי איך הנרטיב האסתטי יהיה חלק בלתי נפרד ממני. ואת ההתנסות הראשונה עשיתי על אחותי שהייתה יוצאת לדייטים והייתי מלביש אותה המון בתור ילד. אני לגמרי זוקף את זה לזכותן.״
הייתה דמות שהשפיעה עליך במיוחד בשנים האלה?
״הייתי רואה משטרת האופנה עם דורין אטיאס ורוצה להיות בנעליים שלה. למדתי ממנה המון, ספגתי ממנה. ההומוריסטיות שלה והדמות שהיא עשו את זה בצורה ביקורתית וקוהרנטית ונתנה ייעוץ והצעות לשיפור. הדבר הזה הפיל לי את ההבנה וההיגיון שככה זה צריך להיות. זה לא היה רק סטיילינג, זה היה מעבר לבגדים. זו הייתה יצירה, צורת התבטאות עצמית הדבר הזה נקלט לי ומשם האש הוצתה.״
הכניסה לעולם האופנה לא הגיעה דרך לימודים אלא דרך העבודה עצמה. לוי מעיד על עצמו כמי שהתחיל ממש מלמטה, מרצפת המכירה. “התחלתי בקסטרו, מגיל מאוד צעיר. השכר היה נמוך אבל למדתי הכל מלמטה.” משם המשיך לשירות צבאי ואחריו טס לעבוד בחו״ל. מהעגלות בארצות הברית הגיע במהירות לחנויות יוקרה, ובהמשך גם לאירופה ולסינגפור. “שם נחשפתי לבינלאומיות. לשפות, לחוויה של אחד על אחד עם לקוחות.”
אחרי שלוש שנים חזר לארץ והחליט לעזוב את תחום הריטייל. “רציתי לגעת בבגדים, לקבוע את הלך הרוח והאסתטיקה. לא רציתי להיות מעצב שמוציא קולקציה כל עונה, וגם לא לעבוד במספרים של מרקטינג. עניין אותי הרגע שבו הכל מתחבר. אמנם האופנה בחו״ל פתחה לי את הראש. אבל דווקא בארץ רכשתי את הכלים הבינאישיים, להישאר מקורקע, לא להסתנוור.”
בשנה האחרונה עבדת על כמה פרויקטים משמעותיים. אחד מהם הוא החיבור עם רן דנקר, ספר לי קצת עליו.
״זה הגיע לגמרי בהפתעה. עשינו צילומי יח״צ והיה לי ויז׳ן מאוד ברור בשבילו, אז הבאתי מערכות לבוש שהרגישו לי נכונות. משם הציעו לי להלביש אותו לכוכב הבא. כמובן שלקחתי את ההזדמנות בשתי הידיים. עבדנו יחד לאורך חצי העונה האחרונה ובנוסף עשינו הופעות וקליפ. הייתה הזדמנות ענקית עבורי. למדתי המון מהעבודה איתו.״
פרויקט משמעותי נוסף היה העבודה על תצוגה של קיאן פרנקפורט. “את החיבור עשתה דורין פרנקפורט. קיאן פנתה אליי כדי ללוות את התצוגה, והתחברנו מאוד לתהליך. עבורי הדבר החשוב ביותר הוא להיות שלם עם התוצאה הסופית. ולהרגיש שהצלחתי לספר את הסיפור של המעצב.”
התחום הנוסף ואולי המעניין ביותר הוא הסטיילינג לכלות. איך סטייליסט שמבסס את עצמו בעולמות האופנה וההפקות פתאום עושה מעבר לסטיילינג לכלות?
״זה נולד די במקרה. אחרי שיצאתי לעצמאות, התחברתי לצלם אור דנון והתחלנו לעבוד יחד על הפקות. באחת ההפקות הייתה מאפרת שהמשיכה לאיפור כלה, ובמקביל התחיל גל גדול של תוכן סושיאל סביב חתונות. פתאום הבנתי שיש סביב היום הזה המון ספקים אבל אין מישהו שמנהל את הקריאייטיב של הלוק.״
איך נראה תהליך שלך עם כלה?
