בחודשים האחרונים ראינו כיצד כמות גדולה של מותגים מוצאת את עצמה בקו האש. קמפייני הקיץ הגדולים שהיו אמורים לדחוף מוצרים בחופש הגדול הפכו לכישלון. או לחילופין לשיחת היום ברחבי העולם. אבל האם מחלקות השיווק בוחרות לייצר משברים כדי לייצר אינטראקציה?
כשלונות מסחריים או בחירה מכוונת של מחלקות השיווק על מנת לייצר באזז למותג?
קיץ 2025 הביא לפתחנו הרבה מאוד סקנדלים. הגדול מביניהם היה כמובן הקמפיין של אמריקן איגל עם סידני סוויני. אך כמוהו היו עוד רבים שהסעירו את העולם והרשת. כך לדוגמא ראינו את אדידס והמעצב המפורסם ווילי צ׳אבריה משיקים נעל שהובילה לתביעה מצג ממשלת מקסיקו. את מותג הקוסמטיקה ELF גונז קמפיין של מיליונים בגלל ששיתף פעולה עם קומיקאי שקונסל אי שם ב-2020. ואפילו את מותג השעונים סווטש מרגיז את האסיאתיים עם פרסמות גזענית.
כל אחד מהקמפיינים המדוברים פגע בנקודה אחרת. בין אם מדובר היה בניכוס תרבותי, גזענות או אפילו החפצה. בפועל המומחים בתעשייה טוענים כי העדר גיוון בצמרת מקבלי ההחלטות היא הבעיה. ומובילה חברות ענק לעשות בחירות לא שקולות חברתית ותרבותית. אבל האם בכלל מדובר היה בניסיון של מחלקות השיווק לזכות בתשומת לב?
בפועל הסקנדלים של 2025 מתחלקים ל-2: אלו שנוצרו על מנת להלהיט את הלקוחות ואלו שפשוט פספסו
קחו למשל את המקרה של סווטש או אדידס. בשני המקרים נעשו צעדים על מנת לתת במה לאוכלוסיות מגוונות. בין אם מדובר בקמפיין שמציג דוגמנים אסייתים כדי להתקרב לצרכנים הללו. או נעל שנוצרה כהוקרה לתרבות המקסיקנית והמורשת שלה. המותגים הגיעו אל הקמפיינים במטרה טובה ועל מנת לייצר אינטראקציה חיובית שמכירה בצרכן הקצה. אך שתיהן פספסו בפרטים הקטנים, הראשונה בפרסום תמונה עם פוזה דבילית שהוצאה מהקשרה. והשניה כי לא עשתה ״עוד יותר טוב״ ובחרה לייצר במקסיקו נעל בהשראת המדינה.
זה לא מה שקרה באמריקן איגל או אלפ. שני מותגים שבחרו לייצר קמפיינים צינים שידעו שיעצבנו את הלקוחות. בשני המקרים נבחרו אנשים מפורסמים שיכולים לייצר הרבה מאוד באזז. והפרסומות עצמן שיחקו על הקו הדק מאוד שבין בדיחה להתרסה. 2 המותגים בפועל בחרו שלא להוריד את הפרסומות או להתנצל והם עמדו מאחורי הבחירה השיווקית שלהם לייצר באזז בכל מחיר.
אך האם בשוק הרווי של האופנה והביוטי, וכמו שאמר אוסקר ווילד, הדבר היחיד הגרוע מזה שידברו עליך הוא שלא ידברו עליך?
גם אמריקן איגל וגם ELF זכו למרות הביקורת לרווח גדול. בין אם בכמות האנשים שנהרו לרשתות החברתיות שלהם ויצרו טראפיק והפכו את הקולקציות החדשות לנושא היום. או בכמות המכירות שלמרות כל ההצהרות על ״חרמות״ עלתה משמעותית לאחר מכן. בארץ אמריקן איגל הייתה צריכה לאייש את המחסנים שלה 24/7 על מנת לעמוד בביקוש הגובר לקולקציה. וזה למרות שאף אחד בישראל אפילו לא הבין או אכפת לו מפוליטיקה אמריקאית.
ולמרות שבאופן פורמלי, מספרים בתקשורת כי המותגים הללו לא התכוונו לייצר משבר כשיטת שיווק. בפועל נראה כי הם יצרו אותם בכוונה וגם חגגו את ההצלחה שלהם בסוף כל הדרך לבנק.
