מהרגע הראשון שהאוזמפיק הפך לתופעה בשטיחים האדומים היה ברור, שאנחנו בפתחו של עידן חדש. אלא שמה שהחל כטרנד ירידה במשקל הפך מהר מאוד הוביל מהר מאוד לדימוי גוף חדש. כזה שלא ראו או הדהדו גם בשנות ה-90. האימג׳ החדש שהתרגלנו לראות מעורר המון תגובות בארץ ובעולם אבל האם הן מגיעות כי התפיסה השתנתה?
אם לפני האוזמפיק הרשת הייתה עסוקה בלבקר את המשקל העודף של הכוכבות. עכשיו בחסות האוזמפיק וכאשר ירידה במשקל הפכה ״רווחת״ הביקורת מגיעה דווקא על היעדר (?) המשקל של הכוכבות.
מגמת הרזון הקיצוני והחזרה לאסתטיקה ״צרה״ החזירה איתה גם את הביקורת הארסית לשיח הציבורי. אלא שהפעם ואולי במיוחד לאור ה-WOKE-נס של העולם היא מגיעה במסווה של דאגה לבריאות. אריאנה גרנדה הפכה השבוע לנערת הפוסטר של הנושא. וזה לאחר שהקליפ שלה לשיר "Petal" מתוך אלבומה השמיני קיבל תגובות מעורבות. כאלו שלא היו קשורות במוזיקה. מי שעוקב אחרי הזמרת לא יהיה מופתע מהמראה שלה, שכן בשנים האחרונות רזתה מאוד. בצילומים שעלו לרשתות בשבועות האחרונים ממסע ההופעות שהיא מקיימת כרגע היא נראית רזה מאוד. אלא שהתאורה בקליפ גרמה לנראות של גרנדה להיראות אף קיצונית יותר דבר שהוביל את הגולשים להביא ״דאגה לבריאותה״.
אך הדאגה הגיעה לשיאים חדשים כאשר הדיון החריף והגיע לשיאים חדשים בסוף השבוע האחרון. פעילת דימוי הגוף צ'ארלי הווארד כתבה באינסטגרם כי מה שרואים בקליפ אינו נורמלי והדגישה את הנזק שתוכן כזה גורם לנערות. השחקנית ג'מילה ג'מיל מצידה הוסיפה כי מדובר באישה שכנראה גוססת מול עינינו. ואף האשימה את הצוות של גרנדה באחריות לכך שלא הרחיק אותה מאימג' פוגעני המהווה האדרה של רזון חולני.
זו לא הפעם הראשונה שאריאנה גרנדה סובלת מביקורת ציבורית ושיח שהופך אולי אפילו אלים בכל הנוגע לדימוי הגוף שלה
גרנדה בדומה לשחקניות ואמניות אמריקאיות אחרות החלה את הקריירה שלה בגיל צעיר. בעצם היא נמצאת בתעשייה כבר 15 שנים מאז שהחלה את דרכה בסדרות הנוער של ניקלודיאון. בשנת 2013 הבהירה בטאמבלר כי הירידה במשקל נבעה ממעבר למזון בריא בלבד ולא מהפרעת אכילה. עשר שנים לאחר מכן, בסרטון טיקטוק מדובר בשנת 2023, קראה לציבור להיות עדין יותר ולהפסיק להעיר על גופן של נשים. היא חשפה כי התקופה שבה הציבור תפס אותה כבריאה ביותר הייתה למעשה התקופה הכי לא בריאה בחייה, שבה נטלה נוגדי דיכאון, שתתה אלכוהול ואכלה בצורה לקויה. שלוש שנים מאוחר יותר, אנחנו מגיעים להצהרה שיצאה השבוע בה היא מבטלת את הפרויקטים הבאים שלה. ומכריזה על ״פסק זמן״ עם סיום סיבוב ההופעות העולמי שלה בלונדון. היא לא התביישה להגיד כי הבחירה הזו נבעה מהביקורת הבלתי פוסקת של גופה.
פה בארץ, גם הדוגמנית עדן פינס בת ה-29 מוצאת את עצמה במרכזה של סערה תקשורתית כמעט זהה.
בעקבות תמונות שהעלתה לאינסטגרם מצילומי קמפיין שקיימה מעבר לים עבור TOPTEN זכתה לגל ביקורת אדיר. מה שהחל בתגובות על הפוסטים הפך מהר מאוד לכותרות של תוכניות האקטואליה והבידור. בתוכנית הערב של ניב גלבוע בערוץ i24NEWS אף כינו אותה ״כשלד אנורקסי״. וזה בדיון עלתה השאלה האם לדוגמנית המפרסמת את גופה יש בכלל זכות לדרוש שלא ידונו בו.
פינס בחרה שלא לשתוק והעלתה סרטון תגובה נוקב שבו יצאה נגד השיח הפוגעני. בסרטון היא הבהירה כי היא מאוזנת, אוכלת בריא ונמצאת בתקופה ״הפורחת״ בחייה. פינס תקפה את התופעה שבה הציבור ואנשי תעשייה, דוגמת עדי ברקן, מרשים לעצמם להדביק אבחנות רפואיות דרך תמונה בודדת ברשת. היא הסבירה כי הפרעות אכילה הן נושא מורכב וכואב. והשימוש בהן כרכילות או ככותרת מהווה זילות של ממש.
פינס הגדירה באדי שיימינג כרגע שבו אדם מרגיש שיש לו בעלות על גוף של מישהו אחר. היא שיתפה כי בגיל 19 סבלה משחלות פוליציסטיות שגרמו לעלייה במשקל ולתגובות פוגעניות. והדגישה כי לכל אישה יש את הזכות להתקיים בשלום בתוך גופה מבלי שציבור שלם יערער את ביטחונה.
שני המקרים הללו משרטטים תמונה תרבותית חדשה ומטרידה על התקופה שבה אנו חיות. השילוב בין החזרה לקו העיצוב של הניינטיז לבין השימוש הנרחב בתרופות לירידה במשקל. תקופה בה נוצר סוג חדש ביקורת שהיא כביכול מוצדקת שכן היא נובעת מ״דאגה״ או ״מודעות חברתית״. כזו המנכסת לעצמה את הזכות לנתח, לשפוט ולפרק לגורמים גוף של אישה העומדת מולו.
המסקנה הברורה שעולה מהתנהלותן של גרנדה ופינס היא שהבעיה אינה נעוצה במשקל הגוף עצמו. אלא בתפיסה החברתית שרואה בגוף מוצר צריכה ונושא לדיון ציבורי. בין אם תרבות האוזמפיק הובילה לעידוד רזון קיצוני כנורמה חברתית או לא, התפיסה לצערנו לא השתנתה. ואם לא נשאלנו על ידי אותו אדם באופן אישי לדעתנו – אולי פשוט לא צריך להביע אותה.