״זה מתחיל משיחת היכרות. לפעמים הכלה מגיעה עם ויז׳ן מאוד ברור ולפעמים בכלל לא וזה בסדר גמור. כבר בשיחה אני יודע לחבר בראש מעצבים שיכולים להיות רלוונטיים עבורה. משם אנחנו בונים תהליך מדויק. כמובן בהתאם לצורך שלה. אני מלווה את הכלה בבחירת המעצבים, בבניית הקונספט, בבחירת האקססוריז, הנעליים, האיפור והשיער. המטרה היא שהכל יהיה הרמוני ונאמן למי שהיא.”
אתה עובד עם מעצבים ספציפיים?
״ממש לא. אני עובד עם כולם ואני גם מאוד מאמין בזה. לכל כלה מתאים מעצב אחר ומתפקידי לדעת להתאים ביניהם. זו גם אחת הסיבות שראיתי לנכון שצריך קריאייטיב דירקטור לתחום הזה שיתווך בין כלות למעצבים. אני חושב שזה עוזר גם למעצבים לגבש את העבודה מול הלקוחה.
אם אני מקביל את זה לתצוגות אופנה, כל מעצב, גדול ככל שיהיה מעסיק לידו סטייליסטים שיחברו הכל וישימו את החותם הסופי. התפקיד שלי כאן הוא לדאוג שהכל קורה כמו שצריך. שאין פערים גדולים בין הרפרנסים לתוצאה הסופית. העבודה נעשית בשיתוף פעולה מלא, שלי של הכלה ושל המעצב/ת, בין אם אנחנו בוחרים בדגם קיים או בעיצוב ותפירה מאפס.״
אז אם באמת אנחנו פורטים את זה, מה כולל השירות?
״התהליך משתנה מכלה לכלה.יש לי תבנית חבילות שאני מגיש בהצעה הראשונית והן יכולות להחליט מה הכי מתאים עבורן. זה יכול להיות התלוות לבתי אופנה לכלות בחו״ל כמו דניאלה פרנקל, אשי, וורה וונג ועוד. יש המון בוטיקים שאפשר לנסוע אליהם כדי לעשות מדידה או לקבל השראה וזה יוצא פחות מהשכרת שמלה בארץ. שלא נדבר על לשמור את השמלה לעצמך שזו כמעט פריביליגיה שלא קיימת בארץ.
יש את האופציה של התלוות לתפירה אישית ועיצוב מאפס מול המעצב הנבחר לפרויקט. יש אופציה של סטיילינג לזוג המתחתן. וכמובן שיש גם חבילה למעגל הראשון שהן המלוות/האמא/האחות של הכלה.״
עד כמה התהליך הזה מותאם לתקציבים שונים?
“כרגע זה שירות שמצריך הרבה זמן ומשאבים ולכן הוא לא זול. אבל אני מאמין שככל שהתחום יתפתח אוכל להנגיש אותו לעוד קהלים ועוד כלות שירצו בליווי שלי.״
ואם נחזור לבסיס מהיכן מגיעות ההשראות?
״מהעולם הפנימי שלי. אותו עולם שיצרתי לעצמי כילד. אני אוהב לשחק עם בגדים, לפרק ולהרכיב מחדש. ליצור הרמוניה זה הרבה מעבר לאסתטיקה, אני מאמין בחבילה השלמה ואני מביא אותה בכל פרויקט באשר הוא. הפקה, טאלנט או כלה.״
אייזק לסיום מה אני יכולה לאחל לך?
״להמשיך לעבוד עם אנשים ולקוחות מעוררי השראה, לגעת בכל אספקט שקשור לעולם הקריאייטיב והסטיילינג ובאמת להבין שאין גבולות. הכל בראש ואפשר לעשות הכל אם שם הלב נמצא. אני שמח שיש לי הכרה ושמה שיש לי בראש מצליח לעבור החוצה. וכיף כיף כיף אני מודה על זה כל יום.״
